פרשת בשלח • דף נ עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

פָּתַח וְאָמַר, (משלי ג) אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה. אַשְׁרֵי אָדָם - כְּמוֹ אָנוּ שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתְךְ וְיָדַעְנוּ מִמְּךְ דְּבַר חָכְמָה. וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה - כְּמוֹ אָנוּ שֶׁחִכִּינוּ לְךְ לְהִתְחַבֵּר עִמְּךְ, וְזֶהוּ אָדָם שֶׁמְּזַמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתָּנָה בַּדֶּרֶךְ, פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְעַל זֶה כָּתוּב (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. הָלְכוּ. פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר, (תהלים כב) לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ וְגוֹ'. לְדָוִד מִזְמוֹר בְּמָקוֹם אֶחָד, וּבְמָקוֹם אַחֵר מִזְמוֹר לְדָוִד. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא לְדָוִד מִזְמוֹר - הַשִּׁירָה שֶׁאָמַר דָּוִד עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מִזְמוֹר לְדָוִד - הַשִּׁירָה שֶׁדָּוִד אָמַר עַל עַצְמוֹ. לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ. לַה' - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל הָאוּכְלוּסִין שֶׁלָּהּ שֶׁמִּתְחַבְּרִים עִמָּהּ, וְנִקְרָאִים מְלֹאָהּ וַדַּאי הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ - זוֹהִי אֶרֶץ שֶׁל מַטָּה שֶׁנִּקְרֵאת תֵּבֵל, וַאֲחוּזָה בַּדִּין [של עולם] שֶׁל מַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. בֵּין לְאֶחָד, בֵּין לְעַם אֶחָד, בֵּין לְכָל הָעוֹלָם - מֵהַדִּין הַזֶּה הוּא נִדּוֹן. בֹּא רְאֵה, פַּרְעֹה יָנַק מֵהַדִּין הַזֶּה עַד שֶׁאָבְדוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁדִּין זֶה הִתְעוֹרֵר עָלָיו, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁהִתְמַנָּה עֲלֵיהֶם בַּשִּׁלְטוֹן, הוּזַז וְהָעֳבַר, וְאָז כָּל אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה נֶאֶבְדוּ, שֶׁכָּתוּב וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבתָיו. מַה זֶּה אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו? מֶרְכְּבוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה. וּמִי הוּא אוֹתוֹ אוֹפַן שֶׁלָּהֶם? אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה מֵתוּ כֻלָּם בַּיָּם. לָמָּה בַּיָּם? אֶלָּא הַיָּם הָעֶלְיוֹן הִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם וְנִמְחוּ (ונמסרו) בְּיָדֶיהָ, וְלָכֵן כָּתוּב טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא! וְעַל זֶה כָּתוּב טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף, סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת, מַה זֶּה בִּכְבֵדֻת? אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁבְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ. כָּתוּב בְּפַרְעֹה וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וּבְאוֹתוֹ דָבָר הִנְהִיג אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבֵדוּת מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, אַתָּה מַכְבִּיד אֶת לִבְּךְ? אֲנִי אַנְהִיג אוֹתְךְ בָּזֶה. וְעַל כָּךְ וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת.

ארמית

פָּתַח וְאָמַר, (משלי ג) אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה. אַשְׁרֵי אָדָם, (דף נ' ע''א) כְּגוֹן אֲנָן, דְּאַשְׁכַּחְנָא לָךְ, וְיָדַעְנָא מִינָךְ מִלָּה דְּחָכְמְתָא. וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה, כְּגוֹן אֲנָן, דְּאוֹרִיכְנָא לָךְ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָךְ. וְדָא הוּא בַּר נָשׁ דְּזַמִּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְבִזְבְּזָא בְּאָרְחָא, אַנְפּוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. אָזְלוּ. פָּתַח הַהוּא גַּבְרָא וְאָמַר (תהלים כד) לְדָוִד מִזְמוֹר לַיְיָ' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְגוֹ'. לְדָוִד מִזְמוֹר בַּאֲתָר חַד, וּבַאֲתַר אַחֲרָא מִזְמוֹר לְדָוִד, מַה בֵּין הַאי (ק''ע ע''א) לְהַאי. אֶלָּא לְדָוִד מִזְמוֹר, שִׁירָתָא דְּקָאָמַר דָּוִד, עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מִזְמוֹר לְדָוִד, שִׁירָתָא דְּקָאָמַר דָּוִד, עַל גַּרְמֵיהּ. לַיְיָ' (כ''ב ע''ב) הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. לַיְיָ': דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אוּכְלוֹסִין דִּילָהּ, דְּמִתְחַבְּרָן בַּהֲדָהּ, וְאִקְרוּן מְלוֹאָהּ וַדַּאי הוּא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ: דָּא הוּא אַרְעָא דִּלְתַתָּא, דְּאִקְרֵי תֵּבֵל, וַאֲחִידַת בְּדִינָא (דעלמא) דִּלְעֵילָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (תהלים ט) וְהוּא יִשְׁפוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, בֵּין לְחָד, בֵּין לְעַמָּא חַד, בֵּין לְכָל עָלְמָא, מֵהַאי דִּינָא הוּא אִתְּדָן. תָּא חֲזֵי, פַּרְעֹה מֵהַאי דִּינָא יָנִיק, עַד דְּאִתְאֲבִידוּ הוּא וְכָל עַמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּהַאי דִּינָא אִתְּעַר עָלֵיהּ, הַהוּא מְמָנָא דְּאִתְמָנָא עֲלַיְיהוּ בְּשֻׁלְטָנוּתָא, אִתְעָדֵי וְאִתְעֲבָר, כְּדֵין כֻּלְּהוּ דִּלְתַתָּא, אִתְאֲבִידוּ, דִּכְתִּיב וַיָּסַר אֶת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו. מַאי אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו. מַרְכְּבוֹתָיו דְּפַרְעֹה. וּמַאן אִיהוּ הַהוּא אוֹפַן דִּלְהוֹן, הַהוּא מְמָנָא דְּשָׁלִיט עֲלַיְיהוּ. וְעַל דָּא מִיתוּ כֻּלְּהוּ בְּיַמָּא. אֲמַאי בְּיַמָּא, אֶלָּא יַמָּא עִלָּאָה אִתְּעַר עֲלַיְיהוּ, וְאִתְמְחוּ (נ''א ואתמסרו) בִּידָהָא. וּבְגִין כַּךְ טֻבְּעוּ בַּיָּם סוֹף כְּתִיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף. סוֹפָא דְּדַרְגִּין. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת. בִּכְבֵדוּת מַהוּ. אֶלָּא מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דִּבְהַהוּא דַּבְּרוּתָא דְּאִתְדָּבַּר בֵּיהּ בַּר נָשׁ, מְדַבְּרִין לֵיהּ. בְּפַרְעֹה כְּתִיב (שמות ט) וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה. בְּהַהוּא מִלָּה, דָּבַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּכְבֵדוּת מַמָּשׁ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, אַתְּ אוֹקִיר לִבָּךְ. אֲנָא אַדְבַּר לָךְ בְּהַאי, עַל דָּא וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת.