רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ו) יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כַּמָּה בְּנֵי הָאָדָם אֲטוּמֵי לֵב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה. יֵשׁ רָעָה חוֹלָה - וְכִי יֵשׁ רָעָה שֶׁהִיא חוֹלָה וְיֵשׁ רָעָה שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה? אֶלָּ וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ רָעָה חוֹלָה, שֶׁשָּׁנִינוּ, מִצַּד הַשְּׂמֹאל יוֹצְאִים כַּמָּה בַּעֲלֵי דִין הַבּוֹקְעִים בָּאֲוִיר. וּכְשֶׁרוֹצִים לָצֵאת, הוֹלְכִים וְנִשְׁאָבִים בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה. אַחַר כָּךְ יוֹצְאִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וּבוֹקְעִים אֲוִירִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וּמִתְקָרְבִים לִבְנֵי אָדָם, וְכָל אֶחָד נִקְרָא רָעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהליםצא) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךְ רָעָה. מַה זֶּה לֹא תְאֻנֶּה? מִשּׁוּם שֶׁבָּאִים בְּתַחְבּוּלוֹת עַל בְּנֵי אָדָם. חוֹלָה - לָמָּה הִיא חוֹלָה? כְּשֶׁזּוֹ שׁוֹרָה עַל בְּנֵי אָדָם, עוֹשָׂה אוֹתָם קַמְּצָנִים מִמָּמוֹנָם. בָּאִים גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵלָיו - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ אַל תּוֹצִיא מִשֶּׁלְּךְ. בָּאִים הָעֲנִיִּים - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ. בָּא הוּא לֶאֱכֹל מִמָּמוֹנוֹ - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְאַחֵר. וּמִיּוֹם שֶׁשְּׁרוּיָה עַל הָאָדָם, הִיא חוֹלָה, כְּמוֹ הַגּוֹסֵס הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְלָכֵן הִיא רָעָה חוֹלָה. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ בְּחָכְמָה וְאוֹמֵר, (קהלת ו) אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'. הַפָּסוּק הַזֶּה, אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כָּתוּב אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'. מַה זֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ? אִם כָּךְ, הוּא אֵינוֹ בִּרְשׁוּת הָאָדָם? אֶלָּא אִם כָּתוּב וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ - הָיִינוּ אוֹמְרִים כָּךְ. אֶלָּא (כתוב) וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ, שֶׁבִּגְלַל שֶׁהֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְאָחַז בָּהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִשְׁלִיטוֹ עָלֶיהָ לְשָׁבְרָהּ תַּחְתָּיו עַל שֶׁהוּא רָצָה בָּהּ וְאָחַז אוֹתָהּ. וְכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ גּוֹסֵס, שֶׁלֹּא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה וְלֹא מִתְקָרֵב לְמָמוֹנוֹ וְלֹא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ, וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ עַד אוֹתוֹ יוֹם שֶׁיֵּצֵא מִן הָעוֹלָם, וְיָבא אַחֵר וְיִטֹּל אוֹתוֹ, שֶׁהוּא בְּעָלָיו. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, (שם ה) עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. מִי זֶה בְּעָלָיו? זֶה הָאַחֵר שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. וְלָמָּה זֶה זָכָה לִהְיוֹת בְּעָלָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְהִתְרַצָּה בָּהּ [זהו שכתוב לרעתו, בשביל אותה רעה] וְדָבַק בָּהּ, וְלָכֵן הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁלֹּא נִדְבַּק בְּאוֹתָהּ רָעָה, זָכָה [זה] לִהְיוֹת הַבְּעָלִים שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְרָעָתוֹ, כְּלוֹמַר, מִשּׁוּם רָעָתוֹ שֶׁהָיָה נִדְבָּק בָּהּ, הִרְוִיחַ לוֹ זֶה.
