פרשת בשלח • דף נג עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וַיַּאֲמִינוּ בַּה'. וְכִי עַד עַכְשָׁו לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה', וַהֲרֵי כָּתוּב (שמות ד) וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ וְגוֹ'? וַהֲרֵי רָאוּ כָּל אוֹתָם גְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם. אֶלָּא מַה זֶּה וַיַּאֲמִינוּ? אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁאָמַר, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ וְגוֹ'. רַבִּי יֵיסָא שָׁאַל וְאָמַר, כָּתוּב וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת, וְכָתוּב לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, רָאוּ אוֹתָם מֵתִים. אָמַר לוֹ, אִם כָּתוּב לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם חַיִּים - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, יָפֶה שָׁאַלְתָּ. אֶלָּא בּא רְאֵה, כָּתוּב מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְשָׁנִינוּ - עוֹלָם לְמַעְלָה וְעוֹלָם לְמַטָּה. עוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה - מִשָּׁם הִיא הָרֵאשִׁית לְהַדְלִיק מְנוֹרוֹת. הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה - שָׁם הַסִּיּוּם, וְנִכְלָל מֵהַכֹּל. וּמֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרְרוֹת גְּבוּרוֹת לַתַּחְתּוֹנִים. וּבְעוֹלָם זֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת לְיִשְׂרָאֵל וְהִרְחִישׁ לָהֶם נִסִּים, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר עוֹלָם זֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶם נִסִּים, כָּל הַמִּצְרִים נִשְׁקְעוּ בַיָּם עַל יְדֵי עוֹלָם זֶה, וְהִתְרַחֵשׁ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל נִסִּים בְּעוֹלָם זֶה. וְעַל זֶה כָּתוּב לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ עוֹלָם וְיִמָּסְרוּ לְדִינָיו. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ לִדּוֹן, אָז כָּתוּב וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. עַד הָעוֹלָם דַּוְקָא. וְאָז כָּתוּב וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.

ארמית

וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ'. וְכִי עַד הַשְׁתָּא לָא הֶאֱמִינוּ בַּיְיָ', וְהָא כְּתִיב (שמות ד) וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ וְגוֹ'. וְהָא חָמוּ כָּל אִינּוּן גְּבוּרָאן דְּעָבַד לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם. אֶלָּא מַאי וַיַּאֲמִינוּ, הַהוּא מִלָּה דְּאָמַר וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ וְגוֹ'. ר' יֵיסָא שָׁאִיל וְאָמַר, כְּתִיב וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת, וּכְתִיב לא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מֵתִין חָמוּ לְהוּ. אָמַר לֵיהּ, אִי כְּתִיב לא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם חַיִּים, הֲוָה אֲמֵינָא הָכִי. אָמַר לֵיהּ ר' אַבָּא יֵאוֹת שָׁאִילְתָּא. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (דברי הימים א טז) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְתָנֵינָן, עוֹלָם לְעֵילָּא, וְעוֹלָם לְתַתָּא. עוֹלָם דִּלְעֵילָּא, מִתַּמָּן הוּא שֵׁירוּתָא לְאַדְלְקָא בּוּצִינִין. עוֹלָם דִּלְתַתָּא, תַּמָּן הוּא סִיּוּמָא, וְאִתְכְּלִיל מִכֹּלָּא, וּמֵהַאי עוֹלָם דִּלְתַתָּא, מִתְעֲרָן גְּבוּרָן לְתַתָּאֵי. וּבְהַאי עוֹלָם, עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִין לְיִשְׂרָאֵל, וְרָחִישׁ לוֹן נִיסָא. וְכַד אִתְּעַר הַאי עוֹלָם לְמֶעְבַּד נִסִּין, כֻּלְּהוּ מִצְרָאֵי אִשְׁתְּקָעוּ בְּיַמָּא, עַל יְדָא דְּהַאי עוֹלָם, וְאִתְרְחִישׁ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל נִיסָא בְּהַאי עוֹלָם. וְעַל דָּא כְּתִיב, לֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם, עַד דְּיִתְּעַר הַהוּא עוֹלָם, וְיִתְמַסְּרוּן בְּדִינוֹי, וְכֵיוָן דְּאִתְמְסָרוּ בֵּיהּ לְמִתְּדָן, כְּדֵין כְּתִיב וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, עַד הָעוֹלָם דַּיְקָא. כְּדֵין כְּתִיב, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