פרשת בשלח • דף נז עמוד א • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

בֹּא רְאֵה, מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעוֹרְרִים כָּל הָאוֹרוֹת, כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל שִׂמְחָה. בּוֹ כָּלוּל הַשְּׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם יָמִין וּשְׂמֹאל, וְהַשְּׂמֹאל נִכְלָל בַּיָּמִין, וְהַיָּמִין כּוֹלֵל אֶת הַכֹּל. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַיָּמִין, מִתְעוֹרֵר עִמּוֹ הַשְּׂמֹאל, שֶׁהֲרֵי בּוֹ הוּא אָחוּז וְכָלוּל.וּבֹא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מֵרִים אֶת יָדָיו בַּתְּפִלָּה וּמְכַוֵּן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו לְמַעְלָה, כַּכָּתוּב (שמות יז) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. שֶׁהֲרֵי בַּיָּמִין הַכֹּל תָּלוּי, וְכָתוּב (ויקראט) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו, וְכָתוּב חָסֵר, וְאָז מִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ לְמַעְלָה.וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא לֹא כָּךְ - בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִים יָמִין לְמַעְלָה, אוֹי לַתַּחְתּוֹנִים! שֶׁהֲרֵי כָּל הַסִּיּוּעַ, וְכָל הַבְּרָכוֹת מִסְתַּלְּקִים מֵהֶם. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב נָטִיתָ יְמִינְךְ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. מַה זֶּה נָטִיתָ יְמִינְךְ? כְּתַרְגּוּמוֹ, הֵרַמְתָּ יְמִינְךְ. מִיָּד תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. וּכְשֶׁיָּמִין נִמְצֵאת, הַשְּׂמֹאל נִמְצָא עִמּוֹ, וְאָז לֹא שׁוֹלְטִים הַדִּינִים בָּעוֹלָם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַיָּמִין נִמְצָא עִמּוֹ, וְאִם הַיָּמִין מִסְתַּלֶּקֶת, הֲרֵי מִזְדַּמֶּנֶת הַשְּׂמֹאל, וְאָז מִתְעוֹרְרִים דִּינִים בָּעוֹלָם, וְהַדִּין שָׁרוּי בַּכֹּל.כְּשֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה, שֶׁכָּתוּב (איכה ב) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ. וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּים הַשְּׂמֹאל לָרֶדֶת לָעוֹלָם, וְהַיָּמִין נִשְׁאֲרָה בְּמָקוֹם אַחֵר.

ארמית

תָּא חֲזֵי, יְמִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִנֵּיהּ מִתְעָרִין כָּל נְהִירוּ, כָּל בִּרְכָּאן, וְכָל חִדוּ. בֵּיהּ כָּלִיל שְׂמָאלָא כְּמָה דְּאִית בְּבַר נָשׁ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וִימִינָא הוּא כָּלִיל כֹּלָּא. וְכַד אִתְּעַר יְמִינָא שְׂמָאלָא אִתְּעַר עִמֵּיהּ, דְּהָא בֵּיהּ אָחִיד וְאִתְכְּלִיל. וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאָרִים בַּר נָשׁ יְדֵיהּ בִּצְלוֹתָא, מְכַוְּון בְּאֶצְבְּעָן דִּילֵיהּ לְעֵילָּא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (שמות יז) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. דְּהָא (פ''ז ע''א) בִּימִינָא תַּלְיָא כֹּלָּא. וּכְתִיב (ויקרא ט) וַיִשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו, וּכְתִיב חָסֵר. וּכְדֵין אִתְכְּוַון לְבָרְכָה לְעֵילָּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי, בְּשַׁעֲתָא דְּאָרִים יְמִינָא לְעֵילָּא, וַוי לְהוּ לְתַתָּאֵי, דְּהָא כָּל סִיַּיעְתָּא וְכָל בִּרְכָּאן אִסְתָּלִיקוּ מִנַּיְיהוּ. מְנָלָן. דִּכְתִּיב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. מַאי נָטִיתָ יְמִינְךָ. כְּתַרְגּוּמוֹ, אֲרִימַת יְמִינְךָ. מִיָּד תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. וְכַד יְמִינָא אִשְׁתְּכַח, שְׂמָאלָא אִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ, וּכְדֵין לָא שַׁלְטִין דִּינִין בְּעָלְמָא, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּימִינָא אִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ. וְאִי יְמִינָא אִסְתַּלָּקַת, הָא שְׂמָאלָא אִזְדַּמְּנַת, כְּדֵין דִּינִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, וְדִינָא שַׁרְיָא בְּכֹלָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי קְרָא, הֲוָה בָּכֵי, דִּכְתִּיב, (איכה ב) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ. וְכִי אֶפְשָׁר דְּהֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ. אֶלָּא בְּגִין דְּאַקְדִּים שְׂמָאלָא לְנַחְתָּא בְּעָלְמָא, וִימִינָא אִשְׁתַּאֲרַת בַּאֲתָר אַחֲרָא.