פרשת פקודי • דף רלז עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. וְהַסּוֹד שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁכַּמָּה דְבָרִים נִתְּנוּ לִדְרשׁ בַּכְּתוּבִים - כֻּלָּם אֶחָד. דף רל''ז ע''ב הֲרֵי נֶאֱמַר, שֶׁכָּתוּב (איוב יד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא - סוֹד זֶה כָּךְ הוּא, שֶׁזֶּהוּ טָהוֹר שֶׁיּוֹצֵא מִטָּמֵא. שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה טָמֵא, וְעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ דִּין וְנִתָּן לִשְׂרֵפַת אֵשׁ בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְנַעֲשֶׂה עָפָר, עַכְשָׁו הוּא טָהוֹר מִטָּמֵא, טָהוֹר שֶׁיָּצָא מִטָּמֵא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַסְּקִים בָּהּ, כֻּלָּם נִטְמָאִים, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית אֵפֶר, אָז עַד שֶׁיִּתְכַּנֵּס וְיִסְתַּלֵּק מִשָּׁם, מְטַמֵּא אֶת כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְכִבֶּס הָאֹסֵף וְגוֹ' וְטָמֵא. אֵפֶר, מָה הַטַּעַם? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם. וְכֵיוָן שֶׁנִּתָּן עַל אוֹתוֹ אֵפֶר מַיִם, אָז הוּא טָהוֹר מִטָּמֵא. וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁכָּתוּב (במדבר ח) מֵי חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא פֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וַדַּאי, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְּנָה לַסְּגָן וְלֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְזֶהוּ טָהוֹר מִטָּמֵא. בַּהַתְחָלָה טָמֵא, וְעַכְשָׁו טָהוֹר. וְכָל צַד רוּחַ הַטֻּמְאָה, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אֶת זֶה בּוֹרֵחַ, וְלֹא יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֵי חַטָּאת וַדַּאי, מֵי נִדָּה, הַכֹּל טָמֵא. וְעַל כֵּן שׁוֹלֶטֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה נִכְנַעַת, שֶׁלֹּא שׁוֹלֶטֶת כְּלָל. וְזֶהוּ דִּין שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה - מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רוּחַ טֻמְאָה, שֶׁכָּתוּב (דברים כג) וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ שִׁלְטוֹן. וְרוּחַ הַטֻּמְאָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעָהּ בְּכָל הַצְּדָדִים. בֹּא וְאֹמַר לְךְ סוֹד אֶחָד, וְשֶׁלֹּא נִתָּן לְגַלּוֹת פְּרָט לְאוֹתָם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים. בֹּא וּרְאֵה, לַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא רוּחַ טֻמְאָה, נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלְטוֹן לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם בְּכַמָּה צְדָדִים, וְיָכוֹל לְהַזִּיק, וְאֵין לוֹ (לנו) רְשׁוּת לִנְהֹג בּוֹ קָלוֹן, שֶׁצְּרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג עָלֵינוּ בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּנוּ. וְעַל כֵּן סוֹד אֶחָד יֵשׁ לָנוּ שֶׁצְּרִיכִים לָתֵת לוֹ מָקוֹם קָטָן בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּנוּ, (שלא ימצא מקטרג בתוך הקדשה שלנו) שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה יוֹצֵאת שְׁלִיטָתוֹ. שֶׁצְרִיכִים תּוֹךְ סוֹד הַתְּפִלִּין לְהַצְנִיעַ (סוד שער שבתפלין) שַׂעֲרָה אַחַת שֶׁל עֵגֶל שֶׁתֵּצֵא הַחוּצָה וְתֵרָאֶה, שֶׁהֲרֵי חוּט שֵׂעָר זֶה אֵינוֹ מְטַמֵּא, פְּרָט לְאִם מִתְחַבֶּרֶת שַׂעֲרָה זוֹ וְנַעֲשֵׂית כִּשְׂעוֹרָה, אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה לֹא מְטַמֵּא. וְאֶת אוֹתָהּ שַׂעֲרָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלָּנוּ וְלָתֵת לָהּ מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְקַטְרֵג עָלֵינוּ בַּקְּדֻשּׁוֹת שֶׁלָּנוּ. וְיֵצֵא מֵאוֹתָהּ שַׂעֲרָה הַחוּצָה שֶׁתֵּרָאֶה. שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אוֹתוֹ אָדָם בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וְחֶלְקוֹ מִשְׁתַּתֵּף לְשָׁם, אָז לֹא יְקַטְרֵג לוֹ, וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי נָתַן לוֹ מָקוֹם. וְאִם לֹא נוֹתְנִים לוֹ אוֹתוֹ חֵלֶק (מקום) בַּקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ לְמַטָּה, וְעוֹלֶה לְקַטְרֵג עָלָיו לְמַעְלָה, וְאוֹמֵר: פְּלוֹנִי שֶׁעַכְשָׁו מְקַדֵּשׁ, כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְכָךְ הֵם חֲטָאָיו. עַד שֶׁיַּגִּיעַ דִּין עַל אוֹתוֹ אָדָם וְיֵעָנֵשׁ עַל יָדוֹ. (וכן שעיר המשתלח). וּכְשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים סוֹד זֶה, כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הָיוּ מִסְתַּכְּלִים מִיָּד לָתֵת אֶת חֶלְקוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלָתֵת לוֹ חֵלֶק בֵּינֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם וְלֹא יָבוֹאוּ לְהַזְכִּיר חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁכַּמָּה קְבוּצוֹת וְכַמָּה מַחֲנוֹת הֵם שֶׁמִּזְדַּמְּנִים לִטֹּל דָּבָר מִמֶּנּוּ כְּשֶׁבָּא לְקַטְרֵג. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יִזָּכְרוּ חֲטָאָיו לְמַעְלָה, וְלֹא יַשְׁגִּיחוּ בוֹ לְרַע. בֵּין כָּךְ זָלְגוּ עֵינָיו שֶׁל רַבִּי אַבָּא. אָמַר לוֹ: אַבָּא אַבָּא, לֵךְ וְהַתֵּר קִשְׁרֵי צַעַרְךְ וְתַקְפִּיד בְּהַשָּׂגָתְךְ, שֶׁהֲרֵי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה נִתְּנוּ לַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים כה) סוֹד ה' לִירֵאָיו.

ארמית

וְרָזָא דְּמִלָּה דָּא, אַף עַל גַּב דְּכַמָּה מִלִּין אִתְיְיהִיבוּ לְמִדְרָשׁ בַּקְּרָאֵי, כֻּלְּהוּ חַד. דף רל''ז ע''ב הָא אִתְּמַר, דִּכְתִּיב, (איוב יד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. מִי יִתֵּן טָהוֹר (דף רל''ז ע''ב) מִטָּמֵא, רָזָא דָּא, הָכִי הוּא, דְּדָא אִיהוּ טָהוֹר דְּנָפַק מִטָּמֵא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא טָמֵא, וְהַשְׁתָּא דְּאִתְעָבִיד בֵּיהּ דִּינָא, וְאִתְיְיהִיב לִיקֵידַת אֶשָּׁא בְּנוּרָא דְּדָלִיק, וְאִתְעָבִיד עָפָר, הַשְׁתָּא אִיהוּ טָהוֹר מִטָּמֵא, טָהוֹר דְּנָפִיק מִטָּמֵא. וּבְגִין כַּךְ, כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בָּהּ, כֻּלְּהוּ מִסְתַּאֲבֵי, דְּהָא הָכִי הוּא וַדַּאי, וְכֵיוָן דְּאִתְעָבִיד אֵפֶר, כְּדֵין עַד דְּיִתְכְּנִישׁ וְיִסְתָּלִיק מִתַּמָּן, מַסְאִיב לְכֻלְּהוּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר וְכִבֶּס הָאוֹסֵף וְגוֹ' וְטָמֵא. אֵפֶר, מַאי טַעְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלאכי ג) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם. וְכֵיוָן דְּאִתְיְיהִיב עַל הַהוּא אֵפֶר מַיִם, כְּדֵין אִיהוּ טָהוֹר מִטָּמֵא. וְרָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, (במדבר ח) מֵי חַטָּאת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ד) לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. וּבְגִין דְּאִיהִי פֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וַדַּאי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וּבְגִין כַּךְ אִתְיְיהִיבַת לַסְּגָן, וְלָא לְכַהֲנָא רַבָּא, וְדָא הוּא טָהוֹר מִטָּמֵא, בְּקַדְמִיתָא טָמֵא, וְהַשְׁתָּא טָהוֹר. וְכָל סְטָר רוּחַ מְסַאֲבָא, כֵּיוָן דְּחָמָא דָּא, עָרַק, וְלָא יָתִיב בְּהַהוּא דּוּכְתָּא. מֵי חַטָּאת וַדַּאי, מֵי נִדָּה, כֹּלָּא מְסַאֲבָא. וְעַל דָּא שַׁלְטָא רוּחַ קוּדְשָׁא, וְרוּחַ מְסַאֲבָא אִתְכַּפְיָא, דְּלָא שַׁלְטָא כְּלַל. וְדָא הוּא דִּינָא דְּרוּחַ מְסַאֲבָא, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. בְּגִין דְּאִיהִי רוּחַ מְסַאֲבָא, דִּכְתִּיב, (דברים כג) וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל גַּב דְּכָל הָנֵי מִלִּין כִּדְקַאמְרָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ שׁוּלְטָנוּ. וְרוּחַ מְסַאֲבָא בָּעֵי לְאַכְפְּיָא לֵיהּ בְּכָל סִטְרִין. תָּא וְאִימָא לְךָ רָזָא חֲדָא, וְלָא אִתְיְיהִיב לְגַלָּאָה בַּר לְאִינּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין. תָּא חֲזֵי, לְהַאי אֲתָר דְּאִיהוּ רוּחַ מְסַאֲבָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ שׁוּלְטָנוּ, לְמִשְׁלַט בְּעָלְמָא, בְּכַמָּה סִטְרִין, וְיָכִיל לְנַזְקָא, וְלֵית לֵיהּ (נ''א לן) רְשׁוּ, לְאַנְהָגָא בֵּיהּ קְלָנָא, דְּבָעֵינָן לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרֵג עֲלָן בְּגוֹ קְדוּשָּׁה דִּילָן. וְעַל דָּא רָזָא חֲדָא אִית לָן, דְּבָעֵינָן לְמֵיהַב לֵיהּ דּוּכְתָּא זְעֵיר, בְּגוֹ קְדוּשָּׁה דִּילָן (דלא אשתכח מקטרגא בגו קדושא דילן) דְּהָא מִגּוֹ קְדוּשָּׁה נָפִיק שׁוּלְטָנוּ דִּילֵיהּ. דְּבָעֵינָן גּוֹ רָזָא דִּתְפִלִּין, לְאַצְנְעָא (סוד שער שבתפילין) חַד שַׂעֲרָא דְּעֶגְלָא, דְּיִפּוּק לְבַר וְיִתְחָזֵי. דְּהָא חוּטָא דְּשַׂעֲרָא דָּא לָא מַסְאִיב, בַּר דְּאִי אִתְחַבָּר הַאי שַׂעֲרָא, וְאִתְעָבִיד כַּשְּׁעוּרָא, אֲבָל פָּחוּת מִן דָּא לָא מַסְאִיב. וְהַהוּא שַׂעֲרָא בָּעֵי לְאַעֲלָא לֵיהּ בְּגוֹ קְדוּשָּׁה עִלָּאָה דִּילָן, וּלְמֵיהַב לֵיהּ דּוּכְתָּא, בְּגִין דְּלָא יְקַטְרֵג לָן בְּקִדוּשָׁן. וְיִפּוּק מִן הַהוּא שַׂעֲרָא לְבַר, דְּיִתְחָזֵי, דְּכַד חָמֵי לְהַהוּא בַּר נָשׁ בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, וְחוּלָקָא דִּילֵיהּ מִשְׁתַּתֵּף לְתַמָן, כְּדֵין לָא יְקַטְרֵג לֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, דְּהָא דּוּכְתָּא יְהַב לֵיהּ. וְאִי הַהוּא חוּלָקָא לָא יָהֲבִין לֵיהּ (דוכתא) בְּהַאי קְדוּשָּׁה, יָכִיל לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְתַתָּא, וְסָלִיק מְקַטְרְגָא לֵיהּ לְעֵילָּא, וְאָמַר פְּלוֹנִי דְּקָא מְקַדֵּשׁ הַשְׁתָּא, כַּךְ וְכַךְ עֲבַד יוֹמָא פְּלוֹנִי, וְכַךְ אִינּוּן חוֹבוֹי, עַד דְּיִמְטֵי דִּינָא עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, וְיִתְעֲנֵשׁ עַל יְדוֹי. (וכן שעיר המשתלח). וְכַךָ הֲווֹ יִשְׂרָאֵל עַבְדֵי, דַּהֲווֹ יַדְעֵי רָזָא דָּא, כַּד שָׁרָאן לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, הֲווֹ מִסְתַּכְּלֵי מִיַּד לְמֵיהַב חוּלָקֵיהּ לְהַאי אֲתָר, וּלְמֵיהַב לֵיהּ חוּלָקָא בֵּינַיְיהוּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח מְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ, וְלָא יֵיתוּן לְאַדְכְּרָא חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. דְּכַמָּה חֲבִילִין, וְכַמָּה מַשִׁרְיָין, אִינּוּן דְּאִזְדַמְּנָן לְנַטְלָא מִלָּה מִנֵּיהּ, כַּד אָתֵי לְקַטְרְגָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָכִיל לְאִסְתַּמְּרָא, דְּלָא יִדְכְּרוּן חוֹבוֹי לְעֵילָּא, וְלָא יַשְׁגִחוּן עָלֵיהּ לְבִישׁ. אַדְּהָכִי הֲווֹ זַלְגִין עֵינוֹי דְּרִבִּי אַבָּא. אָמַר לֵיהּ, אַבָּא אַבָּא, זִיל טַנְפִיר קְטוּרָךְ, וְאַקְפִּיד בְּקוּלְטָךְ, דְּהָא רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא לְזַכָּאֵי אִתְיְיהִיבוּ דִּכְתִּיב, (תהלים כה) סוֹד יְיָ' לִירֵאָיו.