"ר' אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ה) יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כַּמָּה בְּנֵי נָשָׁא אֲטִימִין לִבָּא, בְּגִין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. יֵשׁ רָעָה חוֹלָה, וְכִי יֵשׁ רָעָה דְּהִיא חוֹלָה, וְיֵשׁ רָעָה דְּלָאו הִיא חוֹלָה. אֶלָּא וַדַּאי יֵשׁ רָעָה חוֹלָה, דְּתָנֵינָן, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, נַפְקֵי כַּמָּה גַּרְדִּינִי נִימּוּסִין, דְּבַקְעָן בַּאֲוִירָא. וְכַד בַּעְיָין לְמֵיפַק, אַזְלִין וְאִשְׁתַּאֲבִין בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּה, לְבָתַר נָפְקִין וּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וּבְקָעִין אֲוִירִין, וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וּמִתְקָרְבִין לְגַבַּיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, וְכָל חַד אִקְרֵי רָעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים צא) לא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה. מַאי לא תְאוּנֶּה. בְּגִין דְּאַתְיָא בְּתַסְקוּפָא עַל בְּנִי נָשָׁא. חוֹלָה אֲמַאי הִיא חוֹלָה. כַּד שַׁרְיָא הַאי עַל בְּנֵי נָשָׁא, עָבִיד לוֹן קַמְצָנִין מִמָּמוֹנֵיהוֹן, אַתְיָין גַּבָּאי צְדָקָה גַּבֵּיהּ, הִיא מָחָאת בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לֹא תִּיפּוּק מִדִּידָךְ. אַתְיָין מִסְכְּנֵי, הִיא מָחָאת בִּידֵיהּ. אָתֵי הוּא לְמֵיכַל מִמָּמוֹנֵיהּ, מָחָאת בִּידֵיהּ, בְּגִין לְנַטְרָא לֵיהּ לְאָחֳרָא. וּמִן יוֹמָא דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, הִיא חוֹלָה, כְּהַאי שָׁכִיב מֵרַע דְּלָא אָכִיל וְלָא שְׁתֵּי. וְעַל דָּא הִיא רָעָה חוֹלָה. וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח בְּחָכְמְתָא וְאָמַר, (קהלת ו) אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'. הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, כְּתִיב אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ', מַאי וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ. אִי הָכִי, לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּבַּר נָשׁ. אֶלָּא, אִי כְּתִיב וְלֹא יַעַזְבֶנוּ הָאֱלהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ, הֲוֵינָא אָמַר הָכִי. אֶלָּא וְלא יַשְׁלִיטֶנּוּ, דִּבְגִין דְּהוּא הֵימְנֵיהּ לְהַהִיא רָעָה, וְאָחִיד בָּהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁלְטֵיהּ עָלֵיהּ, לְאִתְבָּרָאָה תְּחוֹתֵיהּ, עַל דְּהוּא אִתְרְעֵי בָּהּ, וְאָחִיד בָּהּ. וְכָל אָרְחוֹי כִּשְׁכִיב מֵרַע, דְּלָא אָכִיל וְלָא שְׁתֵי, וְלָא קָרִיב לְמָמוֹנֵיהּ, וְלָא אַפִּיק מִינֵּיהּ, וְנָטִיר לֵיהּ עַד דְּהוּא יִפּוּק מֵעָלְמָא, וְיֵיתֵי אַחֲרָא, וְיִטּוֹל לֵיהּ, דְּהוּא בְּעָלָיו. וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (קהלת ה) עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. מַאן בְּעָלָיו. דָּא אַחֲרָא דְּיָרִית לֵיהּ. וְלָמָּה זָכָה הַאי אַחֲרָא לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא. בְּגִין דְּהַאי הֵימִין לְהַהִיא רָעָה, וְאִתְּרָעֵי בָּה (הדא הוא דכתיב לרעתו בשביל ההוא רע) וְאִתְדָבַּק בָּה. בְּגִין כָּךְ, הַאי אַחֲרָא דְּלָא אִתְדַּבָּק בְּהַהִיא רָעָה, זָכָה (האי) לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב לְרָעָתוֹ, כְּלוֹמַר בְּגִין רָעָתוֹ דְּהֲוָה מִתְדָּבַק בָּהּ, רָוַוח לֵיהּ הַאי. "