אוֹתָם עֶלְיוֹנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ מִסְתַּכְּלִים מִכְּשֶׁנּוֹטֶה הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אָז מַתְחִילִים תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְחָמֵשׁ דְּרָגוֹת לְשׁוֹטֵט עַל הָרֵי הַחֹשֶׁךְ, וְרוּחָם הָיְתָה מְשׁוֹטֶטֶת עַל כָּל אוֹתָם מְכַשְּׁפִים (דרגות) בְּכִשְׁפֵיהֶם. וְאֵלֶּה הָיוּ עוֹשִׂים כָּל מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, עַד שֶׁכָּל הַמִּצְרַיִם בְּאֵלֶּה הָיָה מִבְטֶחָם. וְקָרְאוּ לָהֶם עֵרֶב רַב, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵרֶב קָטָן, מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וָחֵצִי וּמַטָּה, זֶה עֵרֶב קָטָן. וּשְׁנֵי עֲרָבִים הֵם, וְעַל כָּךְ וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם. וְחָכְמָתָם הָיְתָה רַבָּה, וְהֵם הִסְתַּכְּלוּ בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, וְהִסְתַּכְּלוּ בְּדַרְגַּת מֹשֶׁה, וְרָאוּ שֶׁהֲרֵי בְּכָל הַצְּדָדִים בְּשֵׁשׁ מֹשֶׁה: בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁהֵם לֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בָּהֶם, (בגלל שש) בְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁאוֹחֲזִים בּוֹ (שאוחז בהם). וּבְכָל הַצְּדָדִים הָיָה בְּשֵׁשׁ, וּבְעַטְרוֹת הַשֵּׁשׁ הַלָּלוּ הָיָה עָתִיד לָרֶדֶת מִן הָהָר, שֶׁכָּתוּב כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר. מִיָּד וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, (שכך למדנו, שבאותה שעה שירד משה וקבל התורה לבדו כללות כל ישראל, והוא קבל התורה בעולם. ואפלו מגלת אסתר שכתוב (אסתר ט) וקבל היהודים, וקבלו היהודים היה צריך להיות, מהו וקבל, ' אלא זה משה שהוא היהודים, כללות כל היהודים. ויקהל העם על אהרן) לָמָּה עַל אַהֲרֹן? כְּדֵי לְהִכָּלֵל בְּצַד הַיָּמִין, שֶׁהֲרֵי הֵ ם הַשְּׂמֹאל רָצוּ מִמֶּנּוּ, וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל בַּיָּמִין, הִתְכַּנְּסוּ עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים. (אלהים ודאי רצו צד השמאל. אשר ילכו, אשר ילך היה צריך להיות, מהו אשר ילכו, ' אלא אלהים, שש מדרגות הן, (ששת ימי המעשה), כלם בצד השמאל של אלהים, שש הן. שאם תאמר שהרי הן שבע, אותו האלהים העליון לא נכנס בכלל). בֹּא וּרְאֵה, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, לֹא הִזְכִּיר הַשֵּׁם שֶׁל אֱלֹהִים, אֶלָּא שֵׁם שֶׁל ה', וְעַל זֶה קָשֶׁה לוֹ לְפַרְעֹה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹקֶף לְאוֹתוֹ הַצַּד הָאַחֵר וְלֹא יִתְחַזֵּק בָּעוֹלָם. עַכְשָׁו רָצוּ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְזֶהוּ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים. לָנוּ דַּוְקָא, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחַזֵּק אֶת הַצַּד שֶׁלָּנוּ, שֶׁהָיָה דָחוּי עַד עַכְשָׁו. אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ. מָה אָמְרוּ? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, אָנוּ רוֹאִים שֶׁאַתֶּם יִשְׂרָאֵל, כָּל טוּב וְכָל הַכָּבוֹד שֶׁל הָעוֹלָם לָכֶם, וְאָנוּ דְחוּיִים בַּחוּץ. שֶׁלָּכֶם - (שמות יג) וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. אַף כָּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לַצַּד שֶׁלָּנוּ לָלֶכֶת אַף כָּךְ לְפָנֵינוּ, אִם נְזַמֵּן לוֹ מַעֲשֶׂה. בֹּא וּרְאֵה, כָּל עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר, לֹא הָיוּ מְכַסִּים אֶלָּא רַק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, וְאוֹתוֹ עֲנַן כָּבוֹד שֶׁכָּתוּב וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. וְהָעֵרֶב רַב הַלָּלוּ, וְכָל אוֹתָן בְּהֵמוֹת, צֹאן וּשְׁוָרִים, הָיוּ הוֹלְכִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בָּאַחֲרוֹנָה. וּבֹא רְאֵה, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנִים שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שׁוּם לִכְלוּךְ וְטִנּוּף לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֲנָנִים בִּפְנִים. וְעַל זֶה צֹאן וּבָקָר שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים עֵשֶׂב הָיוּ בַּחוּץ, וְכָל אוֹתָם שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אִם כָּךְ, אוֹתָם עֵרֶב רַב לֹא הָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמָּן? אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא, אֶלָּא רַק מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל, כְּמִי שֶׁנּוֹתֵן לְעַבְדּוֹ. וּמִמֶּה הָיוּ אוֹכְלִים? מִתַּמְצִית, מַה שֶּׁנִּשְׁאַר אַחַר הָרֵחַיִם, פְּסֹלֶת. וְהַכָּתוּב מַכְרִיז וְאוֹמֵר, (שם טז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֲחֵרִים. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מָן הוּא, וְלֹא שְׁאָר הָעֵרֶב רַב, צֹאן וּבָקָר שֶׁהָיוּ בֵינֵיהֶם. עַד עַכְשָׁו הָיוּ כְנוּעִים אוֹתָם עֵרֶב רַב, וְעַכְשָׁו עָמְדוּ וְרָצוּ מַעֲשֶׂה לְחַזֵּק אֶת הַצַּד הָאַחֵר, וְאָמְרוּ, אוֹ נִהְיֶה כֻלָּנוּ עַם אֶחָד וְנִהְיֶה בַּכְּלָל עִמָּכֶם, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְפָנֵינוּ כְּמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ אֱלֹהֵיכֶם לִפְנֵיכֶם. אָמַר אַהֲרֹן, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֵלֶּה יִשְׁתַּתְּפוּ בָּעָם הַקָּדוֹשׁ לִהְיוֹת הַכֹּל כְּלָל אֶחָד, וְלֹא יִתְעָרְבוּ הָעָם הַקָּדוֹשׁ בָּעָם הַזֶּה בִּכְלָל אֶחָד, אֶלָּא טוֹב לְהַפְרִידָם מִתּוֹךְ הָעָם הַקָּדוֹשׁ עַד שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה.
אִינּוּן עִלָּאִין דִּבְהוּ, הֲווֹ מִסְתַּכְּלֵי מִכִּי נָטֵי שִׁמְשָׁא. דְּהָא כְּדֵין שָׁרָאן תְּשַׁע מְאָה וְתִשְׁעִין וַחֲמֵשׁ דַּרְגִּין, לִמְשַׁטְּטָא עַל טוּרֵי חָשׁוּךְ. וְרוּחָא דִּלְהוֹן, הֲוָה (בלק קצ''א ע''א) מְשַׁטְּטָא עַל כָּל אִינּוּן חֲרָשִׁין (נ''א דרגין) בְּחַרְשַׁיְיהוּ. וְאִלֵּין הֲווֹ עַבְדֵי, כָּל מַה דְּאִינּוּן בָּעָאן. עַד דְּכָל מִצְרָאֵי רָחְצָנוּ דִּלְהוֹן בְּאִלֵּין הֲוָה. וְקָרָאן לוֹן עֵרֶב רַב. בְּגִין דְּאִית עֵרֶב זְעֵירָא, מִתְּשַׁע שָׁעוֹת (דף קצ''א ע''ב) וּמֶחֱצָה וּלְתַתָּא, דָּא עֵרֶב זְעֵירָא. וּתְרֵי עַרְבֵי אִינּוּן, וְעַל דָּא וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם. וְחָכְמְתָא דִּלְהוֹן, הֲוָה סַגִּי. וְאִינּוּן אִסְתָּכָּלוּ בְּשַׁעְתֵּי דְּיוֹמָא, וְאִסְתָּכָּלוּ בְּדַרְגָּא דְּמֹשֶׁה, וְחָמוּ דְּהָא בְּכָל סִטְרִין בְּשֵׁשׁ מֹשֶׁה: בְּשֵׁשׁ שַׁעְתֵּי קַדְמָאִין דְּיוֹמָא, דְּאִינּוּן לָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה בְּהוּ, (נ''א בגין שית) בְּשִׁית דַּרְגִּין עִלָּאִין דְאַחְדִינָן בֵּיהּ (נ''א דאחיד בהו.) וּבְכָל סִטְרִין בְּשִׁית הֲוָה, וּבְעִטְרִין דְּאִלֵּין שִׁית, הֲוָה זַמִּין לָרֶדֶת מִן הָהָר, דִּכְתִּיב כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר. מִיַּד וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, (דהכי תנינן דבההיא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודוי כללא דכל ישראל ואיהו קביל אורייתא בעלמא. ואפילו מגילת אסתר דכתיב (אסתר ט') וקבל היהודים. וקבלו היהודים מבעי ליה. מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. ויקהל