לֹא תַעֲשֶׂה לְךְ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. הֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל הַפַּרְצוּפִים מֻתָּרִים, פְּרָט לְפַרְצוּף אָדָם, שֶׁהֲרֵי פַּרְצוּף זֶה שׁוֹלֵט בַּכֹּל. דָּבָר אַחֵר לֹא תַעֲשֶׂה לְךְ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה - רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךְ. כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה בָהֶם, וְשֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהַתּוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ. שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ, עָלָיו כָּתוּב לֹא תַעֲשֶׂה לְךְ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַבָּא, בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תִּרְצֶה לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה, וְתֻשְׁמַד מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁצְּרוּרָה בִּצְרוֹר חַיֵּי שְׁאָר הַנְּשָׁמוֹת. (רבי יהודה אומר מכאן) כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ. קוֹלֶךְ - זוֹהִי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַל זֶה כָּתוּב כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵל קַנָּא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמְּקַנֵּא לִשְׁמוֹ בַּכֹּל. אִם מִשּׁוּם הַפַּרְצוּפִים מְקַנֵּא לִשְׁמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ, אוֹ מִשּׁוּם הַתּוֹרָה. שָׁנִינוּ, כָּל הַתּוֹרָה הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ, שֶׁאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כָלוּל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ. וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, לֹא מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לַפַּלְטֵרִין שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְיֻשְׁמַד מִן הָעוֹלָם הַבָּא.
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. הָא אִתְּמַר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסִי, כָּל פַּרְצוּפִין שָׁרֵי, בַּר מִפַּרְצוּפָא דְּאָדָם, דְּהָא הַאי פַּרְצוּפָא שָׁלִיט בְּכֹלָּא. דָּבָר אַחֵר, לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (קהלת ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָּה אִית לֵיהּ לְאִזְדַּהֲרָא דְּלָא יִטְעֵי בְּהוּ, וְלָא יָפִיק מֵאוֹרַיְיתָא מַה דְּלָא יָדַע, וְלָא קַבִּיל מֵרַבֵּיהּ. דְּכָל מַאן דְּאָמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא מַה דְּלָא יָדַע, וְלָא קַבִּיל מֵרַבֵּיהּ, עָלֵיהּ כְּתִיב לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאִתְפָּרְעָא מִנִּיהּ, בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּזִמְנָא דְּנִשְׁמָתֵיהּ בַּעְיָא לְמֵיעָאל לְדוּכְתָּא, דַחְיָין לָהּ לְבַר, וְתִשְׁתְּצֵי מֵהַהוּא אֲתָר דִּצְרִירָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי דִּשְׁאַר נִשְׁמָתִין. (רבי יהודה אומר מהכא) כְּמָה דְּתָנֵינָן, (קהלת ה) לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ. קוֹלֶךָ: דָּא הִיא נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַל דָּא כְּתִיב, כִּי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּקַנִּי לִשְׁמֵיהּ בְּכֹלָּא. אִי בְּגִין פַּרְצוּפִין מְקַנִּי לִשְׁמֵיהּ, מִשּׁוּם דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמֵיהּ. אִי מִשּׁוּם אוֹרַיְיתָא. תָּנֵינָן, אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא הִיא, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא דְּלָא כָּלִיל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִינִי כַּךְ, בָּעֵי לְאִזְדַּהֲרָא, בְּגִין דְּלָא יִטְעֵי בִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, וְלָא יְשַׁקֵּר בֵּיהּ. וּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּמַלְכָּא עִלָּאָה, לָא עָאלִין לֵיהּ לִפַלְטְרוֹי דְּמַלְכָּא, וְיִשְׁתְּצֵי מֵעָלְמָא דְּאָתֵי.