פרשת ויקהל • דף קצו עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם כָּךְ, טוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא יְלַוֶּה אֶת הַמֵּת. אָמַר לוֹ, לֹא, שֶׁהֲרֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁמָר כְּמוֹ זֶה, רָאוּי לַאֲרִיכוּת יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן לָעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, לֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ הָרִאשׁוֹנִים שׁוֹפָר לִמְשֹׁךְ מֵת מֵהַבַּיִת לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעַל הַמֵּת וּכְבוֹדוֹ לְבַד זֶה - לֹא! אֶלָּא כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַחַיִּים שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהַסְטִין לְמַעְלָה וְיִשָּׁמְרוּ מִמֶּנּוּ. פָּתַח וְאָמַר, (במדבר י) וְכִי תָבאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וְגוֹ'. וְדִיַּקְנוּ עַל הַצַּר, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם תָּמִיד וְהוֹרֵג בְּנֵי אָדָם, (ומציק לחיים) וְרוֹצֶה לַהֲרֹג אֲחֵרִים. מַהִי תַקָּנָתוֹ? וַהֲרֵעֹתֶם. אִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין לְמַעְלָה, מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַזֶּה יוֹרֵד לְמַטָּה כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְהַסְטִין עֲלֵיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת יוֹרֵד מַטָּה וְעוֹלֶה לְמַעְלָה כְּדֵי לִהְיוֹת קָטֵגוֹר עֲלֵיהֶם, מְקַדְּמִים בַּשּׁוֹפָר לְיַבֵּב עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לָהֶם, וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְכָל שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה דִין וְהוֹרֵג בְּנֵי אָדָם וְנִמְצָא לְמַטָּה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְחוֹזְרִים מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנָּשִׁים נוֹטְלוֹת רַגְלֵיהֶן עִם הַמֵּת, הוּא יוֹרֵד וְנִמְצָא לִפְנֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב (משלי ה) רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת. יוֹרְדוֹת לְאָן? לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מָוֶת. וְעַל זֶה חַוָּה גָּרְמָה מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ. בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב (שם ל) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת וְגוֹ'. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. אֲבָל כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכָךְ הוּא, וְכָךְ נִקְרָא. אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ - שׂוֹרֶפֶת אֶת הָעוֹלָם בְּשַׁלְהֲבוֹתֶיהָ וְהוֹרֶגֶת בְּנֵי אָדָם טֶרֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם. וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶל, שֶׁהֲרֵי דִּין צָרִיךְ עֲלֵיהֶם, וְנִמְצְאוּ בַחֲטָאִים, וּבְדִין אֱמֶת הֵם מֵתוּ. בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל וּמֵתוּ כָּל אוֹתָם הֲמוֹנִים, הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים בְּתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל מֹשֶׁה שֶׁהֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים וּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, מִיָּד כִּנֵּס אֶת כָּל הַגְּבָרִים לְבַדָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלּוּ הַגְּבָרִים, שֶׁכִּנֵּס אוֹתָם וְהִפְרִידָם לְבַדָּם. וּמַלְאַךָ הַמָּוֶת לֹא הָיָה נִפְרָד מִתּוֹךְ הַנָּשִׁים עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, שֶׁכָּתוּב וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּשִׁים הָיוּ נוֹתְנוֹת נְדָבָה לַמִּשְׁכָּן, לֹא הָיָה סָר מִבֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה וְנָתַן לַגְּבָרִים עֵצָה שֶׁלֹּא יָבאוּ בְּחִבּוּר אֶחָד עִמָּהֶם וְלֹא יִתְרָאוּ פָּנִים בְּפָנִים, אֶלָּא אַחַר כִּתְפֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים. (ויבאו האנשים על הנשים לא כתוב, אלא ויבאו על) וַיָּבִיאוּ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיָּבֹאוּ. לֹא הָיוּ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אַחַת, אֶלָּא אַחַר כִּתְפֵיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא נִפְרַד מִבֵּינֵיהֶן עַד שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּקַם. בֹּא וּרְאֵה, אֵינוֹ נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים פָּחוֹת מִשֶּׁבַע נָשִׁים, וְלֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר. וּבַדֶּרֶךְ בְּגִלּוּי בְּשֶׁבַע הוּא נִמְצָא, וּמְבַקֵּשׁ דִּין. בְּעֶשֶׂר הוּא מַסְטִין לַהֲרֹג. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּמְצָא בֵּינֵיהֶן בַּדֶּרֶךְ בְּגִלּוּי, כָּתוּב וַיָּבאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים. וְנִשְׁמְרוּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם הַחֲבֵרִים וְעָסְקוּ בַתּוֹרָה

ארמית