העם על אהךן) אֲמַאי עַל אַהֲרֹן. בְּגִין לְאִתְכַּלְּלָא בְּסִטְרָא דִּימִינָא, דְּהָא אִינּוּן שְׂמָאלָא בָּעוּ מִנֵּיהּ, וּבְגִין דְּלִהֱוֵי כָּלִיל בִּימִינָא, אִתְכְּנָשׁוּ עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלהִים. (אלהים ודאי בעו סטר שמאלא. אשר ילכו אשר ילך מבעי ליה. מאי אשר ילכו. אלא אלהים שית דרגא אינון (ד''א ששת ימי המעשה) כלהו בסטר שמאלא דאלהים שית אינון. דאי תימא דהא שבע אינון. ההוא אלהים עילאה לא עאל בכללא). תָּא חֲזֵי, כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, שְׁמָא דֶּאֱלֹהִים לָא דָּכִיר, אֶלָּא שְׁמָא דַּיְיָ', וְעַל דָּא קַשְׁיָא לֵיהּ לְפַרְעֹה בְּגִין דְּלָא יְהֵא תּוּקְפָּא לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא יִתְתָּקַף בְּעָלְמָא. הַשְׁתָּא בָּעוּ הַהִיא מִלָּה, וְהַיְינוּ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלהִים. לָנוּ דַּיְיקָא, דְּאֲנָן צְרִיכִין לְהַאי מִלָּה, לְתַקְּפָא סִטְרָא דִּילָן, דְּהֲוָה אִתְדַּחְיָא עַד הַשְׁתָּא. אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנִינוּ. מַאי אָמְרוּ. אֶלָּא הָכִי אָמְרוּ, חֲמֵינָן דְּאַתּוּן יִשְׂרָאֵל, כָּל טוּב וְכָל יְקָר דְּעָלְמָא לְכוּ, וַאֲנָן דַּחְיָין לְבַר. דִּלְכוּ, (שמות יג) וַיְיָ' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. אוּף הָכִי אֱלהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כְּמָה דְּאָזִיל קָמַיְיכוּ יְיָ'. דְּהָא רְשׁוּ אִית לְסִטְרָא דִּילָן לְמֵהַךְ אוּף הָכִי לְקָמָנָא, אִי נַזְמִין לֵיהּ עוֹבָדָא. תָּא חֲזֵי, כָּל עֲנָנֵי יְקָר דְּאָזְלוּ בְּמַדְבְּרָא, לָא הֲווֹ חַפְיָין אֶלָּא לִבְנִי יִשְׂרָאֵל לְחוֹדַיְיהוּ. וְהַהוּא עֲנָנָא דִּיקָר, דִּכְתִּיב וַיְיָ' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, אַזְלָא לְקָמַיְיהוּ. וְאִלֵּין עֵרֶב רַב, וְכָל אִינּוּן בְּעִירֵי עָאנִין וְתוֹרִין, הֲווֹ אַזְלוּ לְבַר מִמַשִׁרְיָּיתָא, לְבַתְרַיְיתָא. וְתָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן אַרְבְּעִין שְׁנִין דְּקָא אָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא, שׁוּם לִכְלוּכָא וְטִנּוּפָא לָא הֲוָה גּוֹ עֲנָנִי לְגוֹ. וְעַל דָּא עָאנֵי וְתוֹרֵי דַּהֲווֹ אָכְלֵי עֵשֶׂב לְבַר הֲווֹ, וְכָל אִינּוּן דְּנַטְרֵי לוֹן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אִי הָכִי אִינּוּן עֵרֶב רַב לָא הֲווֹ אַכְלֵי מִן מַנָּא. אֲמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא. אֶלָּא מָה דְּיָהֲבִין לוֹן יִשְׂרָאֵל, כְּמַאן דְּיָהִיב לְעַבְדֵיהּ. וּמִמַּה הֲווֹ אַכְלֵי. מִתַּמְצִית, מָה דְּאִשְׁתְּאַר מִבָּתַר רֵיחַיָא, פְּסוֹלֶת. וּקְרָא אַכְרִיז וְאָמַר, (שמות טז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָא אַחֲרָא. וַיִּרְאוּ בְנִי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מָן הוּא, וְלָא שְׁאַר עֵרֶב רַב, עָאנִי וְתוֹרֵי, דַּהֲווֹ בֵּינַיְיהוּ. עַד הַשְׁתָּא, הֲווֹ אִתְכַּפְיָין אִינּוּן עֵרֶב רַב וְהַשְׁתָּא קָמוּ וּבָעוּ עוֹבָדָא, לְאַתָּקְפָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אָמְרוּ, אוֹ נְהֵא כֻּלָּנָא עַמָּא חֲדָא, וְנֶהֱוֵי בִּכְלָלָא עִמְּכוֹן, אוֹ יְהֵא לָן מַאן דְּיֵּהַךְ קָמָנָא, כְּמָה דְּיֵּהַךְ אֱלָהֲכוֹן קָמֵיכוֹן. אָמַר אַהֲרֹן, חַס וְשָׁלוֹם דְּאִלֵּין יִשְׁתַּתְּפוּן בְּעַמָּא קַדִּישָׁא, לְמֶהוֵי כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, וְלָא יִתְעָרְבוּן עַמָּא קַדִּישָׁא בְּעַמָּא דָּא, כְּלָלָא חֲדָא, אֶלָּא טָב אִיהוּ לְאַפְרְשָׁא לוֹן מִגּוֹ עַמָּא קַדִּישָׁא, עַד דְּיֵיתֵי מֹשֶׁה.