פרשת יתרו • דף ע עמוד רזא דרזין • פסקה 24
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

"מַתְנִיתִין. בְּנֵי עָלְמָא מָארֵיהוֹן דְּסָכְלְתָנוּ, פְּקִיחִין מָארֵיהוֹן עַיְינִין, דִּמְהֵימָנוּתָא, דִּי הֲוָה גְּנִיזָא בְּכוּ. מַאן מִנְּכוּן דְּסָלִיק וְנָחִית. מַאן דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּיהּ. לִיקוּם וְלִינְדַע, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק בִּרְעוּתָא דְּרֵישָׁא חִוָּורָא, לְמִבְרֵי אָדָם, בָּטַשׁ בְּגוֹ בּוּצִּינָא חֲדָא, וּבָטַשׁ בּוּצִּינָא בִּפְשִׁיטוּ דְּנָהִיר, והַהוּא פְּשִׁיטוּ דְּבוּצִּינָא אַפִּיק נִשְׁמָתִין. אוּף הָכִי בָּטַשׁ גּוֹ טִנָרָא חֲדָא תַּקִּיפָא, ואַפִּיק הַהוּא טִינָרָא שַלְהובָא חֲדָא מְלַהֲטָא, מְרֻקָּמָא בְּכַמָּה גַּוונִין, וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא סַלְּקָא וְנַחְתָּא, עַד דְּהַהוּא פְּשִׁיטוּ (נ''א פטישו) בָּטַשׁ בֵּיהּ, וְתָב ואִתְיְשָׁב בְּדוּכְתֵּיהּ, ואִתְעָבִיד רוּחָא דְּחַיִּיא. וְהַהוּא רוּחָא אִתְתְּחָם, וְנָטִיל גּוָֹון חַד מִשִּׁמְשָׁא. נָחִית לְתַתָּא, נָטִיל גּוָֹון חַד מִסִּיהֲרָא. סָטָא לִימִינָא, נָטַל גּוָֹון מַיָּיא, כָּלִיל בְּפוּמָא דְּאַרְיֵה חֲדָא. סָטָא לִשְׂמָאלָא, נָטַל גּוָֹון אֶשָּׂא, כָּלִיל בְּפוּמָא דְּחָד שׁוֹר, סוּמָקָא כְּוַורְדָא. סָטָא לְקַמֵיהּ, נָטַל גּוָֹון רוּחָא, כָּלִיל בְּפוּמָא דְּחָד נֶשֶׁר רַבְרְבָא, רַב גַּדְפִּין, מָארֵיהּ דְּנוֹצָּה, כָּל גַּוונִין בֵּיהּ מִתְחַמָּאן. סָטָא לַאֲחוֹרָא, נָטַל גּוָֹון עַפְרָא, כָּלִיל מד' סִטְרֵי עָלְמָא. בְּפוּמָא דְּאָדָם, וְכָל דִּיּוּקְנִין מִסְתַּכְּלָן לְגַבֵּיהּ."