פרשת תרומה • דף קס עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נִפְתַּח בְּעִדּוּנִים (במלאכים ובזמנים) וְנֹאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי בְּדִבְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְאָמַר, כָּתוּב (דברים ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְכָתוּב (שם כז) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכָתוּב (שם ט) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן. כָּל הַשְּׁמַע שְׁמַע הַלָּלוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְשֵׁם מָה, שֶׁהֲרֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד הוּא נָאֶה, (שהרילדרשההואבא) וְהָאֲחֵרִים הַלָּלוּ לָמָּה? אֶלָּא כֻּלָּם בָּאִים לִדְרָשָׁה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד וַדַּאי שֶׁזֶּה בָּא לִדָּרֵשׁ, וְכָאן רָמוּז וְנִרְאֶה הַיִּחוּד שֶׁל הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. שְׁמַע - ע' הִיא מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לָמָּה? אֶלָּא רֶמֶז הוּא רוֹמֵז בִּכְלָל אֶחָד, לִכְלֹל מַעְלָה וּמַטָּה כְּאֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד. שְׁמַע - שֵׁם ע'. כָּאן נִכְלָל הַשֵּׁם הַזֶּה בְּאוֹתָם שִׁבְעִים שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים לְהַכְלִילָם, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם מִתְבָּרֵךְ מֵהֶם וְנִכְלָל בָּהֶם, וְצָרִיךְ לְהַכְלִילָם כְּאֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד, וְלָשִׂים רְצוֹנוֹ בָהֶם. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי שִׁבְעִים שֵׁמוֹת הֵם בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמֵהַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ מִתְבָּרֵךְ הַשֵּׁם הַזֶּה וְנִכְלָל בְּתוֹכָם, וְאַחַר כָּךְ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל. אֲבָל הֲרֵי שָׁנִינוּ, זֶה יִשְׂרָאֵל סָבָא, לִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אֶחָד, אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל דְּבֵקוּת הַכֹּל. וְעַל זֶה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. עַכְשָׁו נִדְבְּקָה הָאִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וְנִהְיָה הַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד, וְזֶה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד. (ישראל) אַחַר כָּךְ מְיַחֵד שְׁלֹשָׁה צְדָדִים, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל כָּל הַשְּׁאָר אֵינָם כְּמוֹ זֶה, אֲבָל כָּל הָאֲחֵרִים בָּאוּ לִדְרָשׁ, וְכֻלָּם בְּמָקוֹם אַחֵר נִדְבְּקוּ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכֻלָּם בְּדַרְגָּה תַּחְתּוֹנָה נִדְבְּקוּ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל נָאֶה הוּא, אֲבָל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם מַהוּ? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָיִיתָ! מַה זֶּה נִהְיֵיתָ? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם עַם, כְּשֶׁנִּשְׁבְּרוּ לִבּוֹתֵיהֶם לָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח) נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי. אִם אַחַי, לָמָּה עַמִּי? וְאִם עַמִּי, לָמָּה אַחַי? אֶלָּא, אָמַר דָּוִד, אִם בְּרָצוֹן - אַתֶּם אַחַי. וְאִם לֹא - אַתֶּם עַמִּי, לִשְׁבֹּר לִבְּכֶם לַעֲבוֹדָתִי. כָּךְ הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם - שָׁבַרְתָּ לִבְּךְ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, הַכֹּל הוּא בְּדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה, וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד הוּא בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא אוֹתוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד לֹא הָיָה בְּכֻלָּם כְּמוֹ זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה סוֹד שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה (כראוי), (ובכל מקום הסוד לקבל) וְהוּא סוֹד לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּכָל צַד, כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָאָדָם לִהְיוֹת מְזֻמָּן (באותו שם) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָז הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְעוֹמֶדֶת עָלָיו כְּעֵד לְהָעִיד עֵדוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ מִי שֶׁמְּיַחֵד שְׁמוֹ פַּעֲמַיִם בְּיוֹם, וּשְׁמוֹ מִתְיַחֵד מַעְלָה וּמַטָּה כָּרָאוּי. וְלָכֵן ע' מִשְּׁמַע יִשְׂרָאֵל הִיא מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְגַם ד' מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לִהְיוֹת עֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, יְהֹוָ''ה אֱלֹהֵינ''וּ יְהֹוָ''ה, וְזֶהוּ סוֹד הַיִּחוּד בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוֹ הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהָעִיר בּוֹ יוֹתֵר. דף קס''א ע''א וַדַּאי הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמְּיַחֵד אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְלָה וּמַטָּה כָּרָאוּי, שֶׁשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ וּמְבָרֶכֶת אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְקוֹרֵאת עָלָיו, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

ארמית

רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסִי הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי אָמַר רִבִּי יוֹסִי, נִפְתַּח בְּעִידּוּנִין, (נ''א בעירין ובעידנין) וְנֵימָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי יוֹסִי בְּמִלֵּי דִּקְרִיאַת שְׁמַע וְאָמַר, כְּתִיב (דברים ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלהֵינוּ יְיָ' אֶחָד. וּכְתִיב (דברים כז) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיִיִתָ לְעָם. וּכְתִיב (דברים ט) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עוֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן. כָּל הָנִי שְׁמַע שְׁמַע דְּקָאָמַר מֹשֶׁה אֲמַאי. דְּהָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא יֵאוֹת. (דהאי לדרשא קאתי) הָנֵי אַחֲרָנִין אֲמַאי. אֶלָּא כֻּלְּהוּ לִדְּרָשָׁא קָאֲתוּ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא וַדַּאי הַאי לִדְּרָשָׁא קָא אַתְיָא, וְהָכָא רָמִיז וְאִתְחַזֵּי יִחוּדָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. שְׁמַע, ע' מֵאַתְוָון רַבְרְבָן אִיהִי, אֲמַאי. אֶלָּא רֶמֶז קָא רָמִיז בִּכְלָלָא חֲדָא, לְאַכְלְלָא עֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא בְּיִחוּדָא חֲדָא, (רט''ז ע''א) שְׁמַע: שֵׁם ע'. הָכָא אִתְכְּלִיל הַאי שֵׁם בְּאִינּוּן ע' (ק''ח ע''א) שְׁמָהָן עִלָּאִין, לְאַכְלְלָא לוֹן, דְּהָא שֵׁם אִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, וְאִתְכְּלִיל בְּהוּ. וְאִצְטְרִיךְ לְאַכְלְלָא לוֹן כַּחֲדָא בְּיִחוּדָא חַד, וּלְשַׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּהוּ. דְּהָא וַדַּאי ע' שְׁמָהָן אִינּוּן בְּרָזָא דִּרְתִּיכָא עִלָּאָה, וּמֵהַאי רְתִיכָא עִלָּאָה, אִתְבָּרְכָא הַאי שֵׁם, וְאִתְכְּלִיל בְּגַוַויְיהוּ, וּלְבָתַר יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל. אֲבָל הָא תָּנֵינָן, דָּא יִשְׂרָאֵל סָבָא, לְמֶהֱוֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלָא חֲדָא, הַהוּא אֲתָר דְּבֵקוּתָא דְּכֹלָּא. וְעַל דָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַשְׁתָּא אִתְדָּבָקַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וַהֲוֵי כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, וְדָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא. (ישראל) לְבָתַר קָא מְיַחֵד תְּלַת סִטְרִין, יְיָ' אֱלהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּכֻלְּהוּ שְׁאַר, לָאו אִינּוּן כְּהַאי גַּוְונָא, אֲבָל כֻּלְּהוּ אַחֲרָנִין לִדְּרָשָׁא קָאֲתוּ, וְכֻלְּהוּ בְּאֲתָר אַחֲרָא אִתְדָּבָקוּ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכֻלְּהוּ בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה אִתְדָּבָקוּ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יֵאוֹת. הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם מַהוּ. הָיִיתָ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי נִהְיֵיתָ. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר עָם, כַּד אִתְבָּרוּ לִבַּיְיהוּ לְפֻלְחָנָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דניאל ח) נִהְיֵיתִי וְנֶחלֵתִי. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, (דברי הימים א כח) שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי. אִי אַחַי, לָמָּה עַמִּי, וְאִי עַמִּי, לָמָּה אַחַי. אֶלָּא אָמַר דָּוִד, אִי בִּרְעוּתָא אַתּוּן אַחַי, וְאִי לָאו אַתּוּן עַמִּי, לְתַּבְרָא לִבַּיְיכוּ לְפוּלְחָנִי. כַּךְ הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעַם, תָּבַרְתְּ לִבְּךָ לְפֻלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עוֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, כֹּלָּא בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה, אִיהוּ, וְשָׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא הוּא דַּרְגָּא עִלָּאָה. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא הַהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא, לָא הֲוֵי בְּכֻלְּהוּ כְּהַאי גַּוְונָא, דְּהָא אִיהוּ הֲוֵי רָזָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא. (כדקא יאות) (נ''א ובכל אתר רזא לקבל וכו') וְאִיהוּ רָזָא לְקַבְּלָא עָלַיְיהוּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, בְּכָל סִטְרָא, בְּגִין דְּיִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְמֶהֱוֵי זַמִּין (בההוא שמא) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וּבְשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָאִים עָלֵיהּ כְּסָהִיד, לְסָהֲדָא סַהֲדוּתָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּהַאי אִיהוּ דְּקָא מְיַחָד שְׁמֵיהּ תְּרֵי זִמְנִי בְּיוֹמָא, וּשְׁמֵיהּ אִתְּיֵיחַד עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל דָּא ע' מִשְׁמַע יִשְׂרָאֵל מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְד' נָמֵי מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, לְמֶהֱוֵי עֵד קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְהָא אוּקְמוּהָ, יְדוָֹ''ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ''ד, וְדָא הוּא רָזָא דְּיִחוּדָא בִּתְלַת סִטְרִין, כְּמָה דְּאוֹקְמֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְאִתְּעַר בֵּיהּ בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי, וְלֵית לָן רְשׁוּ לְאַתְעֲרָא בֵּיהּ יַתִּיר. דף קס''א ע''א וַדַּאי הַאי בַּר נָשׁ, דְּקָא מְיַחֵד שְׁמָא (דף קס''א ע''א) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וּמְבָרֵךְ לֵיהּ בְּשֶׁבַע בִּרְכָּאן, וְקָרֵי עָלֵיהּ, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.