פרשת בשלח • דף מו עמוד ב • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו, לָמָּה? הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁאוֹהֵב רְשָׁעִים, כָּךְ הוּא. וּבא רְאֵה, בְּיִצְחָק נִכְלָל הַלַּיְלָה, וְלַיְלָה לֹא בָהִיר, וְעַל זֶה וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו, וְהַכֹּל אֶחָד. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, וַיֵּגּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם. וַיֵּגּד - מִי אָמַר לוֹ? אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל חֲכָמָיו וּמְכַשְּׁפָיו הִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו וְהוֹדִיעוּהוּ כִּי בָרַח הָעָם. וְלָמָּה אָמְרוּ אֶת זֶה? אֶלָּא רָאוּ בַּחָכְמָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים יוֹמָם וָלַיִל, אָמְרוּ וַדַּאי שֶׁהֵם בּוֹרְחִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרָאוּ שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת וְגוֹ'. שֵׁשׁ מֵאוֹת לָמָּה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּנֶגֶד הַמִּנְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי. בָּחוּר - כְּנֶגֶד הַגְּבָרִים שֶׁהֵם הָעִקָּר שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם - שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת, שֶׁהֵם טְפֵלִים לַאֲחוֹרַיִם (לאחרים), כְּנֶגֶד הַטַּף, שֶׁכָּתוּב לְבַד מִטָּף. וְהַכֹּל עָשָׂה בַּעֲצַת מְכַשְּׁפָיו וַחֲכָמָיו. וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ - הַכֹּל בְּחָכְמָה, כְּנֶגֶד דְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שְׁנַיִם וְאֶחָד. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כְּתַרְגּוּמוֹ - וּמְזָרְזִין. שֶׁהָיוּ זְרִיזִים בַּכֹּל.

ארמית

וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב (בראשית כז) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו, אֲמַאי. הָא אוֹקִימְנָא, מַאן דְּרָחִים לַחַיָּיבָא, הָכִי הוּא. וְתָּא חֲזֵי, בְּיִצְחָק אִתְכְּלִיל לֵילְיָא, וְלֵילְיָא לא בָּהִיר, וְעַל דָּא וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו, וְכֹלָּא חַד. ר' יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, (שמות יד) וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָּרַח הָעָם, וַיֻּגַּד, מַאן קָאָמַר לֵיהּ. אֶלָּא, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל חַכְמוֹי וְחַרְשׁוֹי אִתְכְּנָשׁוּ לְגַבֵּיהּ, וְאוֹדְעוּהוּ כִּי בָּרַח הָעָם. וַאֲמַאי קַאמְרוּ דָּא. אֶלָּא חָמוּ בְּחָכְמְתָא דִּלְהוֹן, דַּהֲווֹ אַזְלֵי יְמָמָא וְלֵילְיָא, אָמְרוּ וַדַּאי עַרְקִין אִינּוּן. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּחָמוּ דְּלָא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרַח מֵישָׁר, כְּמָה דִּכְתִּיב וְיָּשׁוּבוּ וְיַּחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת. (שמות יד) וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת וְגוֹ'. שֵׁשׁ מֵאוֹת אֲמַאי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָקֳבֵל מִנְיָינָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי. בָּחוּר: לָקֳבֵל הַגְּבָרִים דְּאִינּוּן עִקָרָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְכָל רֶכֶב מִצְרָיִם: שְׁאַר רְתִיכִין, דְּאִינּוּן טְפָלִין לַאֲחוֹרֵי, (נ''א לאחרנין) לָקֳבֵל הַטַּף דִּכְתִּיב לְבַד מִטָּף. וְכֹלָּא עָבִיד בְּעֵיטָא דְּחַרְשׁוֹי וְחַכְמוֹי. וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ, כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא, לָקֳבֵל דַּרְגִּין עִלָּאִין, תְּרֵין וְחָד. ר' יִצְחָק אָמַר, כְּתַרְגּוּמוֹ, וּמְזָרְזִין. זְרִיזִין הֲווֹ בְּכֹלָּא.