פרשת יתרו • דף עה עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

"בְּרָזָא דְּאוּדְנִין, מַאן דְּאוּדְנוֹי רַבְרְבִין, טִפְּשָׁא בְּלִיבֵּיהּ וְשִׁגְעוֹנָא בְּרוּחֵיהּ. מַאן דְּאוּדְנוֹי זְעִירִין, וְקַיְימִין עַל קִיּוּמָא. פְּקִיחָא דְּלִבָּא בְּאִתְעָרוּתָא אִיהוּ. צָבֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּכֹלָּא. וְרָזָא דָּא אָת י' דְּאִתְכְּלִיל בְּכָל שְׁאַר אַתְוָון. עַד הָכָא, רָזִין דְּדִיּוּקְנִין דְּבַר נָשׁ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, רָזִין אַחֲרָנִין בְּאַתְוָון דְּמֹר, דְּלָא קַיְימִין גּוֹ פַּרְצוּפָא, אֶלָּא לְמִנְדַּע רָזִין דְּהַאי פְּסוּקָא, גּוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין, בִּזְמַנִין וּתְקִיפִין דְּהַאי עָלְמָא, וְלָא זָכֵינָן בְּהוּ. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, בָּנַי, זַכָּאִין אַתּוּן בְּעָלְמָא, דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְזַכָּאִין עֵינַי, דְּיִזְכּוּן לְמֶיחֱמֵי דָּא, כַּד אֵיעוּל לְהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין נִשְׁמָתִי קָרֵי לְעַתִּיק יוֹמִין, הַאי קְרָא, (תהלים כג) תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻלְחָן נֶגֶד צוֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי עֲלָן, (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. ''"