פרשת יתרו • דף פה עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

שָׁנִינוּ, כָּתוּב וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים א י) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. רַבִּי אַבָּא אָמַר, שֶׁהַלְּבָנָה עָמְדָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁבִּימֵי שְׁלֹמֹה עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת. אֵימָתַי בִּשְׁלֵמוּת? (שנינו, כתוב ותרב חכמת שלמה וגו'. מהו ותרב, ' אמר רבי אבא, שעמדה הלבנה בשלמותה. מהו בשלמותה, ') שֶׁעָמְדָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, אַבְרָהָם. יִצְחָק. יַעֲקֹב. יְהוּדָה. פֶּרֶץ. חֶצְרוֹן. רָם. עַמִּינָדָב. נַחְשׁוֹן. שַׂלְמוֹן. בּעַז. עוֹבֵד. יִשַׁי. דָּוִד. שְׁלֹמֹה. כְּשֶׁבָּא שְׁלֹמֹה עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ. וְכָתוּב שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. בִּימֵי צִדְקִיָּה עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּפְגָם וְנִפְגְּמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג) וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ. שֶׁשָּׁנִינוּ, בִּימֵי צִדְקִיָּה נִפְגְּמָה הַלְּבָנָה וְחָשְׁכוּ פְנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. צֵא וַחֲשֹׁב, רְחַבְעָם. אֲבִיָּה. אָסָא. יְהוֹשָׁפָט. יְהוֹרָם. אֲחַזְיָהוּ. יוֹאָשׁ. אֲמַצְיָהוּ. עֻזִּיָּהוּ. יוֹתָם. אָחָז. יְחִזְקִיָּהוּ. מְנַשֶּׁה. אָמוֹן. יֹאשִׁיָּהוּ. צִדְקִיָּהוּ. וּכְשֶׁבָּא צִדְקִיָּהוּ, נִפְגְּמָה הַלְּבָנָה וְעָמְדָה עַל פְּגָם, שֶׁכָּתוּב (ירמיה נב) וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּה עִוֵּר. בְּאוֹתוֹ זְמַן (איכהב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. אֶרֶץ זוֹ הָעָבְרָה מִלִּפְנֵי שָׁמַיִם וְהִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשְׁכָה הָאָרֶץ הַזּוֹ. (כלומר, שעמדה הלבנה בפגימותה). שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, הִתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהָאִיר, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כב) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד. מַה זֶּה וַיֵּרַד? שֶׁקֵּרַב הַשֶּׁמֶשׁ לַלְּבָנָה, וְהִתְחִילָה לְהָאִיר הַלְּבָנָה, שֶׁכָּתוּב (במדבר כ) דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה מִזְרָחָה.

ארמית

תָּאנָא, כְּתִיב (דברי הימים א כט) וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא יְיָ' לְמֶלֶךְ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (מלכים א י) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. ר' אַבָּא אָמַר, דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. דְּתָנֵינָן, בְּיוֹמוֹי דְּשְׁלֹמֹה, קַיְּימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. אֵימָתַי בְּאַשְׁלָמוּתָא. (נ''א תאנא כתיב ותרב חכמת שלמה וגו' מאי ותרב, אמר ר' אבא דקיימא סיהרא באשלמותא מאי באשלמותא) דְּקַיְּימָא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּמָה דְּתָנֵינָן, אַבְרָהָם. יִצְחָק. יַעֲקֹב. יְהוּדָה. פֶּרֶץ. חֶצְרוֹן. רָם. עֲמִּינָדָב. נַחְשׁוֹן. שַׂלְמוֹן. בּוֹעַז. עוֹבֵד. יִשַׁי. דָּוִד. שְׁלֹמֹה. כַּד אָתָא שְׁלֹמֹה, קַיְּימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא יְיָ' לְמֶלֶךְ. וּכְתִיב שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. בְּיוֹמוֹי דְּצִדְקִיָּה, קַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְאִתְפְּגִים. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה יג) וַיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ. דְּתָנֵינָן, (ויקרא מ' ע''ב) בְּיוֹמוֹי דְּצִדְקִיָּה, אִתְפְּגִים סִיהֲרָא, וְאִתְחַשּׁכוּ אַנְפַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. פּוּק וְחָשִׁיב, רְחַבְעָם. אָבִיהָ. אָסָא. יְהוֹשָׁפָט. יְהוֹרָם. אֲחַזְיָהוּ. יוֹאָשׁ. אֲמַצְיָהוּ. עוּזִיָּהוּ. יוֹתָם. אָחָז. יְחִזְקִיָּהוּ. מְנַשֶּׁה. אָמוֹן. יֹאשִׁיָּהוּ. צִדְקִיָּהוּ. וְכַד אָתָא צִדְקִיָּהוּ אִתְפְּגִים סִיהֲרָא וְקַיְּימָא עַל פְּגִימוּתָא. דִּכְתִּיב, (ירמיה נב) וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּה עִוֵּר. בֵּיהּ זִמְנָא (איכה ב) הִשְׁלִיךְ (ויקרא קי''ד ע''א) מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. הַאי אֶרֶץ אִתְעַבְּרָא מִקָּמֵי שָׁמַיִם, וְאִתְרָחָקַת מִנֵּיהּ, וְאִתְחַשְּׁכָא הַאי אֶרֶץ. (כלומר דקיימא סיהרא בפגימותא). תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי שָׁארֵי סִיהֲרָא לְאַנְהָרָא, דִּכְתִּיב, (שמואל ב כב) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד. מַהוּ וַיֵּרַד. דְּקָרִיב שִׁמְשָׁא לְגַבֵּי סִיהֲרָא, וְשָׁרֵי לְאַנְהָרָא סִיהֲרָא. דִּכְתִּיב, (במדבר ב) דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה מִזְרָחָה.