פרשת בשלח • דף נה עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

רַבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר, כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךְ עֲבוֹדָה לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא [אלא] [כמו] אֶלָּא אַהֲבָה, וְכָל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה עֲבוֹדָתוֹ בְּאַהֲבָה, קוֹרֵא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָהוּב. אִם כָּךְ, בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ פְסוּקִים אֵלּוּ - רֵעֲךְ וְרֵעַ אָבִיךְ אַל תַּעֲזֹב, וְכָתוּב (משלי כה) הֹקַר רַגְלְךְ מִבֵּית רֵעֶךְ?אֶלָּא, הֲרֵי בֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים, פָּסוּק זֶה (בעולות ושלמים, וזה בחטאות ואשמות, וכתוב וכו') נִכְתָּב בְּעוֹלוֹת. עַכְשָׁו, רֵעֲךְ וְרֵעַ אָבִיךְ אַל תַּעֲזב, לַעֲבֹד אוֹתוֹ וּלְהִדָּבֵק בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו. אַל תַּעֲזֹב, וַדַּאי. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר הֹקַר רַגְלְךְ מִבֵּית רֵעֶךְ. כְּלוֹמַר, הוֹקַר יִצְרְךְ שֶׁלֹּא יִרְתַּח כְּנֶגְדְּךְ וְלֹא יִשְׁלֹט בְּךְ, וְלֹא תַעֲשֶׂה הִרְהוּר אַחֵר. מִבֵּית רֵעֶךְ, מִי זֶה בֵּית רֵעֶךְ? זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִכְנִיס בְּךְ רֵעֶךְ וְנָתַן אוֹתָהּ בְּתוֹכְךְ.וְעַל זֶה עֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לֶאֱהֹב אוֹתוֹ בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ - שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הָעֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּם הָיוּ רוֹאִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֻלָּם הָיוּ אוֹמְרִים זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כָּךְ, לָמָּה וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם הוּא לְמַעְלָה? אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ כָּךְ צָרִיךְ, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ בַּכֹּל, לְהַכְלִיל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי זוֹהִי עֲבוֹדָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ארמית

ר' יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר, כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְרַחֲמָא, לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא לֵית לֵיהּ פּוּלְחָנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (אלא) (כמה) רְחִימוּתָא. וְכָל מַאן דְּרָחִים לֵיהּ, וְעָבִיד פּוּלְחָנָא בִּרְחִימוּתָא, קָארֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחִימָא. אִי הָכִי, בְּמָאי אוֹקִימְנָא הָנִי קְרָאֵי, רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזוֹב. וּכְתִיב (משלי כה) הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ.אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, הַאי קְרָא (ס''א בעולות ושלמים והאי בחטאות ואשמות וכתיב וכו') בְּעוֹלוֹת כְּתִיב. הַשְׁתָּא, רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזוֹב, לְמִפְלַח לֵיהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדוֹי. אַל תַּעֲזוֹב וַדַּאי. וְהָא דְּאִתְּמַר הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ. כְּלוֹמַר הוֹקַר יִצְרְךָ, דְּלָא יִרְתַּח לָקֳבְלָךְ, וְלָא יִשְׁלוֹט בָּךְ, וְלַא תַּעֲבֵיד הִרְהוּרָא אַחֲרָא. מִבֵּית רֵעֶךָ, מַאן בֵּית רֵעֶךָ. דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דְּאָעִיל בָּהּ רֵעֶךָ וְיָהָבָהּ בְּגַוָּךְ.וְעַל דָּא פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְרַחֲמָא לֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (דבהם ו) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, דְּכָל יִשְׂרָאֵל חָמוּ עַל יַמָּא, מַה דְּלָא חָמָא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה, וַאֲפִילּוּ אִינּוּן עוּבָּרֵי דְּבִמְעֵי אִמְּהוֹן, הֲווֹ חָמָאן וּמְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֻלְּהוּ הֲווֹ אַמְרִין זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי אֲמַאי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ, דְּהָא אֱלֹהֵי אַבְרָהָם לְעֵילָּא הוּא. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ הָכִי אִצְטְרִיךְ, וְכֹלָּא חַד מִלָּה, וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ בְּכֹלָּא, לְאַכְלְלָא, מַאן דְּיָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא רַבָּא, דְּהָא הוּא פֻּלְחָנָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.