פרשת בשלח • דף מו עמוד ב • פסקה 4
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כָּתוּב יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה. בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן שִׁלְטוֹן לִגְדוֹלֵי הָעַמִּים לְמַעְלָה, נוֹתֵן לָהֶם לָעָם שֶׁלָּהֶם לְמַטָּה. וּבְשָׁעָה שֶׁמּוֹרִיד אוֹתָם מִדַּרְגָּתָם שֶׁלְּמַעְלָה, מוֹרִיד אֶת הָעָם לְמַטָּה. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר - הֲרֵי הַמְמֻנֶּה שֶׁלָּהֶם, וּפֵרְשׁוּהָ, שֶׁהִנְהִיג אֶת מַרְכְּבוֹת שְׁאָר הָעַמִּים, וְכֻלָּם נָפְלוּ בְּמַחֲנֵה סִיסְרָא אַחַר כָּךְ, וְהַיְנוּ בָּחוּר (ואחר כך) וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם. דף מ''ז ע''א כָּתוּב (שיר א) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. בּא רְאֵה, כְּדֻגְמַת סוּסָה נְקֵבָה נִרְאֲתָה לַסּוּסִים שֶׁל פַּרְעֹה, וּפֵרְשׁוּהָ. אֶלָּא לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה - בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁפַּרְעֹה הָיָה רוֹדֵף אַחַר יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה? נָטַל סוּסוֹת נְקֵבוֹת, וְכָפַת אוֹתָן בְּמַרְכְּבוֹתָיו בַּתְּחִלָּה, וְאֶת הַסּוּסִים הַזְּכָרִים כָּפַת מֵאָחוֹר, וְהָיוּ הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִים כְּנֶגֶד הַנְּקֵבוֹת, וְהַנְּקֵבוֹת מְסָרְבוֹת, וּמִהֲרוּ לָרוּץ. כֵּיוָן שֶׁקָּרַב (וכאשר הדביק) אֶל יִשְׂרָאֵל, נָטַל אֶת הַנְּקֵבוֹת וְשָׂם אוֹתָם לְאָחוֹר, וְהַסּוּסִים הַזְּכָרִים לְפָנִים, כְּדֵי לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל וְלַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב. כְּמוֹ זֶה, וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לַאֲחוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. מִשּׁוּם כָּךְ דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. וּפָסוּק זֶה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁהִקְרִיב אֶת כָּל חֵילוֹתָיו וּמַרְכְּבוֹתָיו לַעֲרֹךְ קְרָב.

ארמית

וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר. ר' חִיָּיא אָמַר, כְּתִיב (ישעיה כד) יִפְקוֹד יְיָ' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה. בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב שֻׁלְטָנוּתָא לְרַבְרְבֵי עַמִּין לְעֵילָּא, יָהִיב לְהוּ לְעַמָּא דִּלְהוֹן לְתַתָּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּנָחִית לוֹן מִדַּרְגֵּיהוֹן דִּלְעֵילָּא, נָחִית לוֹן לְעַמָּא לְתַתָּא, וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, הָא מְמָנָא דִּלְהוֹן, וְאוּקְמוּהָ, דְּדָבַר רְתִיכִין דִּשְׁאַר עַמִּין, וְכֻלְּהוּ נָפְלוּ בְּמַשְׁרִיתָא דְּסִיסְרָא לְבָתַר וְהַיְינוּ בָּחוּר (נ''א ולבתר) וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם. דף מ''ז ע''א כְּתִיב (שיר השירים א) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. תָּא חֲזֵי, כְּדוּגְמַת סוּסְיָא נוּקְבָּא, אִתְחָזֵי לְהוֹן לְסוּסֵיהוֹן דְּפַרְעֹה, וְאוּקְמוּהָ. אֶלָּא לְסוּסָּתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, (דף מ''ז ע''א) תָּא חֲזֵי, פַּרְעֹה בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה רָדִיף אֲבָתְרַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מַה עָבֵד, נָטַל סוּסְוָון נוּקְבָן, וְכָפַת לוֹן בִּרְתִּיכוֹי בְּקַדְמִיתָא, וְסוּסִין דּוּכְרָאֵי כָּפַת לוֹן לַאֲחוֹרֵיהוֹן, וַהֲווּ מְזַיְּינִין דּוּכְרֵי לָקֳבֵל נוּקְבֵי, וְנוּקְבֵי לָא בָּעָאן, וְאוֹחָן לְמֵיזָל. כֵּיוָן דְּקָרִיב (נ''א וכד אדביק) לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, נָטַל נוּקְבֵי וְשַׁוֵּי לוֹן לַאֲחוֹרֵי, וְסוּסְוָון דּוּכְרִין לְקַדְמִין, לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, וּלְאַגָּחָא בְּהוּ קְרָבָא. כְּגַוְונָא דָּא, וַיְיָ' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבָתַר חָזְרָה שְׁכִינְתָּא לַאֲחוֹרֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלהִים וְגוֹ'. בְּגִינֵי כַּךְ דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.