פרשת בשלח • דף נה עמוד ב • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהוּא קוֹרֵא, כָּתוּב (ישעיה נב) קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ. קוֹל צֹפַיִךְ, מִי הֵם צֹפַיִךְ? אֶלָּא אֵלֶּה הֵם שֶׁמְּצַפִּים מָתַי יְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ. נָשְׂאוּ קוֹל? יִשְׂאוּ קוֹל הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה נָשְׂאוּ קוֹל? אֶלָּא כָּל אָדָם שֶׁבּוֹכֶה וּמֵרִים קוֹלוֹ עַל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ - יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, וְזוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ מְיֻשָּׁב בְּחֶדְוָה.בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן?! הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשׁוּב ה' אֶל צִיּוֹן! מַה זֶּה בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן? אֶלָּא בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וַדַּאי. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם לְמַטָּה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גֹּרְשָׁה, עָלָה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְצִיּוֹן, וְנֶאֱנַח כְּנֶגְדּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גֹּרְשָׁה, [עתה שגתגלתה כנסת ישראל, מעלה אותה אליו] וּכְשֶׁתַּחֲזֹר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָהּ, אָז יָשׁוּב הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְצִיּוֹן לִמְקוֹמוֹ לְהִזְדַּוֵּג אֶחָד בְּאֶחָד, וְזֶהוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. וְאָז עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְכָתוּב זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, בִּישׁוּעָתוֹ וַדַּאי.

ארמית

"ר' יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּר' שִׁמְעוֹן, וְהוּא קָארֵי, כְּתִיב (ישעיה נב) קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּיו יְרַנֵּנוּ. קוֹל צוֹפַיִךְ, מַאן אִינּוּן צוֹפַיִךְ. אֶלָּא אִלֵּין אִינּוּן דִּמְצָפָאן, אֵימָתַי יְרַחֵם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִבְנֵי בֵּיתֵיהּ. נָשְׂאוּ קוֹל, יִשְּׂאוּ קוֹל מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי נָשְׂאוּ קוֹל. אֶלָּא, כָּל בַּר נָשׁ דְּבָכֵי, וְאָרִים קַלֵיהּ עַל חָרְבַּן בֵּיתֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, זָכֵי לְמָה דִּכְתִּיב לְבָתַר יַחְדָּיו יְרַנֵּנוּ. וְזָכֵי לְמֵחֱמֵי לֵיהּ בְּיִשּׁוּבָא בְּחֶדְוָותָא. דף נ''ו ע''א בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן, (אמר ליה) בְּשׁוּב יְיָ' אֶל צִיּוֹן מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן אֶלָּא בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן וַדַּאי. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחֲרִיב יְרוּשָׁלַ ם לְתַתָּא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְתְּרָכַת, סָלִיק מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְצִיּוֹן, וְאַנְגִיד לֵיהּ לָקֳבְלֵיהּ, בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ויקרא ע''ה) אִתְתְּרָכַת. (השתא דאתגליא כנסת ישראל סליק ליה לגביה) (ויצא קס''ב ע''ב) וְכַד תִּתְהַדָּר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאַתְרָהּ, כְּדֵין יֵתוּב מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְצִיּוֹן לְאַתְרֵיהּ, לְאִזְדַּוְּוגָא חַד בְּחַד, וְדָא הוּא בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן. וּכְדֵין זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר, זֶה אֵלִי וְאַנְוִהוּ. וּכְתִיב, זֶה יְיָ' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, בִּישׁוּעָתוֹ וַדַּאי."