פרשת בשלח • דף סה עמוד ב • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

דָּבָר אַחֵר יֵשׁ רָעָה חוֹלָה - זֶה מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּחֵלֶק טוֹב, בְּבֵית אָבִיו, וְהוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד אָבִיו בַּעֲלִילוֹת דְּבָרִים, זֶה נִדְבָּק בְּאוֹתָהּ רָעָה חוֹלָה, כְּאָדָם גּוֹסֵס, שֶׁכָּל דְּרָכָיו בַּעֲלִילוֹת: זֶה אֲנִי רוֹצֶה, וְאֶת זֶה אֵינִי רוֹצֶה. וּמִשּׁוּם הָעֹשֶׁר הַזֶּה נִדְבָּק הָאָדָם בְּרָעָה חוֹלָה, וְנֶעֱנָשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. כָּךָ יִשְׂרָאֵל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אוֹתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, הִקִּיפָם בְּעַנְנֵי כָבוֹד, נָסְעָה שְׁכִינָתוֹ לִפְנֵיהֶם, הוֹרִיד לָהֶם מָן לֶאֱכֹל, הוֹצִיא לָהֶם מַיִם מְתוּקִים, וְהֵם הָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ בַּעֲלִילוֹת. מִיָּד - וַיָּבא עֲמָלֵק. וַיָּבֹא עֲמָלֵק - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סוֹד הַחָכְמָה כָּאן. מִגְּזֵרַת הַדִּין הַקָּשֶׁה בָּא הַקְּרָב הַזֶּה. וְהַקְּרָב הַזֶּה נִמְצָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכְמָה שֶׁנִּקְשָׁרִים לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים לְמַטָּה, מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ שֶׁלִּי עַל הַכֹּל. וּכְשֶׁלֹּא נִמְצָאִים צַדִּיקִים, כִּבְיָכוֹל מַתִּישִׁים הַכֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, מַה כָּתוּב? וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל. בָּא לְקַטְרֵג הַדִּין נֶגֶד הָרַחֲמִים, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. בִּרְפִידִם - בְּרִפּוּי יָדַיִם, שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִתּוֹרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, פַּעֲמַיִם נִלְחַם עֲמָלֵק בְּיִשְׂרָאֵל; פַּעַם אַחַת כָּאן, וְאַחַת שֶׁכָּתוּב (במדבר יד) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה הָיָה קִטְרוּג שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. לְמַטָּה הָיָה בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים אֲנָשִׁים וְגוֹזְרִים אֶת הָעָרְלָה (האות) שֶׁל הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלוֹקְחִים אוֹתָם וְזוֹרְקִים אוֹתָם לְמַעְלָה וְאוֹמְרִים: קַח לְךְ מַה שֶּׁרָצִיתָ! וְעַל כָּל פָּנִים הַכֹּל הָיָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (הקבלנה). וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וְכִי מָה רָאָה מֹשֶׁה שֶׁסִּלֵּק עַצְמוֹ מֵהַקְּרָב הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא מֹשֶׁה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְיָדַע אֶת עִקַּר הַדָּבָר. אָמַר מֹשֶׁה, אֲנִי אַזְמִין עַצְמִי לְאוֹתוֹ קְרָב שֶׁלְּמַעְלָה, וְאַתָּה יְהוֹשֻׁעַ הַזְמֵן עַצְמְךְ לַקְּרָב שֶׁלְּמַטָּה.

ארמית

"דָּבָר אַחֵר יֵשׁ רָעָה חוֹלָה, הַאי מַאן דְּיָתִיב בְּחוּלָקָא טָבָא, בְּבֵית אֲבוֹי, וְהוּא אָזִיל לָקֳבֵל אֲבוֹי, (דף ס''ה ע''ב) בְּתַסְקוּפֵי מִלִּין, הָא אִתְדְּבַק בְּהַהוּא רָעָה חוֹלָה, כְּבַר נָשׁ שָׁכִיב מֵרַע דְּכָל אָרְחוֹי בְּתַסְקוּפָא, דָּא בְּעֵינָא, וְדָא לָא בְּעֵינָא, [וּבְגִין הַאי עוּתְרָא אִתְדָּבַּק בַּר נָשׁ בְּרָעָה חוֹלָה, וְאִתְעֲנָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא הוּא עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.] (שמות יז) וַיָּבֹא עֲמָלֵק, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רָזָא דְּחָכְמְתָא הָכָא, מִגִּזְרַת דִּינָא קַשְׁיָא, קָא אַתְיָא קְרָבָא דָּא. וּקְרָבָא דָּא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִית בָּהּ רָזִין עִלָּאִין דְּחָכְמְתָא, דְּמִתְקַשְּׁרִין בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. כִּבְיָכוֹל, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד יִשְׂרָאֵל אִינּוּן זַכָּאִין לְתַתָּא, אִתְגַּבָּר חֵילָא דִּילִי עַל כֹּלָּא. וְכַד לָא אִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין, כִּבְיָכוֹל, מַתִּישִׁין חֵילָא דִּלְעֵילָּא, וְאִתְגַּבַּר חֵילָא דְּדִינָא קַשְׁיָא. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מַה כְּתִיב, וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, אָתָא לְקַטְרְגָא דִּינָא בְּרַחֲמֵי. דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא וְתַתָּא. בִּרְפִידִים: בְּרָפוּי יָדַיִם, דְּרָפוּ יְדֵיהוֹן מֵאוֹרַיְיתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. אָמַר ר' יְהוּדָה, תְּרֵי זִמְנֵי אַגָּח קְרָבָא עֲמָלֵק בְּיִשְׂרָאֵל, חַד הָכָא. וְחַד דִּכְתִּיב, (במדבר יד) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקֵי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ'. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, לְעֵילָּא וְתַתָּא. קִטְרוּגָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, לְעֵילָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. לְתַתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, דַּהֲווֹ נַסְבֵּי לְגַבְרֵי, וְגַזְרֵי לוֹן עָרְלָתָא (ס''א אתא) דִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְנַטְלֵי לְהוּ וְאַרְמוּ לוֹן לְעֵילָּא, וְאַמְרֵי טוֹל לָךְ מַה דְּאִתְרְעִית. וְעַל כָּל פָּנִים דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה (כל קובלנא כלא) (ס''א קבלא) כֹּלָּא. (שמות יז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בָּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וְכִי מַה חָמָא מֹשֶׁה, דְּסָלִיק גַּרְמֵיהּ, מֵהַאי קְרָבָא קַדְמָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד. אֶלָּא מֹשֶׁה זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּאִסְתַּכַּל וְיָדַע עִקָרָא דְּמִלָּה. אָמַר מֹשֶׁה, אֲנָא אַזְמִין גַּרְמִי לְהַהוּא קְרָבָא דִּלְעֵילָּא, וְאַנְתְּ יְהוֹשֻׁעַ זַמִּין גַּרְמָךְ לְקָרְבָא דִּלְתַתָּא."