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִי הָכִי, טָב לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּלָא יוֹזִיף לְמִיתָא. אֲמַר לֵיהּ לָא. דְּהָא בַּר נָשׁ דְּאִסְתָּמַר כְּהַאי גַּוְונָא, אִתְחָזֵי לְאַרְכָּא דְּיוֹמִין, וְכָל שֶׁכֵּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי. תָּא חֲזֵי, לָאו לְמַגָּנָא אַתְקִינוּ קַדְמָאֵי שׁוֹפָר, לְאַמְשָׁכָא מִיתָא מִן בֵּיתָא לְבֵי קִבְרֵי. אִי תֵּימָא דְּעַל מֵיתָא וִיּקָרָא דִּילֵיהּ לְחוּד אִיהוּ. לָא. אֶלָּא, בְּגִין לְאַגָּנָא עַל חַיָּיא, דְּלָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ מַלְאָךְ הַמָּוֶת, לְאַסְטָאָה לְעֵילָּא וְיִסְתַּמְרוּן מִנֵּיהּ. פָּתַח וְאָמַר, (במדבר י) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצָּר הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם וְגוֹ', וְדָּיִּיקְנָא עַל הַצָּר, דָּא מַלְאָךְ הַמָּוְת. הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם תָּדִיר, וְקָטִיל לִבְנֵי נָשָׁא, (ואעיק לון לחיי) וּבָעֵי לְקָטְלָא אַחֲרָנִין. מַאי תַּקָנְתֵּיהּ. וַהֲרֵעוֹתֶם. אִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּהוּא יוֹמָא דְּדִינָא לְעֵילָּא, הַאי מַלְאָךְ הַמָּוֶת נָחִית לְתַתָּא, בְּגִין לְאַשְׁגָּחָא בְּעוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, וּלְסַלְּקָא לְעֵילָּא לְאַסְטָאָה לוֹן. וְיִשְׂרָאֵל דְּיַדְעֵי דְּהָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת נָחִית לְתַתָּא וְסָלִיק לְעֵילָּא, בְּגִין לְמֶהוֵי קַטֵיגוֹרָא עָלַיְיהוּ. מְקַדְּמֵי בַּשּׁוֹפָר לְיַבְּבָא עָלֵיהּ, דְּלָא יָכִיל לוֹן וּלְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ. וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁעֲתָא דְּעָבִיד דִּינָא וְקָטִיל בְּנֵי נָשָׁא, וְאִשְׁתְּכַח לְתַתָּא. וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁעֲתָא דְּאַזְלֵי לְבֵי קִבְרֵי, וְאָהַדְרוּ מִבֵּי קִבְרֵי, דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּנָשֵׁי נַטְלֵי רַגְלַיְיהוּ עִם מִיתָא, אִיהוּ נָחִית וְאִשְׁתְּכַח קָמַיְיהוּ, דִּכְתִּיב, (משלי ה) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, יוֹרְדוֹת לְמַאן. לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי מָוֶת. וְעַל דָּא חַוָּה גַּרְמַת מוֹתָא לְכָל עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבִינָן. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (משלי ל) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת וְגוֹ'. וְהָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, דָּא הוּא מַלְאָךְ הַמָּוֶת, וְהָכִי הוּא, וְהָכִי אִקְרֵי. אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ, אוֹקִידַת עָלְמָא בְּשַׁלְהוֹבוֹי, וְקַטְלַת בְּנֵי נָשָׁא עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ, וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן, דְּהָא דִּינָא בָּעָא עָלַיְיהוּ, וְאִשְׁתְּכָחוּ בְּחוֹבִין, וּבְדִינָא קְשׁוֹט מִיתוּ. בְּשַׁעֲתָא דְּעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל יַת עֶגְלָא, וּמִיתוּ כָּל אִינּוּן אוּכְלוֹסִין, הֲוָה מַלְאָךְ הַמָּוֶת אִשְׁתְּכַח בֵּינֵי נְשֵׁי, בְּגוֹ מַשִׁרְיָּיתָא דְּיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּאִסְתָּכַּל מֹשֶׁה, דְּהָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת אִשְׁתְּכַח בֵּינִי נְשֵׁי, וּמַשִׁרְיָּיתָא דְּיִשְׂרָאֵל בֵּינַיְיהוּ, מִיַּד כָּנִישׁ לְכָל גּוּבְרִין לְחוֹדַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אִלֵּין גּוּבְרִין, דְּכָנִישׁ לוֹן וְאַפְרִישׁ לוֹן לְחוֹדַיְיהוּ. וּמַלְאַךָ הַמָּוֶת לָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ מִגּוֹ נָשִׁין, עַד דְּאִתּוֹקָם מַשְׁכְּנָא, דִּכְתִּיב וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וַאֲפִילּוּ בְּשַׁעֲתָא דְּנָשִׁין הָווֹ מַיְיתִין נְדָבָה לְמַשְׁכְּנָא, לָא הֲוָה מִתְעֲדֵי מִבֵּינַיְיהוּ, עַד דְּחָמָא מֹשֶׁה, וְיָהַב לְגוּבְרִין עֵיטָא, דְּלָא יִיִתוּן בְּחִבּוּרָא חֲדָא עִמְּהוֹן, וְלָא יִתְחֲזוּן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, אֶלָּא לְבָתַר כִּתְפַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיָבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים (נ''א ויבואו האנשים על הנשים לא כתיב, אלא ויבואו על) וַיָּבִיאוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיָּבֹאוּ בְּאָרְחָא חֲדָא לָא הָווֹ אַזְלִין, אֶלָּא לְבָתַר כַּתְפַּיְיהוּ. בְּגִין דְּמַלְאָךְ הַמָּוֶת לָא אִתְפְּרַשׁ מִבֵּינַיְיהוּ עַד דְּאִתּוֹקָם מַשְׁכְּנָא. תָּא חֲזֵי, לָא אִשְׁתְּכַח בֵּינֵי נְשֵׁי, פָּחוּת מִשֶּׁבַע נָשִׁים, וְלָא פָּחוּת מֵעֶשֶׂר. וּבְאָרְחָא בְּאִתְגַּלְּיָא, בְּשֶׁבַע אִשְׁתְּכַח, וּבָעֵי דִּינָא. בְּעֶשֶׂר, אַסְטֵי לְקָטְלָא. וּבְגִין דְּאִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ בְּאָרְחָא בְּאִתְגַּלְּיָא, כְּתִיב וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים. וְאִסְתְּמָרוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא, וְאִשְׁתָּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא.