פרשת תרומה • דף קע עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וְכִי קְרִיעַת יַם סוּף קָשֶׁה לְפָנָיו, וַהֲרֵי כָּתוּב (נחום א) גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, (עמוס ט) הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וַהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁעָלָה רָצוֹן לְפָנָיו, הַכֹּל לְפָנָיו כְּאַיִן הוּא חָשׁוּב, וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף קָשֶׁה לְפָנָיו?! אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָבְרוּ לַיָּם וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף, בָּא רַהַב, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה עַל מִצְרַיִם, וּבִקֵּשׁ דִּין מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָם, לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין עַל מִצְרַיִם וְלִקְרֹעַ אֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי כֻּלָּם רְשָׁעִים לְפָנֶיךְ, וְכָל דַּרְכְּךְ בְּדִין וֶאֱמֶת? אֵלֶּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאֵלֶּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אֵלּוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, וְאֵלּוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, וְאֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו לַעֲבֹר עַל דֶּרֶךְ הַדִּין. וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ נוֹסְעִים עַל הַיָּם, שֶׁכָּתוּב (שמות יד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְהָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו לַעֲבֹר עַל הַדִּין וְלִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף, וְאִלְמָלֵא שֶׁהִשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת מִצְוַת רִבּוֹנוֹ וּרְצוֹנוֹ, כַּכָּתוּב (בראשית כב) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר - כֻּלָּם הָיוּ אוֹבְדִים בַּיָּם, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִין עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁשָּׁנִינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה, מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְשַׁבֵּחַ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לָהֶם: וְכִי (בני) מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם מְשַׁבְּחִים לְפָנַי?! מִיָּד - וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה. מַה כָּתוּב? וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. הִשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ, כַּכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. אָז חָזַר הַיָּם, וּבָרְחוּ הַמַּיִם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁכָּתוּב, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. וְשָׁנִינוּ, לְאֵיתָנוֹ - לִתְנָאוֹ, לְאוֹתוֹ תְנַאי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. לְאֵיתָנוֹ, כָּתוּב כָּאן לְאֵיתָנוֹ, וְכָתוּב שָׁם (תהלים פט) מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, וְעַל זֶה לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִקְדִּים אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ אָז נִקְרַע הַיָּם, (כאן ויהם את מחנה מצרים) וְלָכֵן קָשֶׁה הָיָה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף. כְּמוֹ כֵן קָשִׁים הַזִּוּוּגִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. מַה קְּרִיעַת יַם סוּף הָרַג אֶת אֵלֶּה בַּצַּד הַזֶּה, וְקִיֵּם אֶת אֵלֶּה בַּצַּד הַהוּא - אַף כָּאן בַּזִּוּוּגִים, כָּתוּב (תהלים סח) מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, וְשָׁנִינוּ - בְּכִי וְשִׁירוֹת. מֵמִית אֶת זֶה, וְנוֹתֵן אֶת אִשְׁתּוֹ לְזֶה, וְלִפְעָמִים לָרָשָׁע מִזְדַּמֶּנֶת אִשָּׁה מְעֻלָּה. אֲבָל סוֹדוֹת נִסְתָּרִים הֵם בַּכֹּל, וְהַכֹּל הוּא בְּדִין. וּמַה שֶּׁהֵעִירוּ הַחֲבֵרִים בָּזֶה, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וּמַה שֶּׁהֵעִירוּ לִפְנֵי וְלֹא מִלְּפָנַי - לִפְנֵי אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי, לְפָנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשִׁמֵּשׁ לְפָנָיו. וְעַל כָּךְ לֹא אָמְרוּ שֶׁקָּשִׁים הַזִּוּוּגִים לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ- הוּא, וְכֵן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי, וְלָזֶה קָשִׁים כָּל אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא בִרְשׁוּתָם הֵם עוֹמְדִים. אַף עַל גַּב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, (אבל אף על גב שהוא עושה) בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת הוּא עוֹשֶׂה. כָּתוּב (ויקרא כב) וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי. מַה זֶּה מִלְּפָנַי? אֶלָּא זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, הַהוּא שֶׁכָּל הַחַיִּים עוֹמְדִים שָׁם. דָּבָר אַחֵר, זֶה צִנּוֹר עֶלְיוֹן, נָהָר שֶׁאֵין מֵימָיו פּוֹסְקִים לְעוֹלָמִים, וְהַכֹּל אֶחָד. וְזֶהוּ שֶׁנּוֹטֵל אֶת כָּל הָעִדּוּנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵאוֹתָם עִדּוּנִים עֶלְיוֹנִים תִּתְכַּלֶּה (הגפש הזו), מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁם אוֹתוֹ נֹעַם ה', וְזֶהוּ מִלְּפָנַי. דף קע''א ע''א וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב (יונה א) וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'. כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי ה' הוּא ברֵחַ. וְשָׁנִינוּ, מָה הַטַּעַם הָלַךְ יוֹנָה וּבָרַח? וְכִי מִי יָכוֹל לִבְרֹחַ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?! אֶלָּא הָיָה הוֹלֵךְ וּבוֹרֵחַ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה מִחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, הָיָה בוֹרֵחַ מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי הַשְׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ. גֶּפֶן פֹּרִיָּה - זוֹ שְׁכִינָה. מַה שְּׁכִינָה הָיְתָה נִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים, אַף כָּךְ אִשָּׁה צְנוּעָה לֹא יוֹצֵאת מִשַּׁעַר בֵּיתָהּ הַחוּצָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה בּוֹרֵחַ יוֹנָה מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וַהֲרֵי כָּאן כָּתוּב מִלִּפְנֵי, וְלֹא כָתוּב לִפְנֵי.

