פרשת בשלח • דף מד עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְגוֹ'. רַבִי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (חבקוק ב) תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְינוֹת. פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, וְיֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ מַה שּׁוֹנָה תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם תְּפִלָּה לִישַׁעְיָה הַנָּבִיא, אוֹ לְיִרְמְיָה, אוֹ לִיחֶזְקֵאל, אוֹ לְהוֹשֵׁעַ, אוֹ לִשְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אֱלִישָׁע זָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁלֹּא זָכָה נָבִיא אַחֵר, פְּרָט לְמֹשֶׁה. [ועם כל זה לא רצה להטריח את רבונו] בא ראה מה כתוב, (מלכים בד) ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה. מה זה אשה גדולה? אלא גדולה במעשיה, שכל בני (הדּור) הבית משתבחים בה, והיא עקר הבית. ומשום שבעלה לא היה מצוי בבית להיות עקר, לא נזכר הוא, אלא היא. וְעוֹד, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה - גְּדוֹלָה עַל כָּל שְׁאָר נְשׁוֹת הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי שְׁאָר נְשׁוֹת הָעוֹלָם, כְּשֶׁרוֹאוֹת אוֹרֵחַ בַּבַּיִת, מִצְטַעֲרוֹת בּוֹ וְדוֹחֲקוֹת אוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹן, וְהִיא שָׂמְחָה בָּאוֹרֵחַ וּלְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹן, כָּל שֶׁכֵּן כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אֶת אֱלִישָׁע, שָׂמְחָה בּוֹ מְאֹד. וְעַל כֵּן הַשֶּׁבַח שֶׁל הַכֹּל הוּא שֶׁל הָאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי הָאוֹרֵחַ שֶׁל הַבַּיִת הוּא שֶׁל הָאִשָּׁה, וְלָכֵן כָּתוּב וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה, גְּדוֹלָה עַל שְׁאָר הַנָּשִׁים. וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא. בַּמֶּה יָדְעָה? אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, שֶׁסָּדִין לָבָן שָׂמָה לוֹ בְּמִטָּתוֹ, וְלֹא רָאֲתָה בּוֹ קֶרִי מֵעוֹלָם, וְלֹא עָבַר זְבוּב עַל שֻׁלְחָנוֹ. הַדְּבָרִים הַלָּלוּ קָשִׁים. אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא רָאֲתָה בּוֹ קֶרִי, הֲרֵי רַבִּים הֵם בְּנֵי אָדָם כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם. מָה הַשֹּׁנִי כָּאן? וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא עָבַר זְבוּב עַל שֻׁלְחָנוֹ, לָמָּה כָּתוּב הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי? וְכִי הִיא יָדְעָה וְלֹא אַחֵר? וַהֲרֵי כָּל אֵלּוּ שֶׁרָאוּהוּ אוֹכֵל בְּשֻׁלְחָנוֹ הָיוּ יוֹדְעִים! אֶלָּא יָפֶה אָמְרָה, אֲבָל הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי - הִיא יָדְעָה וְלֹא אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁהִיא תִּקְנָה אֶת מִטָּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁכַב בַּלַּיְלָה וּבְשָׁעָה שֶׁקָּם בַּבּקֶר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שֶׁסָּדִין לָבָן שָׂמָה לוֹ בְּמִטָּתוֹ, כָּךְ הָיָה, וּבָזֶה הִיא יָדְעָה. שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד אָדָם מִמִּטָּתוֹ, מַעֲלֶה הַסָּדִין שֶׁיָּשַׁן בּוֹ רֵיחַ מְנֻוָּל. וְזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁלָּקְחָה אוֹתוֹ סָדִין מִמִּטָּתוֹ, הָיָה מַעֲלֶה רֵיחוֹת כְּרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן. אָמְרָה, אִלּוּלֵי שֶׁקָּדוֹשׁ הוּא וּקְדֻשַּׁת אֲדוֹנוֹ עָלָיו, לֹא הָיָה מַעֲלֶה כָּזֶה רֵיחַ קָדוֹשׁ.

