פרשת וארא • דף כט עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

רַבִּי חִיָּיא קָם לַיְלָה אֶחָד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַקָּטָן, שֶׁהָיָה תִּינוֹק. פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, (קהלת ט) לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךְ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךְ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךְ. מָה רָאָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר פָּסוּק זֶה? אֶלָּא שְׁלֹמֹה, כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בְּחָכְמָה, וְזֶה שֶׁאָמַר לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךְ. בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וְנוֹתֵן לוֹ שַׁלְוָה וּמְנוּחָה, וְאָז הַלֶּחֶם וְהַיַּיִן שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּשִׂמְחַת הַלֵּב, בִּגְלַל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה בְּמַעֲשָׂיו. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ תִּינוֹק, אִם כָּךְ, הֲרֵי אָמַרְתָּ שֶׁכָּל דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָיוּ בְּחָכְמָה, אֵיפֹה כָּאן הַחָכְמָה? אָמַר לוֹ, בְּנִי, בַּשֵּׁל אֶת בִּשּׁוּלְךְ וְתִרְאֶה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה. אָמַר לוֹ, בְּטֶרֶם בִּשַּׁלְתִּי יָדַעְתִּי. אָמַר לוֹ, מִנַּיִן לְךְ?

ארמית

ר' חִיָּיא קַם לֵילְיָא חַד לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ ר' יוֹסֵי זוּטָא, דְּהֲוָה רַבְיָא. פָּתַח ר' חִיָּיא וְאָמַר, (קהלת ט') לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יִיִנֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. מַאי קָא חָמָא שְׁלמֹה דְּאָמַר הַאי קְרָא. אֶלָּא שְׁלֹמֹה כָּל מִלּוֹי בְּחָכְמָה הֲווֹ, וְהַאי דְּאָמַר לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקָרֵב לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְיָהִיב לֵיהּ שַׁלְוָה וְנַיְיחָא, כְּדֵין נַהֲמָא וְחַמְרָא דְּאָכִיל וְשָתֵי, בְּחֶדְוָה דְּלִבָּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּעוֹבָדוֹי. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא רַבְיָא, אִי הָכִי, הָא אָמַרְתְּ דְּכָל מִלּוֹי דְּשְׁלֹמֹה בֶּחָכְמְתָא הֲווֹ, אָן הוּא חָכְמְתָא הָכָא. אֲמַר לֵיהּ בְּרִי תְּבַשֵּׁל בִּשּׁוּלָךְ, וְתֶחֱמֵי הַאי קְרָא. אֲמַר לֵיהּ עַד לָא בָּשִׁילְנָא יָדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ מְנָא לָן. אֲמַר לֵיהּ קָלָא חַד שְׁמַעְנָא מֵאַבָּא, דְּהֲוָה אָמַר בְּהַאי קְרָא, דְּשְׁלֹמֹה קָא אַזְהַר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, לְאַעְטְּרָא לָהּ לכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, דְּאִיהוּ סִטְרָא דִּימִינָא, וְאִיהוּ נָהֲמָא, דְּיִתְעֲטָּר בְּחֶדְוָה. וּלְבָתַר, יִתְעֲטָּר בְּחַמְרָא, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא, בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח בִּמְהֵימָנוּתָא דְּכֹלָּא, חֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא, בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, וְכַד תֶּהוֵי בֵּין תַּרְוַויְיהוּ כְּדֵין כָּל בִּרְכָּאן שָׁרָאן בְּעָלְמָא. וְכָל דָּא, כַּד אִתְרְעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. אָתָא ר' חִיָּיא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר, חַיֶּיךָ בְּרִי הַאי מִלָּה שָׁבַקְנָא בְּגִינָךְ, וְהַשְׁתָּא יָדַעְנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאַעְטְּרָא לָךְ בְּאוֹרַיְיתָא.