פרשת תצווה • דף קפה עמוד א
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

כָּךָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, תַּזְמִינוּ שְׁנֵי שְׂעִירִים, אֶחָד לִי וְאֶחָד לַמְקַטְרֵג הַהוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁמִּסְּעוּדָה שֶׁלִּי הוּא אוֹכֵל, וְלֹא יֵדַע בִּסְעוּדַת הַשִּׂמְחָה הָאַחֶרֶת שֶׁלָּנוּ, וְיִקַּח הַחֵלֶק הַהוּא וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ וְיִתְרַחֵק מִבֵּיתִי. כֵּיוָן שֶׁאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, עוֹלָם הַבָּא, בָּאָה לִשְׁרוֹת תּוֹךְ הַהֵיכָל שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לִמְצֹא אוֹר (להשגיח עליה בהארה) שֶׁל הַפָּנִים, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יִמָּצֵא הַמְקַטְרֵג הַהוּא, וְלֹא בַעֲלֵי הַדִּין לְפָנָיו, כַּאֲשֶׁר מוֹצִיא כָל הַבְּרָכוֹת וּמֵאִיר לְכֻלָּם. וְכָל שֶׁפַע הַחֵרוּת הַהוּא נִמְצָא, וְיִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים מֵאֵלּוּ הַבְּרָכוֹת. שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם הַבָּא נִכְנָס לַהֵיכָל שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וּמוֹצֵא שֶׁשָּׂמֵחַ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן עִם בָּנָיו בַּסְּעוּדָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא, אָז הוּא מְבָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן, וְהָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים, וְכָל שִׂמְחָה וְכָל הֶאָרַת הַפָּנִים נִמְצָאוֹת שָׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כָּתוּב (ויקרא טז) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. זוֹהִי הַשִּׂמְחָה הַהִיא שֶׁל הַמְקַטְרֵג הַהוּא, כְּדֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַפִּיל עִמּוֹ גוֹרָל, וּמַזְמִין אוֹתוֹ, וְלֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֵשׁ דּוֹלֵק שָׁם עַל רֹאשׁוֹ וְעַל הָעָם שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כה) כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ. וְסִימָנְךָ - (אסתר ה) אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי. וְכָתוּב, וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. בַּחֵלֶק הַהוּא שֶׁנּוֹטֵל, וְהוֹלֵךְ לוֹ. וּבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר בָּא הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לְבֵית הַמַּלְכָּה, הַמַּלְכָּה מְבַקֶּשֶׁת עָלֶיהָ וְעַל בָּנֶיהָ וְעַל עַמָּהּ מִן הַמֶּלֶךְ. וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּת וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, הִיא עוֹלָה בְּיוֹם זֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וּמְבַקֶּשֶׁת עַל בָּנֶיהָ, וְאָז נִגְזָרוֹת כָּל אוֹתָן נְקָמוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת עִם אֱדוֹם, וְנִגְזָר אֵיךְ עָתִיד הַמְקַטְרֵג הַזֶּה לַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְסִימָנְךָ - בִּזְמַן הַגָּלוּת (אסתר ז) כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְגוֹ'. כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. מַה זֶּה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז) וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךְ הַגָּדוֹל. שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן לֹא מִתְקַיֵּם בְּקִיּוּמוֹ, וְזֶהוּ בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. וְאָז, וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. אָז אוֹר הַפָּנִים וְכָל שִׂמְחָה נִמְצֵאת, וְיִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים לַחֵרוּת בַּיּוֹם הַהוּא. וְאָז, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, חֵרוּת וְשִׂמְחָה בְגִלּוּי לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, וְאָז צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ עִמָּהֶם. מִכָּאן וָהָלְאָה, כְּמוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֵלֶק לְהִתְרַחֵק מֵהֶם, כָּךְ גַּם נוֹתְנִים לִשְׁאָר הָעַמִּים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם לְמַטָּה. בֹּא וּרְאֵה, מַה הוּא סוֹד הַקָּרְבָּנוֹת לְהַקְרִיב שָׂעִיר (כנגד שעיר) וְלֹא דָבָר אַחֵר? וּמַדּוּעַ שָׂעִיר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְכָאן גַּם כֵּן שָׂעִיר? אֶלָּא, אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁהוּא צַד שֶׁלּוֹ - טוֹב. מַדּוּעַ לֹא הָיָה עֵז? אֶלָּא דָּבָר זֶה צָרִיךְ, וְהוּא נִמְצָא לְבַעֲלֵי כִשּׁוּפִים, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּמַה שֶּׁלֹּא (מתחבר) יִהְיֶה בִנְקֵבָה. וְעַל זֶה שָׂעִיר, שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בִּנְקֵבָה בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁלּוֹ. עֵז, כַּאֲשֶׁר הִתְחַבֵּר בִּנְקֵבָה. