פרשת ויקהל • דף ריז עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

בֵּין כָּךְ רָאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ, יוֹסֵי, קוּם וְהַשְׁלֵם דְּיוֹקְנְךְ, שֶׁאוֹת אַחַת חֲסֵרָה בְּךְ. קָם רַבִּי יוֹסֵי וְשָׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְקָם לְפָנָיו. הִסְתַּכֵּל בּוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, רַבִּי יוֹסֵי, עַכְשָׁו אַתָּה שָׁלֵם לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים וּדְיוֹקְנְךְ שָׁלֵם. פָּתַח וְאָמַר, וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וְגוֹ'. לָמָּה נִקְרָא צִיץ? הִסְתַּכְּלוּת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הִסְתַּכְּלוּת שֶׁל אָדָם, נִקְרָא צִיץ. וְכָל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ צִיץ, הָיָה נוֹדָע בּוֹ וּמֻכָּר. בַּצִיץ הָיוּ אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חֲקוּקוֹת בַּחֲקִיקָה וַחֲקוּקוֹת בּוֹ. וְאִם צַדִּיק הָיָה אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו, אוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בְּתוֹךְ הַזָּהָב הָיוּ בּוֹלְטוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וְעוֹלוֹת מֵאוֹתָהּ חֲקִיקָה בְּאוֹר, וְהָיוּ מְאִירוֹת בִּפְנֵי אוֹתוֹ הָאָדָם. נוֹצֶצֶת בּוֹ הִתְנוֹצְצוּת, וְלֹא נוֹצְצִים. בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ הַכֹּהֵן, הָיָה רוֹאֶה אֶת אוֹר הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּם בַּפָּנִים, וּכְשֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל לְעַיֵּן בּוֹ, לֹא הָיָה רוֹאֶה דָבָר, אֶלָּא אֶת אוֹר פָּנָיו שֶׁמֵּאִיר כְּאִלּוּ נִיצוֹץ שֶׁל זָהָב הָיָה נוֹצֵץ בּוֹ. רַק שֶׁהַכֹּהֵן הָיָה יוֹדֵעַ אֶת מַרְאֵה הַהִסְתַּכְּלוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה לְפִי שָׁעָה, שֶׁהֲרֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בְּאוֹתוֹ אָדָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּן לָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּרְאֶה הַזֶּה מְאִירִים עָלָיו מִלְמַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְרֻצֶּה בּוֹ. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בּוֹ לֹא רוֹאִים דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּרְאֶה שֶׁלְּמַעְלָה אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה. וְאִם עוֹמֵד אָדָם לִפְנֵי אוֹתוֹ צִיץ וּפָנָיו אֵינָם מַרְאִים לְפִי שָׁעָה מַרְאֶה קָדוֹשׁ, הָיָה הַכֹּהֵן יוֹדֵעַ שֶׁהֲרֵי הוּא עַז מֵצַח, וְצָרִיךְ לְכַפֵּר עָלָיו וּלְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח הַפָּסוּק בְּרוּת (רות ב), עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לִכְתֹּב? אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, כַּמָּה פְסוּקִים הֵם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הִצְטָרְכוּ לְהִכָּתֵב, וְרָאִינוּ שֶׁכֻּלָּם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּפָסוּק זֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְלֹא מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם תַּבְשִׁיל הוּא דּוֹמֶה. אֶלָּא סוֹד