פרשת בשלח • דף נג עמוד ב • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (ירמיה א) בְּטֶרֶם אֶצָּרְךְ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךְ וְגוֹ'. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, וּמֵרֹב הָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם, הֵקִים עֲלֵיהֶם נְבִיא אֱמֶת וְרוֹעֶה נֶאֱמָן, וְעוֹרֵר עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים. וְהוֹצִיאוֹ מֵחֶלְקוֹ מַמָּשׁ מִמַּה שֶּׁהִפְרִישׁ יַעֲקֹב מִבָּנָיו לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - שֵׁבֶט לֵוִי. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה לֵוִי שֶׁלּוֹ, לָקַח אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכַמָּה עֲטָרוֹת, וּמָשַׁח אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, וְאָז הוֹצִיא מִבָּנָיו רוּחַ קֹדֶשׁ לַעוֹלָם, וְזֵרַז אוֹתוֹ בְּאַבְנֵטָיו הַקְּדוֹשִׁים, הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה. לָמַדְנוּ, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן לָרֶדֶת לָעוֹלָם, הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ קֹדֶשׁ מִמַּחְצַב הַסַּפִּיר שֶׁל אֶבֶן טוֹבָה, שֶׁהָיָה גָּנוּז בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה [אורות, והאיר עליו. ועטרו בשס''ה] עֲטָרוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לְפָנָיו, וְהִפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְנָתַן לוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת. (גנוז שם, ועטר אותו בשלש מאות וששים וחמש עטרות, והאיר עליו מאתים ארבעים ושמונה אורות, והעמיד לפניו, והפקיד אותו בכל ביתו, ונתן לו מאה ושבעים ושלשה מפתחות. נ''א מאתים ושבעים וחמשה) וְעִטְּרוֹ בְּחָמֵשׁ עֲטָרוֹת, וְכָל עֲטָרָה וַעֲטָרָה עוֹלָה וּמְאִירָה בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת שֶׁמְּאִירִים, וּמְנוֹרוֹת שֶׁגְּנוּזִים בְּגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן.

ארמית

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. ר' יְהוּדָה פָּתַח, (ירמיה א) בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וְגוֹ'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עַמִּין. וּמִסְּגִיאוּת רְחִימוּתָא דְּרָחִים לְהוּ, אוֹקִים עָלַיְיהוּ נְבִיאָה דִּקְשׁוֹט, וְרַעְיָא מְהֵימָנָא. וְאִתְּעַר עָלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, וְאַפִּיק לֵיהּ מֵחוּלָקֵיהּ מַמָּשׁ, מִמַּה דְּאַפְרִישׁ יַעֲקֹב מִבְּנוֹי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שִׁבְטָא דְּלֵוִי, וְכֵיוָן דְּהֲוָה לֵוִי דִּילֵיהּ, נָטַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְטַר לֵיהּ בְּכַמָּה עִטְרִין, וּמָשַׁח לֵיהּ בִּמְשַׁח רְבוּת קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָּא, וּכְדֵין אַפִּיק מִבְּנוֹי, רוּחָא קַדִּישָׁא לְעָלְמָא, וְזָרִיז לֵיהּ בְּהֵימְנוֹיֵי קַדִּישֵׁי, מְהֵימָנוּתָא רַבָּא. תָּנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּמָטָא זִמְנֵיהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא לְאַחֲתָא לְעָלְמָא, אַפִּיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחָא קַדִּישָׁא מִגִּזְרָא דִּסַפִּירוּ דְּאֶבֶן טָבָא, דְּהֲוָה גָּנִיז בְּמָאתַן וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא (נהורין, ואתנהיר עליה. ואעטריה בשס''ה) עִטְּרִין, קַיְימֵי קָמֵיהּ, וְאַפְקִיד לֵיהּ בְּכָל דִּילֵיהּ. (נ''א ביתיה) וְיָהַב לֵיהּ מֵאָה וְשִׁבְעִין וּתְלַת מַפְתְּחִין. (נ''א גניז תמן ואעטריה בתלת מאה ושתין וחמש עטרי ואנהיר עליה מאתן וארבעין ותמניא נהורין וקאים קמיה ואפקיד ליה בכל ביתא דיליה ויהב ליה מאה ושבעין ותלת מפתחן. (נ''א מאתן ושבעין וחמש)) וְאַעְטַר לֵיהּ בְּחָמֵשׁ עִטְרִין, וְכָל עִטְרָא וְעִטְרָא סָלִיק וְאַנְהִיר בְּאֶלֶף עָלְמִין דְּנַהֲרִין, וּבוּצִינִין דּגְנִיזִין בְּגִנְזַיָּיא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.