פרשת בא • דף לט עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

דָּבָר אַחֵר אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי - וְכִי שְׁלֹמֹה, שֶׁדְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל חָכְמָה הָיוּ בוֹ עַל כָּל בְּנֵי הַדּוֹר, שֶׁכָּתוּב וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, [והשתדלותובתורהלעשותטובואמת] שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ, אָמַר בִּימֵי הֶבְלִי, וְכָתוּב (קהלת א) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת? דף ל''ט ע''א וְשָׁנִינוּ, שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרָא: שְׁלֹמֹה, יְדִידְיָ''ה, אָגוּר, בֶּן יָקֶ''א, אִיתִיאֵ''ל, לְמוֹאֵל, קֹהֶלֶת. קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְכֻלָּם נִקְרָא כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה. קֹהֶלֶת כִּנּוּס קָדוֹשׁ שֶׁל עֲשָׂרָה, מִשּׁוּם כָּךְ קָהָל אֵין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וְקָהָל אֲפִלּוּ מֵאָה, וְקֹהֶלֶת כְּלָל שֶׁל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר קְהִלַּת יַעֲקֹב. וְשָׁנִינוּ, שְׁמוֹתָיו נִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַחָכְמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: שִׁיר הַשִּׁירִים, קֹהֶלֶת, מִשְׁלֵי. וְכֻלָּם לְהַשְׁלִים הַחָכְמָה. שִׁיר הַשִּׁירִים כְּנֶגֶד חֶסֶד, קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד דִּין, מִשְׁלֵי כְּנֶגֶד רַחֲמִים, כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַחָכְמָה. וְהוּא עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה כְּדֵי לְהַרְאוֹת חָכְמָה, וּכְנֶגֶד דַּרְגָּה (וכנגד סוד) עֶלְיוֹנָה, וְהוּא אָמַר בִּימֵי הֶבְלִי, הֲבֵל הֲבָלִים.

ארמית

דָּבָר אַחֵר, אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי. וְכִי שְׁלֹמֹה, דְּדַרְגִּין עִלָּאִין דְּחָכְמְתָא הֲווֹ בֵּיהּ, עַל כָּל בְּנֵי דָּרָא דִּכְתִּיב (מלכים א ה) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, (ואשתדלותיה באורייתא למעבד טיבו וקשוט) דִּכְתִּיב, (דברי הימים א כט) וַיֵּשֶׁב שְׁלמֹה עַל כִּסֵּא יְיָ' לְמֶלֶךְ, אָמַר בִּימֵי הֶבְלִי. וּכְתִיב, (קהלת א) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת. דף ל''ט ע''א וְתָנָא, ז' שֵׁמוֹת נִקְרָא: שְׁלֹמֹה. יְדִידְיָ''ה, אָגוּר. בִּן יָקֶ''א, אִיתִיאֵ''ל, לְמוֹאֵל. קֹהֶלֶת. קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְכֻלָּם נִקְרָא (דף ל''ט ע''א) כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה, קֹהֶלֶת כְּנוּפְיָא קַדִּישָׁא דְּבֵי עֲשָׂרָה, בְּגִין כַּךְ קָהָל אֵין פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. וְקָהָל אֲפִילּוּ מֵאָה, וְקֹהֶלֶת כְּלָלָא דְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים לג) קְהִלַת יַעֲקֹב. וְתָאנָא, שְׁמוֹתָיו עַל שֵׁם הַחָכְמָה אִתְקְרוּן, וּבְגִין כַּךְ ג' סִפְרִין עָבֵד, שִׁיר הַשִּׁירִים. קֹהֶלֶת. מִשְׁלֵי. וְכֻלְּהוּ לְאַשְׁלְמָא חָכְמְתָא. שִׁיר הַשִּׁירִים לָקֳבֵל דְּחֶסֶד. קֹהֶלֶת לָקֳבֵל דְּדִינָא. מִשְׁלֵי לָקֳבֵל דְּרַחֲמֵי. בְּגִין לְאַשְׁלְמָא חָכְמְתָא, וְהוּא עָבֵד כָּל מַה דְּעָבַד בְּגִין לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא, וְלָקֳבֵל דַּרְגָּא (נ''א ולקבל דרזא) עִלָּאָה, וְהוּא אָמַר בִּימֵי הֶבְלִי הֲבֵל הֲבָלִים.