פרשת כי תשא • דף קפח עמוד א
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

פָּתַח הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מִצְוָה אַחַר זוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה הִיא כַּלָּה שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁהוּא גְבוּרָה, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם לְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם. וְאַחַר שֶׁנִּרְאֵית הַלְּבָנָה שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרָהּ, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וּבְמִי מִתְקַדֶּשֶׁת וּמִתְבָּרֶכֶת? בְּתִפְאֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן. (עד כאן רעיא מהימנא) רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים יָרַד הַלַּיְלָה. יָשְׁבוּ. עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים הִתְחִיל הַבֹּקֶר לְהָאִיר. (אמרו, נקום ונלך) קָמוּ וְהָלְכוּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, רְאֵה אֶת פְּנֵי הַמִּזְרָח שֶׁמְּאִירִים. עַכְשָׁו כָּל אוֹתָם בְּנֵי הַמִּזְרָח שֶׁל הָרֵי הָאוֹר מִשְׁתַּחֲוִים לָאוֹר הַזֶּה שֶׁמֵּאִיר בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ טֶרֶם שֶׁיָּצָא וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא הַשֶּׁמֶשׁ, כַּמָּה הֵם שֶׁעוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ. וְאֵלֶּה הֵם שֶׁעוֹבְדִים לָאוֹר הַזֶּה, וְקוֹרְאִים לָאוֹר הַזֶּה: אֱלֹהֵי הַמַּרְגָּלִית הַמְּאִירָה. וּשְׁבוּעָתָם הִיא בֵּאלֹ''הַּ הַמַּרְגָּלִית הַמְּאִירָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא לְחִנָּם - מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים הַקַּדְמוֹנִים יָדְעוּ בָהּ חָכְמָה. בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר, טֶרֶם שֶׁיֵּצֵא, אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הַמֻּפְקָד עַל הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵא, וְהָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן רְשׁוּמוֹת עַל רֹאשׁוֹ (של השמש), וּבְכֹחַ אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת פּוֹתֵחַ אֶת כָּל חַלּוֹנוֹת הַשָּׁמַיִם, וּמַכֶּה בָהֶם וְעוֹבֵר. וְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה נִכְנָס לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַזֹּהַר שֶׁמֵּאִיר סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁם נִמְצָא, עַד שֶׁיּוֹצֵא הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם. וְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה מֻפְקָד עַל הַזָּהָב וְעַל מַרְגָּלִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, וְהֵם עוֹבְדִים אֶל אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן שֶׁל שָׁם, וּבִנְקֻדּוֹת וְסִימָנִים שֶׁיָּרְשׁוּ מֵהָרִאשׁוֹנִים מִיָּמִים קַדְמוֹנִים, הוֹלְכִים וְיוֹדְעִים נְקֻדּוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לִמְצֹא מְקוֹמוֹת שֶׁל זָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עַד כַּמָּה יִהְיוּ עֲבוֹדוֹת רַבּוֹת אֵלּוּ בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שֶׁקֶר אֵין לוֹ עַמּוּדִים לִתְמִיכָה? פָּתַח אַחֵר (רבי חייא) וְאָמַר, (משלי יב) שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. בֹּא וּרְאֵה, אִלּוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁקֶר - הָיָה כָּךְ, אֲבָל הָאוֹר הַזֶּה וְהַ הַר שֶׁמֵּאִיר וַדַּאי הוּא אֱמֶת. כּוֹכְבֵי רוּם הָרָקִיעַ הֵם אֱמֶת. אִם בְּטִפְּשׁוּתָם וְחֶסְרוֹן דַּעְתָּם הֵם אוֹמְרִים וְקוֹרְאִים לָהֶם אֱלוֹהַּ, לֹא צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת אֶת מַעֲשֵׂי יָדָיו מֵהָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא לֹא יִכְלוּ הַכּוֹכָבִים וְהָאוֹרוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. אֲבָל מִי יִתְכַּלֶּה? אוֹתָם שֶׁעוֹבְדִים לָהֶם. וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא כָּךְ. שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שְׂפַת אֱמֶת, (דברים ו) ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְהַכּל הוּא אֱמֶת וְסוֹד הָאֱמֶת. וּמְסַיְּמִים, ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת. וְזוֹהִי שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְעַד אַרְגִּיעָה, וְעַד רֶגַע הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶה אַרְגִּיעָה? אֶלָּא עַד כַּמָּה יִהְיֶה קִיּוּמָם בָּעוֹלָם? עַד לֶעָתִיד לָבא, וְתִהְיֶה לִי מְנוּחָה מֵהָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה שֶׁעָלָיו. וּבִזְמַן שֶׁאַרְגִּיעָה, תִּתְכַּלֶּה לְשׁוֹן שֶׁקֶר, אוֹתָם שֶׁקּוֹרְאִים אֱלוֹהַּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שְׂפַת אֱמֶת, כָּתוּב בָּהֶם (ישעיה מג) עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. נִזְכַּרְתִּי פַּעַם אַחַת שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ עִם רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּגַשׁ בּוֹ הֶגְמוֹן. אָמַר לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אַתָּה מַכִּיר אֶת תּוֹרַת הַיְּהוּדִים? אָמַר לוֹ, מַכִּיר. אָמַר לוֹ, הַאֵינְכֶם אוֹמְרִים שֶׁאֱמוּנַתְכֶם אֱמֶת וְתוֹרַתְכֶם אֱמֶת, וְאָנוּ שֶׁאֱמוּנָתֵנוּ שֶׁקֶר וְתוֹרָתֵנוּ שֶׁקֶר?! וַהֲרֵי כָּתוּב, שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר? אָנוּ מִימוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדִים בְּמַלְכוּת וְלֹא סָרָה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים דּוֹר אַחַר דּוֹר, תִּכּוֹן לָעַד וַדַּאי. וְאַתֶּם מְעַט הָיָה לָכֶם בְּמַלְכוּת, וּמִיָּד סָרָה מִכֶּם, וְהַפָּסוּק הִתְקַיֵּם בָּכֶם שֶׁכָּתוּב וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.

ארמית

פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא, פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ. בְּגִין דְּסִיהֲרָא קַדִּישָׁא אִיהִי כַּלָּה, דְּמִתְקַדֶּשֶׁת (דף קפ''ח ע''א) עַל פִּי בֵּית דִּין, דְּאִיהוּ גְּבוּרָה, בְּגִין דְּתַמָּן לֵיוָאֵי, דְּאִתְּמַר בְּהוּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם. וּלְבָתַר דְּאִתְחֲזֵי סִיהֲרָא דְּיֵאוֹתוּ לְאוֹרָה, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וּבְמִי מִתְקַדֶשֶׁת וּמִתְבָּרֶכֶת, בְּתִפְאֶרֶת בְּגִין דְּאִיהוּ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן. (ע''כ רעיא מהימנא) (תצא דף ר''פ ע''ב כי ישבו אחיו יחדיו וכו') רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, עַד דַּהֲווֹ אַזְלִין רָמַשׁ לֵילְיָא, יָתְבוּ. אַדְהֲווֹ יַתְבִין, שְׁרִיאַת צַפְרָא לְאַנְהֲרָא, (ס''א אמרו קום ונהך) קָמוּ וְאָזְלוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, חָמֵי אַנְפּוֹי דְּמִזְרָח דְּקָא מְנַהֲרִין, הַשְׁתָּא כָּל אִינּוּן בְּנֵי מְדִינְחָא דְּטוּרֵי נְהוֹרָא, סַגְדִּין לְגַבֵּי הַאי נְהוֹרָא, דְּנָהִיר בַּאֲתָר דְּשִׁמְשָׁא, עַד לָא יִפּוּק, וּפָלְחִין לֵיהּ, דְּהָא כֵּיוָן דְּנָפִיק שִׁמְשָׁא, כַּמָה אִינּוּן (ל''ה ע''א) דְּפָלְחִין לְשִׁמְּשָׁא. וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא פַּלְחִין לִנְהוֹרָא דָּא, וּקְרָאן לְהַאי נְהוֹרָא, אֱלָהָא דְּמַרְגְּלָא דְּנָהִיר. וְאוֹמָאָה דִּלְהוֹן בֵּאֱלֹ''הַּ דְּמַרְגְּלָא דְּנָהִיר. וְאִי תֵּימָא פּוּלְחָנָא דָּא לְמַגָּנָא הוּא. מִיּוֹמִין עַתִּיקִין קַדְמָאֵי, חָכְמְתָא יָדְעוּ בֵּיהּ. בְּזִמְנָא דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר, עַד לָא יִפּוֹק, הַהוּא מְמָנָא דְּפָקִיד עַל שִׁמְשָׁא, נָפִיק, וְאַתְוָון (ק''ל ע''ב) קַדִּישִׁין דִּשְׁמָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא רְשִׁימָן עַל רִישֵׁיהּ, (דשמשא) וּבְחֵילָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, פָּתַח לְכָל כַּוֵּי שְׁמַיָא וּבָטַשׁ בְּהוּ, וְעָבַר. וְהַהוּא מְמָנָא עָאל גּוֹ הַהוּא זֹהֲרָא דְּנָהִיר סָחֲרָנֵיהּ דְּשִׁמְשָׁא, וְתַמָּן שְׁכִיחַ, עַד דְּנָפַק שִׁמְשָׁא, וְאִתְפָּשַּׁט בְּעָלְמָא. וְהַהוּא מְמָנָא, אִיהוּ פְּקִידָא, עַל דַּהֲבָא, וְעַל מַרְגְּלָן סוּמָקָן. וְאִינּוּן פַּלְחִין לְהַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּתַמָּן, וּבְנִקוּדִין וְסִימָנִין דְּיַרְתּוּ מִקַּדְמָאֵי מִיּוֹמִין עַתִּיקִין, אַזְלֵי וְיַדְעֵי נְקוּדִין דְּשִׁמְשָׁא, לְמִשְׁכַּח אַתְרִין דְּדַהֲבָא וּמַרְגְּלָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, עַד כַּמָה יְהוֹן פּוּלְחָנִין סַגִּיאִין אִלֵּין בְּעָלְמָא, דְּהָא שִׁקְרָא לֵית לֵיהּ קַיְימִין לְקַיְּימָא. פָּתַח אִידָךְ (ס''א רבי חייא) וְאָמַר, (משלי יב) שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. תָּא חֲזֵי, אִלּוּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא הֲווֹ פַּלְחִין לְשִׁקְרָא, הֲוָה הָכִי, אֲבָל הַאי נְהוֹרָא וְזִהֲרָא דְּנָהִיר, וַדַּאי קְשׁוֹט אִיהוּ. כֹּכְבֵי רוּמָא דִּרְקִיעָא קְשׁוֹט אִינּוּן. אִי בְּטִפְּשׁוּ וְחֶסְרוֹנָא דְּדַעְתָּא דִּלְהוֹן, אִינּוּן אַמְרֵי וְקָרָאן לְהוּ אֱלָהָא, לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשֵׁיצָאָה עוֹבָדוֹי מֵעָלְמָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי לָא יִשְׁתֵּצוּן כֹּכָבַיָא וּנְהוֹרִין דְּעָלְמָא. אֲבָל מַאן יִשְׁתְּצֵי. אִינּוּן דְּפַלְחוּ לוֹן. וּקְרָא דָּא הָכִי הוּא. שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן שְׂפַת אֱמֶת. (דברים ו) יְיָ' אֱלהֵינוּ יְיָ' אֶחָד. וְכֹלָּא אִיהוּ אֱמֶת, וְרָזָא דֶּאֱמֶת, וּמְסַיְימֵי יְיָ' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת. וְדָא אִיהוּ שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְעַד אַרְגִּיעָה, וְעַד רֶגַע מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אַרְגִּיעָה. אֶלָּא, עַד כַּמָה יְהֵא קִיוּמָא דִּלְהוֹן בְּעָלְמָא, עַד זִמְנָא דְּיֵיתֵי, וִיּהֵא לִי נַיְיחָא מִפּוּלְחָנָא קַשְׁיָא דְּעָלוֹי. וּבְזִמְנָא דְּאַרְגִּיעָה, יִשְׁתְּצֵי לְשׁוֹן שָׁקֶר, אִינּוּן דְּקָרָאן אֱלָהָא, לְמַאן דְּלָאו הוּא אֱלָהָא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן שְׂפַת אֱמֶת, כְּתִיב בְּהוּ, (ישעיה מג) עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. אַדְכַּרְנָא חֲדָא זִמְנָא דַּהֲוֵינָא אָזִיל בַּהֲדֵי רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּגַע בֵּיהּ הֶגְמוֹנָא, אֲמַר לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אַנְתְּ יַדְעַת מֵאוֹרַיְתָא דִּיְהוּדָאֵי. אֲמַר לֵיהּ יָדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ, לֵית אַתּוּן אַמְרִין דִּמְהֵימְנוּתָא דִּלְכוֹן קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְיתְכוֹן קְשׁוֹט, וַאֲנָן דִּמְהֵימְנוּתָא דִּילָן שֶׁקֶר, וְאוֹרַיְיתָא דִּילָן שֶּׁקֶר. וְהָא כְּתִיב שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. אֲנָן מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא, קַיְימִין בְּמַלְכוּתָא, וְלָא אַעְדִּי מִינָן לְעָלְמִין, דָּרָא בָּתַר דָּרָא, תִּכּוֹן לָעַד וַדַּאי. וְאַתּוּן, זְעֵיר הֲוָה לְכוּ מַלְכוּתָא, וּמִיַּד אַעְדֵּי מִנְּכוֹן, וּקְרָא אִתְקָיָּים בְּכוּ דִּכְתִּיב וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.