פרשת יתרו • דף ע עמוד רזא דרזין • פסקה 23
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

זַרְעָא דְּדָוִד בְּהִפּוּכָא. זַרְעָא דְּדָוִד כָּל סִימָנִין אִלֵּין לְטָב, וּלְמֶעְבַּד טִיבוּ. בַּר שִׂפְוון רַבְרְבִין, דְּכָל מַאן דְּשִׁפְוָותֵיהּ רַבְרְבִין, מָארֵיהּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא אִיהוּ, בֵּין זַכָּאָה, בֵּין חַיָּיבָא. בַּר אִי צַּדִּיק גָּמוּר הוּא. וּבְזַכְיוּ דִּילֵיהּ נָצַּח וְנָטִיר גַּרְמֵיהּ. עַיְינִין יְרוֹקִין, זְעִיר מִגָּוִון סוּמָק אָזִיל בֵּינַיְיהוּ, בְּמִצְּחֵיהּ תְּרֵין רְשׁוּמִין, מִסִּטְרָא דָּא לְסִטְרָא דָּא, וְחַד לְעֵילָּא זְעֵירָא, וְחַד לְתַתָּא. אִיהוּ בְּאָת פ' וְאָת ר'. דָּא מִצְּחֵיהּ רַב בְּעִגּוּלָא, אִיהוּ טָב לְכֹלָּא. יָהִיב מִכָּל מַה דְּאִית לֵיהּ לְכָל בַּר נָשׁ. ותְרָן אִיהוּ. שַׂעֲרוֹי שְׁעִיעַ וְתָלֵי. בִּסְטַר יְמִינָא אִית לֵיהּ חִוָּורוּ דְּשַׂעֲרֵי, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי.