פרשת בא • דף לז עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וְעוֹד, שֶׁהַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא נֶחֱלָק וְלֹא עוֹשֶׂה הַנְהָגוֹתָיו. מִנַּיִן לָנוּ? מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, שֶׁנֶּחֱלַק לַעֲשׂוֹת הַנְהָגוֹתָיו. אַף כָּאן מֹשֶׁה אָמַר כַּחֲצוֹת, [מהו כחצות, ' כמו שגאמר (מלכים ב ג) כעלות המנחה, (איוב ה) כעלות גדיש. אף כאן כחצות] כְּשֶׁמִּתְחַלֵּק. שֶׁמֹּשֶׁה יָדַע שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַנְהָגוֹתָיו עַד שֶׁיִּתְחַלֵּק. וְכָךָ הָיָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה הַלַּיְלָה הַנְהָגוֹתָיו עַד שֶׁהִתְחַלֵּק, בַּחֲצִי הָאַחֲרוֹן עָשָׂה הַנְהָגוֹתָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. מַה זֶה בַּחֲצִי? בַּמַּחֲצִית הָאַחֲרוֹנָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, וְנִמְצֵאת זֹאת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת הַנְהָגוֹת תָּמִיד. וְכָל הַנְהָגָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּלַּיְלָה, נַעֲשֵׂית בַּמַּחֲצִית הָאַחֲרוֹנָה.

ארמית

וְעוֹד דְּהַאי לֵילְיָא לָא אִתְפְּלַג, לָא עָבִיד נִימוּסוֹי. מְנָא לָן. מֵאַבְרָהָם. דִּכְתִּיב, (בראשית יד) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, דְּאִתְפְּלַג לְמֶעְבַּד נִימוּסוֹי. (מהו כחצות כמה דאת אמר (מלכים א' י''ח) כעלות המנחה (איוב ה') כעלות גדיש אוף הכא כחצות) כְּמִפְלַג. דְּמֹשֶׁה יָדַע דְּלָא יַעְבֵּיד נִימוּסוֹי, עַד דְּאִתְפְּלַג. וְהָכִי הֲוָה, דְּלָא עָבִיד לֵילְיָא נִימוּסוֹי, עַד דְּאִתְפְּלַג, בְּפַלְגוּת בַּתְרָאָה, עָבֵד נִימוּסוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. מַאי בַּחֲצִי. בְּפַלְגוּת בַּתְרָאָה, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי שַׁלְטָא, וְאִשְׁתְּכַח הַאי זֹאת, לְמֶעְבַּד נִמּוּסִין תָּדִירָא, וְכָל נִימוּסָא דְּאִתְעָבִיד בְּלֵילְיָא, בְּפַלְגוּתָא בַּתְרָאָה אִתְעָבִיד.