ארמית

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְגוֹ'. רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (חבקוק ג) תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיוֹנוֹת. הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, מַאי שְׁנָא תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר נְבִיאֵי עָלְמָא, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ תְּפִלָּה לִישַׁעְיָה הַנָּבִיא, אוֹ לְיִרְמִיָּה, אוֹ לִיחֶזְקֵאל, אוֹ לְהוֹשֵׁעַ, אוֹ לִשְׁאַר נְבִיאֵי עָלְמָא. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, אֱלִישָׁע זָכָה בְּהַאי עָלְמָא מַה דְּלָא זָכָה נְבִיאָה אָחֳרָא, בַּר מִמֹּשֶׁה. (ועם כל דא לא בעא לאטרחא למריה) תָּא חֲזִי, מַאי כְּתִיב, (מלכים ב ד) וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבוֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְּדוֹלָה. מַאי אִשָּׁה גְּדוֹלָה. אֶלָּא גְּדוֹלָה בְּעוֹבָדָהָא, דְּכָל בְּנֵי (ס''א דרא) בֵּיתָא, מִשְׁתַּבְּחִין בָּהּ, וְהִיא עִקָרָא דְּבֵיתָא, וּבְגִין דְּבַעֲלָהּ לָא הֲוָה שְׁכִיחַ בְּבֵיתָא, לְמֶהֱוֵי עִקָרָא, לָא הֲוָה אִדְכַּר הוּא, אֶלָּא הִיא. וְתוּ, וְשָׁם אִשָּׁה גְּדוֹלָה: גְּדוֹלָה עַל כָּל שְׁאַר נְשֵׁי עָלְמָא, דְּהָא שְׁאַר נְשֵׁי עָלְמָא, כַּד חָמָאן אוּשְׁפִּיזָא בְּבֵיתָא, מִצְטַעֲרָן בֵּיהּ, וְדָחֲקָן בֵּיהּ כָּל שֶׁכֵּן לְאַפָּקָא עָלֵיהּ מָמוֹנָא, וְהִיא חֲדַת בֵּיהּ בְּאוּשְׁפִּיזָא, וּלְאַפָּקָא עָלֵיהּ מָמוֹנָא, כָּל שֶׁכֵּן כֵּיוָן דְּחָמַת לֵיהּ לֶאֱלִישָׁע חַדַת בֵּיהּ לַחֲדָּא. וְעַל דָּא, שְׁבָחָא דְּכֹלָּא דְּאִתְּתָא הִיא, דְּהָא אוּשְׁפִּיזָא דְּבֵיתָא דְּאִתְּתָא הִיא. וּבְגִין כַּךְ וְשָׁם אִשָּׁה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה עַל שְׁאַר נָשִׁין. וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלהִים קָדוֹשׁ הוּא, בְּמָּה יַדְעָה. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּא, דְּשׁוּשִׁיפָא חִוָּורָא זְרִיקַת לֵיהּ בְּעַרְסֵיהּ. וְלָא חָמַת בֵּיהּ קֶרִי מֵעוֹלָם, וְלָא אַעְבָּר זְבוּבָא בְּפָתוֹרֵיהּ. הָנֵי מִילֵי קַשְׁיָין, אִי תֵּימָא דְּלָא חָמַת בֵּיהּ קֶרִי, הָא סַגִּיאִין אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא הָכִי בְּעָלְמָא, מַה שִׁנּוּיָא הָכָא. וְאִי תֵּימָא דְּלָא עָבַר זְבוּבָא בְּפָתוֹרֵיהּ. אֲמַאי כְּתִיב, הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, וְכִי הִיא יַדְעַת, וְלָא אָחֳרָא, וְהָא כָּל אִינּוּן דְּחָמוּ לֵיהּ אָכִיל בְּפָתוֹרֵיהּ הֲווֹ יַדְעֵי. אֶלָּא שַׁפִּיר קָאַמְרַת, אֲבָל הִנִּה נָא יָדַעְתִּי, הִיא יַדְעָה, וְלָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּהִיא מְתַקְנַת עַרְסֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁכִיב בְּלֵילְיָא, וּבְשַׁעֲתָא דְּקָאִים בְּצַפְרָא. וְהַאי דְּקַאמְרֵי דְּשׁוּשִׁיפָא חִוָּורָא זְרִיקַת לֵיהּ בְּעַרְסֵיהּ, הָכִי הֲוָה, וּבָהּ יַדְעָה, דְּאָרְחָא דְּעָלְמָא, כֵּיוָן דְּקָאִים בַּר נָשׁ מֵעַרְסֵיהּ, סָלִיק שׁוּשִׁיפָא דְּנָאִים בָּהּ, רֵיחָא מְנוּוָלָא. וְהַאי, בְּשַׁעֲתָא דְּסַלְקַת הַהוּא שׁוּשִׁיפָא מֵעַרְסֵיהּ, הֲוָה סָלִיק רֵיחִין, (קכ''ז) כְּרֵיחִין דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. אָמְרָה אִי לָאו דְּקַדִּישָׁא הוּא, וּקְדוּשָׁה דְּמָרֵיהּ עָלֵיהּ, לָא סָלִיק רֵיחָא קַדִּישָׁא הָכִי.