כָּאן, וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר. מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בֹּעַז, הַדַּיָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶת עַנְוְתָנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא מְרִימָה עֵינֶיהָ לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר אֶלָּא לְפָנֶיהָ, וְרָאֲתָה כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה בְּעַיִן טוֹבָה, וְעַזּוּת הַמֵּצַח לֹא הָיְתָה בָּהּ - שִׁבַּח אֶת עֵינֶיהָ. דף רי''ח ע''א מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ עֵינַיִם שֶׁבִּשְׁבִילָן אֵין שׁוֹלֶטֶת בְּרָכָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהוּא רָאָה בָּהּ עַיִן טוֹבָה, שֶׁעַל כָּל מַה שֶּׁהִסְתַּכְּלָה הָיָה בְּעַיִן טוֹבָה. וְעוֹד, שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מַצְלִיחַ בְּיָדָהּ כָּל מַה שֶּׁהָיְתָה לוֹקַחַת נוֹסָף בַּשָּׂדֶה. וּבעַז הִתְבּוֹנֵן שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיהָ, וְאָז פָּתַח וְאָמַר, עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. אִם תֹּאמַר, בִּשְׁבִיל אוֹתָם הַלּוֹקְטִים כָּל אוֹתָם הָאֲחֵרִים, אֵיךְ אָמַר שֶׁתֵּלֵךְ אַחֲרֵיהֶם? לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא וְלָקַטְתְּ אַחֲרֵיהֶן. מַה זֶּה וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן? אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵינֶיהָ הוּא אָמַר, עֵינֶיהָ שֶׁהָיוּ גוֹרְמוֹת (ברכות רבות, ועל כן) בְּרָכוֹת לְלוֹקְטִים רַבִּים, וְעַל כֵּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, אַחַר עֵינַיִךְ. כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אֵין לָהֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת אַחַר עֵינֵיהֶם, וְאַתְּ אַחַר עֵינַיִךְ, שֶׁעֵינַיִךְ גּוֹרְמוֹת לִבְרָכוֹת רַבּוֹת.

ארמית

אַדְּהָכִי חָמָא לְרִבִּי יוֹסֵי, דְּהֲוָה מְהַרְהֵר בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא. אָמַר לֵיהּ, יוֹסֵי קוּם אַשְׁלִים דִּיּוּקְנָךְ, דְּאָת חַד חָסֵר בָּךְ. קָם רִבִּי יוֹסֵי וְחַדֵּי בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וְקָם קַמֵּיהּ, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ, רִבִּי יוֹסֵי, הַשְׁתָּא אַנְתְּ שְׁלִים קַמֵּי עַתִּיק יוֹמִין, וְדִיּוּקְנָךְ שְׁלִים. פָּתַח וְאָמַר, (שמות כח) וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נְזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וְגוֹ'. אֲמַאי אִקְרֵי צִיץ. אִסְתַּכְּלוּתָא לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ. וּבְגִין דְּהֲוָה קַיְּימָא עַל אִסְתַּכְּלוּתָא דְּבַר נָשׁ, אִקְרֵי צִיץ. וְכָל מַאן דְּאִסְתָּכַּל בֵּיהּ בְּהַהוּא צִיץ אִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵּיהּ. בַּצִיץ הֲווֹ אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָן בְּגִלּוּפָא, וּמְחַקְּקָן בֵּיהּ. וְאִי זַכָּאָה הֲוָה הַהוּא דְּקַיְּימָא קַמֵּיהּ, אִינּוּן אַתְוָון דִּמְחַקְּקָן בֵּיהּ גּוֹ דַּהֲבָא, הֲווֹ בַּלְטִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְסַלְּקִין מֵהַהוּא גְּלִיפוּ בִּנְהִירוּ, וַהֲווּ נָהֲרִין בְּאַנְפִּין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. נָצִיץ נְצִיצוּ בֵּיהּ, וְלָא נַצְצִין. בְּשַׁעֲתָא קַדְמִיתָא דְּאִסְתָּכַּל כַּהֲנָא בֵּיהּ, הֲוָה חָמֵי נְהִירוּ דְּאַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאַנְפִּין. וְכַד הֲוָה מִסְתַּכְלָּא לְעַיְינָא בֵּיהּ, לָא הֲוָה חָמֵי מִדִי, אֶלָּא נְהִירוּ דְּאַנְפּוֹי דְּנָהִיר, כְּאִילּוּ נִיצוֹצָא דְּדַהֲבָא הֲוָה נָצִיץ בֵּיהּ, בַּר דְּכַהֲנָא הֲוָה יָדַע חֵיזוּ דְּאִסְתַּכְּלוּתָא קַדְמָאָה, דְּהֲוָה חָמֵי לְפוּם שַׁעֲתָא, דְּהָא רְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְיָדַע דְּאִיהוּ זַמִּין לְעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּחֵיזוּ דָּא נָהֲרִין עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה אִתְרְעֵי בֵּיהּ. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ לָא חָמָאן מִדִי, בְּגִין דְּחֵיזוּ דִּלְעֵילָּא לָא אִתְגַּלְיָיא אֶלָּא לְפוּם שַׁעֲתָא. וְאִי קַיְּימָא בַּר נָשׁ קַמֵּי הַהוּא צִיץ, וְאַנְפּוֹי לָא אִתְחַזְיָין לְפוּם שַׁעֲתָא, חֵיזוּ קַדִּישָׁא. הֲוָה יָדַע כַּהֲנָא דְּהָא אִיהוּ תַּקִּיף מִצְחָא, וּבָעֵי לְכַפְּרָא עָלֵיהּ, וּלְמִבָּעֵי עֲלוֹי רַחֲמִין. (שמות מ) וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח קְרָא בְּרוּת, (רות ב) עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אֲמַאי אִצְטְרִיךְ הָכָא לְמִכְתַּב. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי כַּמָּה קְרָאִין אִינּוּן בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְחֲזִיאוּ דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְמִכְתַּב, וְחָמֵינָן דְּכֻלְּהוּ רָזִין עִלָּאִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי קְרָא מַאן דְּחָמֵי וְלָא אִסְתָּכַּל בֵּיהּ, כְּמָה דְּלָא טָעִים תַּבְשִׁילָא דָּמֵי. אֶלָּא רָזָא הָכָא, וּבְרוּחַ קוּדְשָׁא אִתְּמַר, בְּגִין דְּחָמָא בֹּעַז דַּיָּינָא דְּיִשְׂרָאֵל, עַנְוָותָנוּתָא דְּהַהִיא צַדֶּקֶת, דְּלָא מְסַלְּקָא עֵינָא לְמֵחמֵי בַּאֲתָר אַחֲרָא, אֶלָּא לְקַמָּהּ. וְחָמָאת כָּל מַה דְּחָמָאת, בְּעֵינָא טָבָא, וְתּוּקְפָּא דְּמִצְחָא לָא הֲוָה בָּה, שִׁבַּח עֵינָהָא. דף רי''ח ע''א בְּגִין דְּאִית עַיְינִין דִּבְגִינֵיהוֹן לָא שַׁלְטָא בִּרְכָתָא בְּהַהוּא אֲתָר, וְאִיהוּ עֵינָא טָבָא חָמָא בָּה, דְּכָל מַה דְּאִסְתַּכְּלַת הֲוָה בְּעֵינָא טָבָא. וְתוּ, דְּחָמָא, דְּהֲוָה אַצְלַח בִּידָהָא, כָּל מַה דַּהֲוַות לַקְטָא, אִתּוֹסַף בְּחַקְלָא. וּבֹעַז אִסְתָּכַּל דְּרוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָיא עָלָהּ, כְּדֵין פָּתַח וְאָמַר, עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. אִי תֵּימָא בְּגִין אִינּוּן לַקְטִין כָל אִינּוּן אַחֲרָנִין, הֵיךְ אָמַר דְּתֵּהַךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, לָא אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב אֶלָּא וְלָקַטְתְּ אַחֲרֵיהֶן, מַאי וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, אֶלָּא בְּגִין עֵינָהָא קָאָמַר. עֵינָהָא דַּהֲווֹ גַּרְמִין (נ''א ברכאן סגיאין, ועל דא וכו'), בִּרְכָתָא לַקְטִין סַגִּיאִין וְעַל דָּא וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, בָּתַר עֵינַיִךְ. כָּל שְׁאַר בְּנִי עָלְמָא לֵית לְהוּ (דף רי''ח ע''א) רְשׁוּ לְמֵיהַךְ בָּתַר עֵינוֹי. וְאַנְתְּ לְבָתַר עֵינַיִךְ, דְּעֵינַיִךְ גַּרְמִין בִּרְכָאן סַגִּיאִין.