פרשת בא • דף לז עמוד ב • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, הַכֶּתֶר הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא זא''ת, נִקְרָא אִשָּׁ''ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב) לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה. לָמָּה? מִשּׁוּם כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה את. מִי הוּא אִישׁ? אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא זֶה, וְזֶהוּ אִישׁ זָכָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ. הָאִישׁ הַזֶּה. וְנִקְרָא אִישׁ זֶה, וְזֶה אִישׁ. וְזֹאת נִלְקְחָה מִזֶּה שֶׁנִּקְרָא זָכָר. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתָּמָר הַזֶּה זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁלֹּא עוֹלֶה זֶה בְּלִי זֶה. תָּמָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ג) כְּתִמְרוֹת עָשָׁן. מֶה עָשָׁן עוֹלֶה לָבָן וְשָׁחֹר, אַף כָּךְ הַכֹּל כָּלוּל בָּהּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲשׂוֹת הַנְהָגוֹתֶיהָ בְּשָׁעָה אַחַת לָבָן לְיִשְׂרָאֵל וְשָׁחֹר לְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

ארמית

אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, הַאי כִּתְרָא דְּאִקְרֵי זֹא''ת, אִתְקְרֵי אִשָּׁ''ה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ב) לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה. אֲמַאי. מִשּׁוּם כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹּאת. מַאן הוּא אִישׁ. הַהוּא דְּאִקְרֵי זֶה. וְדָא הוּא אִישׁ דְּכָר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות לב) כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ. הָאִישׁ הַזֶּה. וְאִקְרֵי אִישׁ זֶה, וְזֶה אִישׁ. וְזֹאת, אִתְנְסִיבַת מִזֶּה דְּאִקְרֵי זָכָר. וּבְגִין דָּא, אִיהִי תָּמָר דְּכָר וְנוּקְבָּא, דְּלָא סָלִיק דָּא בְּלֹא דָּא. תָּמָר: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ג) כְּתִמְרוֹת עָשָׁן. מַה עָשָׁן, סָלִיק חִוָּור וְאוּכָם, אוּף הָכָא, כֹּלָּא כָּלִיל בָּהּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, לְמֶעְבַּד נִימוּסוֹי בְּחַד שַׁעֲתָא, חִוָּור לְיִשְׂרָאֵל, וְאוּכָם לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.