פרשת בשלח • דף נד עמוד א • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֻלָּם פָּתְחוּ בְּאָז. (מלכים א ח) אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. (יהושע י) אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ. אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל. מָה הַטַּעַם? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵאִיר אוֹר הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ בְּעַטְרוֹתָיו, חֲקוּקִים רְשׁוּמִים בְּאָז, בְּא', וְא' בְּז', נָקַב בַּחֲשֵׁכָה וְהֵאִיר לְכָל עֵבֶר. וּכְשֶׁהִתְחַבֵּר הָאוֹר שֶׁל אָלֶ''ף וְהִגִּיעַ לְזַיִ''ן, מִי זוֹ זַיִ''ן? זוֹ (ישעיה לד) חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָּם. אָז עָשָׂה נִסִּים וּגְבוּרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבְּרָה א' בְּז'. וְזוֹ הִיא הַשִּׁירָה. שִׁירָה הִיא שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, וְזֶהוּ אָז יָשִׁיר.

ארמית

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, אִסְתַּכַּלְנָא בְּכָל תּוּשְׁבְּחָן דְּשַׁבְּחוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכוּלָּם פָּתְחוּ בְּאָז. (מלכים א ח) אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. (יהושע י) אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, (במדבר כא) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל. מַאי טַעְמָא. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כָּל נִסִּין וְכָל גְּבוּרָן דְּאִתְעָבֵידוּ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, כַּד אִתְנְהִיר נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְּעִטְּרוֹי, גְּלִיפִין רְשִׁימִין בְּאָז, בא', וא', בד, אַנְקִיב בַּחֲשׁוֹכֵי, וְנָהִיר לְכָל עִיבָר. וְכַד אִתְחַבָּר נְהִירוּ דְּאָלֶ''ף וּמָטֵי לְזַיִי''ן, מַאן זַיִי''ן, דָּא (ישעיה לה) חֶרֶב לַיְיָ' מָלְאָה דָּם. כְּדֵין עָבִיד נִסִּין וּגְבוּרָאן, בְּגִין דְּאִתְחֲבָּר א' עִם ז'. וְדָא הוּא שִׁירָתָא. שִׁירָתָא הִיא דְּכָל סִטְרִין, וְדָא הוּא אָז יָשִׁיר.