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא מֶלֶךְ, נוֹתְנִים לוֹ מִשּׁוּם הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, זֶה שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בִּנְקֵבָה וְלֹא נָתַן כֹּחוֹ לְאַחֵר. וְזֶה יָדוּעַ לְאוֹתָם הַמְכַשְּׁפִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַעֲשִׂים אֵלֶּה. וּמִפְּנֵי כָּךְ שׁוֹרִים עַל הַשָּׂעִיר הַהוּא כָּל אוֹתָם הַחֲטָאִים. דף קפ''ה ע''ב בֹּא וּרְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר הַהוּא - סוֹד כָּאן. כָּל אֵלּוּ צְדָדִים אֲחֵרִים שֶׁלְּמַטָּה (שגקראים מצולות ים), כֻּלָּם טְמֵאִים יוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹרְדִים מִדְּרָגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, כָּךְ הַטֻּמְאָה שֶׁלָּהֶם יוֹתֵר. וּמִפְּנֵי כֵן בְּעֵז, חֶלְקָם יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ תְּלוּיוֹת יוֹתֵר מִבְּהֵמָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁדִּין שֶׁלָּהֶם תָּלוּי לְמַטָּה בַטֻּמְאָה. אֲבָל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַזּוֹ הָאַחֶרֶת, מֶלֶךְ שֶׁל הַכֹּל בַּצַּד הַהוּא, הַטֻּמְאָה שֶׁלּוֹ הִיא יוֹתֵר מֻבְחֶרֶת, וְלֹא טֻמְאָה שְׁלֵמָה כְּאֵלֶּה הַתַּחְתּוֹנִים. וְעַל זֶה שָׂעִיר, שֶׁהַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ לֹא תָלוּי וְלֹא חָלָק. לֹא חָלָק, מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה הַהִיא שֶׁלּוֹ. וְלֹא תָלוּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְחַזֵּק בּוֹ טֻמְאָה כְּאֵלֶּה הַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל זֶה וַדַּאי שָׂעִיר, וְלֹא אַחֵר.

ארמית

כָּךָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, תַּזְמִינוּ שְׁנֵי שְׂעִירִים, אֶחָד לִי וְאֶחָד לַמְקַטְרֵג הַהוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁמִּסְּעוּדָה שֶׁלִּי הוּא אוֹכֵל, וְלֹא יֵדַע בִּסְעוּדַת הַשִּׂמְחָה הָאַחֶרֶת שֶׁלָּנוּ, וְיִקַּח הַחֵלֶק הַהוּא וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ וְיִתְרַחֵק מִבֵּיתִי. כֵּיוָן שֶׁאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, עוֹלָם הַבָּא, בָּאָה לִשְׁרוֹת תּוֹךְ הַהֵיכָל שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לִמְצֹא אוֹר (להשגיח עליה בהארה) שֶׁל הַפָּנִים, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יִמָּצֵא הַמְקַטְרֵג הַהוּא, וְלֹא בַעֲלֵי הַדִּין לְפָנָיו, כַּאֲשֶׁר מוֹצִיא כָל הַבְּרָכוֹת וּמֵאִיר לְכֻלָּם. וְכָל שֶׁפַע הַחֵרוּת הַהוּא נִמְצָא, וְיִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים מֵאֵלּוּ הַבְּרָכוֹת. שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם הַבָּא נִכְנָס לַהֵיכָל שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וּמוֹצֵא שֶׁשָּׂמֵחַ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן עִם בָּנָיו בַּסְּעוּדָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא, אָז הוּא מְבָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן, וְהָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים, וְכָל שִׂמְחָה וְכָל הֶאָרַת הַפָּנִים נִמְצָאוֹת שָׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כָּתוּב (ויקרא טז) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. זוֹהִי הַשִּׂמְחָה הַהִיא שֶׁל הַמְקַטְרֵג הַהוּא, כְּדֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַפִּיל עִמּוֹ גוֹרָל, וּמַזְמִין אוֹתוֹ, וְלֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֵשׁ דּוֹלֵק שָׁם עַל רֹאשׁוֹ וְעַל הָעָם שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כה) כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ. וְסִימָנְךָ - (אסתר ה) אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי. וְכָתוּב, וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. בַּחֵלֶק הַהוּא שֶׁנּוֹטֵל, וְהוֹלֵךְ לוֹ. וּבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר בָּא הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לְבֵית הַמַּלְכָּה, הַמַּלְכָּה מְבַקֶּשֶׁת עָלֶיהָ וְעַל בָּנֶיהָ וְעַל עַמָּהּ מִן הַמֶּלֶךְ. וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּת וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, הִיא עוֹלָה בְּיוֹם זֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וּמְבַקֶּשֶׁת עַל בָּנֶיהָ, וְאָז נִגְזָרוֹת כָּל אוֹתָן נְקָמוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת עִם אֱדוֹם, וְנִגְזָר אֵיךְ עָתִיד הַמְקַטְרֵג הַזֶּה לַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְסִימָנְךָ - בִּזְמַן הַגָּלוּת (אסתר ז) כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְגוֹ'. כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. מַה זֶּה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז) וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךְ הַגָּדוֹל. שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן לֹא מִתְקַיֵּם בְּקִיּוּמוֹ, וְזֶהוּ בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. וְאָז, וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. אָז אוֹר הַפָּנִים וְכָל שִׂמְחָה נִמְצֵאת, וְיִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים לַחֵרוּת בַּיּוֹם הַהוּא. וְאָז, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, חֵרוּת וְשִׂמְחָה בְגִלּוּי לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, וְאָז צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ עִמָּהֶם. מִכָּאן וָהָלְאָה, כְּמוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֵלֶק לְהִתְרַחֵק מֵהֶם, כָּךְ גַּם נוֹתְנִים לִשְׁאָר הָעַמִּים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם לְמַטָּה. בֹּא וּרְאֵה, מַה הוּא סוֹד הַקָּרְבָּנוֹת לְהַקְרִיב שָׂעִיר (כנגד שעיר) וְלֹא דָבָר אַחֵר? וּמַדּוּעַ שָׂעִיר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְכָאן גַּם כֵּן שָׂעִיר? אֶלָּא, אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁהוּא צַד שֶׁלּוֹ - טוֹב. מַדּוּעַ לֹא הָיָה עֵז? אֶלָּא דָּבָר זֶה צָרִיךְ, וְהוּא נִמְצָא לְבַעֲלֵי כִשּׁוּפִים, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּמַה שֶּׁלֹּא (מתחבר) יִהְיֶה בִנְקֵבָה. וְעַל זֶה שָׂעִיר, שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בִּנְקֵבָה בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁלּוֹ. עֵז, כַּאֲשֶׁר הִתְחַבֵּר בִּנְקֵבָה. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא מֶלֶךְ, נוֹתְנִים לוֹ מִשּׁוּם הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, זֶה שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בִּנְקֵבָה וְלֹא נָתַן כֹּחוֹ לְאַחֵר. וְזֶה יָדוּעַ לְאוֹתָם הַמְכַשְּׁפִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַעֲשִׂים אֵלֶּה. וּמִפְּנֵי כָּךְ שׁוֹרִים עַל הַשָּׂעִיר הַהוּא כָּל אוֹתָם הַחֲטָאִים. דף קפ''ה ע''ב וְתָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ חוּלָקָא לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, רָזָא הָכָא, כָּל הָנֵי סִטְרִין אַחֲרָנִין דִּלְתַתָּא, (דאקרון מצולות ים) כֻּלְּהוּ מִסְאֲבִין יַתִּיר. וְכָל מַה דְּנַחְתִּין דַּרְגִּין תַּתָּאִין, הָכִי מִסְאֲבוּ דִּלְהוֹן יַתִּיר. וּבְגִין כַּךְ, בָּעֵז יַתִּיר חוּלָקֵיהוֹן, בְּגִין דְּשַׂעֲרָא (דף קפ''ה ע''ב) דִּילֵיהּ תַּלְיָא יַתִּיר מִבְּעִירָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּדִינָא דִּלְהוֹן תָּלֵי לְתַתָּא בִּמְסָאֲבוּ. אֲבָל הַאי מַלְכּוּ חַיָּיבְתָא אַחֲרָא, מַלְכָּא דְּכֹלָּא בְּהַהוּא סִטְרָא, בָּרוּר אִיהוּ יַתִּיר מִסְאֲבוּ דִּילֵיהּ, וְלָא מִסְאֲבוּ שְׁלִים כְּהָנֵי תַּתָּאֵי. וְעַל דָּא שָׂעִיר, דִּשְׂעַר דִּילֵיהּ לָא תַּלְיָא, וְלָא שְׁעִיעַ. לָא שְׁעִיעַ, בְּגִין דְּהַהוּא מִסְאֲבוּ דִּילֵיהּ. וְלָא תַּלְיָא, בְּגִין דְּלָא יִתְתָּקַף בֵּיהּ מִסְאֲבוּ כְּהָנִי תַּתָּאֵי, וְעַל דָּא וַדַּאי שָׂעִיר וְלָא אַחֲרָא.