ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (במדברכא) עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ לְעַיֵּן בְּכָל דְּבָרֶיהָ, שֶׁאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִרְמָז בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה סוֹדוֹת, כַּמָּה טְעָמִים, כַּמָּה שָׁרָשִׁים, כַּמָּה עֲנָפִים. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' - וְכִי סֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה' הֵיכָן הוּא? אֶלָּא כָּאן הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹרֵךְ קְרָב בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בְּסוֹף דְּבָרָיו. כָּל הַקְּרָבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם - קְטָטָה וְחֻרְבָּן, וְכָל הַקְּרָבוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה - שָׁלוֹם וְאַהֲבָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' וְאֶת וָהֵב בְּסוּפָה, כְּלוֹמַר, אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ. שֶׁאֵין לְךְ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם פְּרָט לָזֶה.עוֹד קָשֶׁה בִּמְקוֹמוֹ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' - בְּתוֹרַת מִלְחֲמוֹת ה' הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַהוּ בְּסֵפֶר? אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא. מָקוֹם יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר (ומספר), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה' וּקְרָאוּ. שֶׁכָּל הַכֹּחוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תְּלוּיִים בְּאוֹתוֹ סֵפֶר, (ומשם יוצאים. את והב בסופה ובו) וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרֵךְ אֶת קְרָבוֹתָיו, בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהוּא בְּסוֹף הַדְּרָגוֹת, וְנִקְרָא וָהֵב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משליל) לַעֲלוּקָה שְׁתֵי בָנוֹת הַב הַב. בְּסוּפָה - נִמְצָא בְּסוֹף הַדְּרָגוֹת. בְּסוּפָה - נִקְרֵאת יַם סוּף, יָם שֶׁהוּא סוֹף הַדְּרָגוֹת.
יְיָ' אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ' שְׁמוֹ. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (במדבר כא) עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. כַּמָה אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא בְּפִתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָה אִית לָן לְעַיְּינָא בְּכָל מִלָּהָא, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִתְרְמִיזָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלֵית בָּהּ כַּמָּה רָזִין, כַּמָּה טַעֲמִין, כַּמָּה שָׁרָשִׁין, כַּמָּה עֲנָפִין. (דף נ''ו ע''א) הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', וְכִי סֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', אָן הוּא. אֶלָּא הָכִי אִתְּעָרוּ חַבְרַיָּיא, כָּל מַאן דְּאַגָּח קְרָבָא בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא בְּסוֹף מִלּוֹי. כָּל קְרָבִין דְּעָלְמָא, קְטָטָה וְחֻרְבָּנָא. וְכָל קְרָבִין דְּאוֹרַיְיתָא, שְׁלָמָא וּרְחִימוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה, כְּלוֹמַר, אַהֲבָה בְּסוּפָה. דְּלֵית לָךְ אַהֲבָה וּשְׁלָמָא בַּר מֵהַאי. תּוּ קַשְׁיָא בְּאַתְרֵיהּ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', בְּתוֹרַת מִלְחֲמוֹת יְיָ' מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בְּסֵפֶר. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה הוּא, אֲתָר אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר (נ''א ומספר) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה לה) דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ' וּקְרָאוּ. דְּכָל חֵילִין וּגְבוּרָן דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַהוּא סֵפֶר תַּלְיָין, (נ''א ומתמן נפקין את והב בסופה. מאן והב, אלא כל אינון חילין, וכל אינון גבוראן דעביד קודשא בריך הוא, בההוא ספר תליין.) וְכַד אַגָּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קְרָבוֹי, בְּחַד אֲתָר דְּאִיהוּ בְּסוֹפָא דְּדַרְגִּין, וְאִקְרֵי וָהֵב. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ל) לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָּנוֹת הַב הַב. בְּסוּפָה: בְּסוֹף דַּרְגִּין אִשְׁתְּכַח. בְּסוּפָה: יָם סוֹף אִתְקְרֵי, יָם דְּאִיהוּ סוֹף לְכָל דַּרְגִּין.