ארמית

וְכִי קְרִיעַת יַם סוּף קְשֵׁה קַמֵּיהּ, וְהָכְתִיב (נחום א) גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַבְּשֵׁהוּ, (עמוס ה) הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִשְׁפְּכֵם עַל פְּנִי הָאָרֶץ, וְהָא כֵּיוָן דְּסָלִיק (דף ק''ע ע''ב) רְעוּתָא קַמֵּיהּ, כֹּלָּא קָמֵיהּ כְּאַיִן הוּא חָשִׁיב, וְאַת אַמָרְתְּ דִּקְרִיעַת יַם סוּף קְשֵׁה קַמֵּיהּ. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל אַעְבָּרוּ לְגַבֵּי יַמָּא, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִקְרַע לוֹן יַמָּא דְּסוּף, אָתָא רַהַב הַהוּא מְמָנָא דְּעַל מִצְרַיִם, וּבָעָא דִּינָא מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר קַמֵּיהּ, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, אֲמַאי אַתּ בָּעֵי לְמֶעְבַּד דִּינָא עַל מִצְרַיִם, וּלְמִקְרַע יַמָּא לְיִשְׂרָאֵל, הָא כֻּלְּהוּ חַיָּיבִין קַמָּךְ, וְכָל אָרְחָךְ בְּדִינָא וּקְשׁוֹט. אִלֵּין פַּלְחֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאִלֵּין פַּלְחֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אִלֵּין בְּגִלוּי עֲרָיוֹת, וְאִלֵּין בְּגִלוּי עֲרָיוֹת. אִלֵּין אוֹשְׁדֵי דָּמִין, וְאִלֵּין אוֹשְׁדֵי דָּמִין. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה קְשֵׁה קַמֵּיהּ, לְמֶעְבַּר עַל אֹרַח דִּינָא. וְהָא יִשְׂרָאֵל הֲווֹ נַטְלֵי עַל יַמָּא, דִּכְתִּיב, (שמות יד) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָעוּ, וַהֲוָה קְשֵׁה קַמֵּיהּ לְמֶעְבַּר עַל דִּינָא, וּלְמִקְרַע לוֹן יַמָּא דְּסוּף, וְאִלְמָלֵא דְּאַשְׁגַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, דְּאַקְדִים בְּצַפְרָא לְמֶעְבַּד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, וּרְעוּתָא דִּילֵיהּ, כְּדִכְתִיב (בראשית כב) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, כֻּלְּהוּ אִתְאֲבִידוּ בְּיַמָּא, בְּגִין דִּבְכָל הַהוּא לֵילְיָא, בְּדִינָא הֲוָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. דְּתָנֵינָן, מַאי דִּכְתִּיב וְלָא קְרָב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה. מְלַמֵּד דְּאָתוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְשַׁבְּחָא בְּהַהוּא לֵילְיָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמַר לוֹן, וְכִי (ס''א בני) עוֹבָדֵי יְדַי טַבְעִין בְּיַמָּא, וְאָתוּן מְשַׁבְּחָן קָמָאי, מִיַּד וְלָא קְרָב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה. מַה כְּתִיב, וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, אַשְׁגַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּזְכוּתָא דְּאַבְרָהָם, דְּאַקְדִּים בְּצַפְרָא לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ דְּמָארֵיהּ, כְּדִכְתִיב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. כְּדֵין אַהְדָּר יַמָּא, וְעָרְקוּ מַיִין קַמָּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִּיב וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וְתָנֵינָן, לְאֵיתָנוֹ: לִתְנָאוֹ. לְהַהוּא תְּנַאי דְּהִתְנָה עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד בָּרָא עָלְמָא, לְאֵיתָנוֹ, כְּתִיב הָכָא לְאֵיתָנוֹ, וּכְתִיב הָתָם (תהלים פט) מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, וְעַל דָּא לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאַקְדִּים אַבְרָהָם לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהּ, כְּדֵין אִתְקְרַע יַמָּא, (הכא ויהם את מחנה מצרים) וְעַל דָּא קְשֵׁה הֲוָה קַמֵּיהּ קְרִיעַת יַם סוּף. כְּגַוְונָא דָּא, קָשִׁין זִוּוּגִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, מַה קְרִיעַת יַם סוּף קָטִיל לְאִלֵּין בְּהַאי סִטְרָא, וּמְקַיֵים לְאִלֵּין בְּהַאי סִטְרָא, אוּף הָכָא בְּזִוּוּגִין, כְּתִיב (תהלים סח) מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, וְתָנֵינָן בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַיִּית הַאי, וְיָהִיב אִתְּתֵיהּ לְהַאי, וּלְזִמְנִין לַחַיָּיבָא מִזְדַּמְנָא לֵיהּ אִתְּתָא מָעַלְיָא. אֲבָל רָזִין סְתִימִין אִינּוּן בְּכֹלָּא וְכֹלָּא הוּא בְּדִינָא, וּמַה דְּאִתְעֲרוּ חַבְרַיָּיא בְּהָא, וַדַּאי הָכִי הוּא. וּמַה דְּאִתְעֲרוּ לִפְנֵי, וְלא (קנ''ג ע''ב) מִלְּפָנַי, לִפְנֵי הַהוּא דְּקָאִים לִפְנֵי, קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשִׁמֵּשׁ קַמֵּיהּ, וְעַל דָּא לָא אָמְרוּ דְּקָשִׁין זִוּוּגִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי, וּלְהַאי קַשְׁיָין כָּל הָנֵי, דְּהָא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְימֵי, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ עָבִיד, בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא עָבִיד. (ד''א ל''ג אבל אף על גב דאיהו עביד) כְּתִיב (ויקרא כב) וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי. מַאי מִלְּפָנַי. אֶלָּא דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי, הַהוּא דְּכָל חַיִּין קַיְימִין תַּמָּן. דָּבָר אַחֵר, דָּא צִנּוֹרָא עִלָּאָה, נָהָר דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין. וְכֹלָּא חַד, וְדָא אִיהוּ דְּנָטִיל כָּל עִדּוּנִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּמֵאִינּוּן עִדּוּנִין עִלָּאִין תִּשְׁתֵּצֵי, (האי נפש) מֵאֲתָר דְּהַהוּא נֹעַם יְיָ' תַּמָּן, וְדָא אִיהוּ מִלְּפָנַי. דף קע''א ע''א וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, (יונה א) וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרוֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנִי יְיָ' כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי יְיָ' הוּא בּוֹרֵחַ, וְתָנֵינָן מַאי טַעְמָא אָזַל יוֹנָה וּבָרַח, וְכִי מַאן יֵיכוּל לְמִבְרַח מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא הֲוָה אָזִיל וּבָרַח לְנָפְקָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא לְבַר מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דְּלָא תִּשְׁרֵי עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא, הֲוָה בְּרַח בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי שַׁרְיָא תַּמָּן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהלים קכח) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. גֶּפֶן פּוֹרִיָּה דָּא שְׁכִינְתָּא, מַה שְׁכִינְתָּא הֲוָה סְתִימָא לְגוֹ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, (דף קע''א ע''א) אוּף הָכִי אִתְּתָא צְנִיעָא, לָא נָפְקָא מִתַּרְעָא דְּבֵיתָה לְבַר. וּבְגִינִי כַּךְ הֲוָה בְּרַח יוֹנָה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְהָא הָכָא כְּתִיב מִלִּפְנֵי, וְלָא כְּתִיב לִפְנֵי.