פרשת בא • דף לח עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

יָשְׁבוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי, וְלִמֵּד לָהֶם הַסּוֹד שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים, וְהָיוּ חוֹזְרִים כָּל יוֹם וְיוֹשְׁבִים לְפָנָיו. יוֹם אֶחָד יָצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחוּץ, הָלְכוּ עִמּוֹ, הִגִּיעוּ לְשָׂדֶה אֶחָד וְיָשְׁבוּ. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, בּא רְאֵה, כָּתוּב (קהלת ז) אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלֵי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. שְׁלֹמֹה שֶׁהָיְתָה חָכְמָתוֹ יְתֵרָה (מכבדת) עַל הַכֹּל, מַה הוּא אָמַר בַּפָּסוּק הַזֶּה? אֶלָּא שְׁלֹמֹה רָמַז רֶמֶז שֶׁל חָכְמָה, שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ שֶׁדַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָם כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. אֶלָּא שְׁנֵי עִנְיָנִים הֵם שֶׁכָּאן רָמַז. שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצִים לְהַשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם וּלְעַיֵּן בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ (זכריה ד), וכתוב כי וגו') כִּי ה' עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, וְנִמְצָאִים רְשָׁעִים בָּעוֹלָם, אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּמְצָא בַּדּוֹר נִתְפָּס בְּחֶטְאָם, וְלָרְשָׁעִים מַאֲרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָגְזוֹ עִמָּהֶם עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ, וְאִם לֹא - לֹא יִמָּצֵא מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק הִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ שָׁנִינוּ, לְעוֹלָם אַל יָדוּר אָדָם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה דָּרִים בְּתוֹכוֹ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹי לָזֶה שֶׁמְּדוֹרוֹ בֵּין הָרְשָׁעִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִתְפָּס בַּחֲטָאֵיהֶם, וְאִם דִּיּוּרוֹ בֵּין צַדִּיקִים, מֵיטִיבִים לוֹ בִּגְלָלָם. שֶׁהֲרֵי רַב חַסְדָּא הָיָה דִיּוּרוֹ בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין קַפּוּטְקָאִים, וְהַשָּׁעָה הָיְתָה דְּחוּקָה לוֹ וּמַחֲלוֹת רוֹדְפוֹת אַחֲרָיו. נָסַע וְשָׂם מְדוֹרוֹ בֵּין בַּעֲלֵי מָגִנִּים שֶׁל צִפּוֹרִי, וְעָלָה וְזָכָה לְכַמָּה טוֹבוֹת, לְכַמָּה עֹשֶׁר, לְכַמָּה תּוֹרָה, וְאָמַר: כָּל זֶה זָכִיתִי עַל שֶׁנִּכְנַסְתִּי בֵּין אוֹתָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ לְהֵיטִיב לָהֶם.

ארמית

יָתְבוּ ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי, וְאוֹלִיף לְהוּ רָזָא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וַהֲווּ מְהַדְּרֵי בְּכָל יוֹמָא וְיַתְבֵי קָמֵיהּ. חַד יוֹמָא נָפַק רַבִּי שִׁמְעוֹן לְבַר, אָזְלוּ בַּהֲדֵיהּ, מָטוּ לְחַד חַקְלָא יָתְבוּ. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (קהלת ז) אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ, שְׁלמֹה דַּהֲוַת חָכְמְתָא יְתֵירָא (נ''א יקירא) עַל כֹּלָּא, מַאי קָאָמַר בְּהַאי קְרָא. אֶלָּא, שְׁלֹמֹה רֶמֶז דְּחָכְמְתָא קָא רָמַז. דְּהָא חָזֵינָן אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּלָאו הָכִי, דְּהָא כְּתִיב, (ירמיה יז) וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִּפְרִי מַעֲלָלָיו. אֶלָּא תְּרֵי עִנְיָינֵי נִינְהוּ, דְּקָא רָמַז הָכָא. דְּתָנֵינָן, כַּד עֵינוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָאן לְאַשְׁגָּחָא בְּעָלְמָא, וּלְעַיְינָא בֵּיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב (ס''א עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ (זכריה ד') וכתיב כי וגו') (דברי הימים ב טז) כִּי יְיָ' עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, וְאַשְׁכְּחָן חַיָּיבִין בְּעָלְמָא, הַהוּא צַדִּיקָא דְּאִשְׁתְּכַח בְּדָרָא, אִתְּפַס בְּחוֹבַיְיהוּ. וְחַיָּיבַיָּא מַאֲרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּגְזֵיהּ עִמְּהוֹן עַד דִּיתוּבוּן. וְאִי לָאו, לָא יִשְׁתְּכַּח מַאן דְּיִתְבַּע רַחֲמֵי עֲלֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ, מִשּׁוּם דְּהַהוּא זַכָּאָה, אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא. בְּגִינֵי כַּךְ תָּנֵינָן, לְעוֹלָם אַל יָדוּר אָדָם אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאַנְשֵׁי מַעֲשֵׂה דָּרִים בְּתוֹכוֹ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּוַוי לְהַאי דְּמָדוֹרֵיהּ בֵּין חַיָּיבַיָּא, דְּהוּא אִתְּפַס בְּחוֹבַיְיהוּ, וְאִי דִּיוֹרֵיהּ בֵּין זַכָּאִין, אוֹטִיבִין לֵיהּ בְּגִינֵיהוֹן. דְּהָא רַב חַסְדָּא, הֲוָה דִּיוֹרֵיהּ בְּקַדְמִיתָא בֵּינֵי קַפּוּטְקָאֵי, וַהֲוָה דְּחִיקָא לֵיהּ שַׁעֲתָא, וּמַרְעִין רַדְפִין אֲבַתְרוֹי. נָטַל וְשַׁוֵּי מָדוֹרֵיהּ בֵּין מָארֵי תְּרִיסִין דְּצִפּוֹרִי, וְסָלִיק, וְזָכָה לְכַמָּה טָבִין, לְכַמָּה עוּתְרָא, לְכַמָּה אוֹרַיְיתָא, וְאָמַר, כָּל הַאי זָכֵינָא, עַל דְּעָאלִית בֵּין אִינּוּן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח לְאוֹטָבָא לְהוּ.