"אוּף אִינּוּן פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, כְּתִיב (יחזקאל א) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דְּאִינּוּן יְדִין לְקַבְּלָא מָארִיהוֹן דִתִיוּבְתָּא דְּתָבָאָן לְגַבֵּי (נ''א לקבל) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲבָל יְדֵי אָדָם, אִלֵּין אִינּוּן דְּיּוּקְנִין וְרָזִין עִלָּאִין, דְּשַׁוִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבַר נָשׁ, וְסִדֵּר לוֹן בְּאֶצְבְּעָן לְבַר וּלְגוֹ. וּבְהַהוּא כַּ''ף. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ, סִדֵר בֵּיהּ, כָּל דִּיּוּקְנִין דְּרָזִין עִלָּאִין, דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, וְכָל דִּיּוּקְנִין דְּרָזִין תַּתָּאִין, דְּעָלְמָא דִּלְתַתָּא, וְכֹלָּא מִתְחַקְּקָא בְּבַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ קָאִים בְּצֶלֶם אֱלהִים, בְּגִין דְּאִקְרֵי יְצִיר כַּ''ף. וְרָזָא דְּכַ''ף, דְּאָת דָּא דְּאִקְרֵי כַּ''ף, דִּכְתִּיב, (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, דָּא אִיהוּ רָזָא דְּאָת כַּ''ף. אָת דָּא, אִית בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין, וְדִיּוּקְנִין עִלָּאִין. בְּהַאי כַּ''ף תַּלְיָין עֶשֶׂר אֲמִירָן מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, חָמֵשׁ מִימִינָא, וְחָמֵשׁ מִשְּׂמָאלָא, וְאִינּוּן חַד בְּרָזָא חֲדָא. (תנינן כתיב (יחזקאל כא) וגם אני אכה כפי אל כפי, דלהוו דא עם דא בפלוגתא ויסתלקו ברכאן מעלמא, הואיל וגאותא דישראל אתיהיבת לעמין. כד מתחברן כחדא, כתיב, (במדבר ז) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת רמז לחבורא חדא.) וְכַד הֲווֹ בְּחִבּוּרָא חֲדָא, כְּתִיב, וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים (את האדם) דָּא סְלִיקוּ דְּמַחֲשָׁבָה בְּרָזָא פְּנִימָאָה. אֶת הָאָדָם: רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּצֶלֶם אֱלהִים רָזָא דְּכַף (אחרא)."