פרשת תרומה • דף קנד עמוד א
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שֻׁלְחָן וְיֵשׁ שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן שֶׁהוּא מְסֻדָּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה וְעוֹמֵד תָּמִיד לְסַדֵּר בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וּלְהַכְלִיל בּוֹ אוֹתִיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָה, (זהו ברכת המזון. שיש פסוקים ודברי תורה ואותן אותיות של דברי תורה נכללים בו באותו שלחן) וְהוּא לוֹקֵט אוֹתָם אֵלָיו וְכוֹלֵל אֶת כֻּלָּם לְתוֹכוֹ, וּבָהֶם מִשְׁתַּלֵּם וְשָׂמֵחַ וְיֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה. וְעַל שֻׁלְחָן זֶה כָּתוּב (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. לִפְנֵי ה', וְלֹא מִלִּפְנֵי ה'. יֵשׁ שֻׁלְחָן אַחֵר שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק שֶׁל תּוֹרָה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה. וְאוֹתוֹ שֻׁלְחָן נִקְרָא קִיא צוֹאָה, וְזֶהוּ בְּלִי מָקוֹם, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה כְּלוּם. מִשּׁוּם כָּךְ, שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה הוּא שֻׁלְחָן שֶׁל קִיא צֹאָה, הוּא שֻׁלְחָן שֶׁל אֱלִיל אַחֵר. אֵין בְּאוֹתוֹ שֻׁלְחָן חֵלֶק בְּסוֹד הָאֱלוֹהַּ הָעֶלְיוֹן. שֻׁלְחָן שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִים עָלָיו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן וְשָׂם אוֹתוֹ לְחֶלְקוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא סוּרְיָ''א, הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, נוֹטֵל כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְשָׂם דְּיוֹקַן אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל אוֹתָם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו עוֹלִים עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן, וּמִתְעַטֵּר (ומזדמן) לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', שֶׁמִּתְעַטֵּר (שמזדמן) לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם עוֹמֵד לְטַהֵר אֶת הָאָדָם מִכָּל חֲטָאָיו. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁאֵלֶּה הַשְּׁנַיִם עוֹמְדִים עַל שֻׁלְחָנוֹ - דִּבְרֵי תוֹרָה, וְחֵלֶק לָעֲנִיִּים. מֵאוֹתוֹ שֻׁלְחָן. כְּשֶׁמַּעָלִים אוֹתוֹ שֻׁלְחָן מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ אָדָם, שְׁנֵי מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִזְדַּמְּנִים לְשָׁם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל. אֶחָד אוֹמֵר: זֶהוּ שֻׁלְחָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁפְּלוֹנִי מְסַדֵּר לְפָנָיו, מְסֻדָּר יִהְיֶה תָּמִיד הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה בִּבְרָכוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְשֶׁמֶן וּמִשְׁחָה עֶלְיוֹנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁרֶה עָלָיו. וְאֶחָד אוֹמֵר: זֶהוּ הַשֻּׁלְחָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁפְּלוֹנִי מְסַדֵּר לְפָנָיו, זֶה שֻׁלְחָן שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יְבָרְכוּ אוֹתוֹ, מְסֻדָּר יִהְיֶה שֻׁלְחָן זֶה לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהָיוּ מַעֲלִים אֶת הַשֻּׁלְחָן מִלְּפָנָיו, הָיָה מְכַסֶּה אוֹתוֹ וְהָיָה אוֹמֵר: סַלְּקוּ שֻׁלְחָן זֶה בִּצְנִיעוּת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּבוּשָׁה לִפְנֵי שְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ. הַשֻּׁלְחָן שֶׁאָדָם זוֹכֶה לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹכֶה לוֹ לַמָּזוֹן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִוָּדַע לְטוֹב לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִתּוֹסֵף כֹּחַ וְגֹדֶל בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. אַשְׁרָיו חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר, כָּתוּב (שמואל א י) וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְגוֹ', הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים. וְכִי שָׁאוּל בְּחִיר ה' מִקֹּדֶם לָכֵן הָיָה, שֶׁכָּתוּב הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה'. לֹא כָתוּב אֲשֶׁר בּוֹחֵר בּוֹ, אֶלָּא אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ, מִקֹּדֶם לָכֵן. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא וְנִכְנָס בֵּין הַנְּבִיאִים וְהִתְנַבֵּא בֵינֵיהֶם, לָמָּה תָּמְהוּ? אֶלָּא כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בּוֹ, לֹא הִתְרַצָּה בּוֹ אֶלָּא לְמַלְכוּת, אֲבָל לֹא לִנְבוּאָה. שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי אֵלֶּה לֹא נִמְסְרוּ כְאֶחָד בְּאָדָם בָּעוֹלָם, פְּרָט לְמֹשֶׁה הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן שֶׁזָּכָה לִנְבוּאָה וּמַלְכוּת כְּאֶחָד, וְלֹא נִתַּן לְשׁוּם אָדָם אַחֵר שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שְׁמוּאֵל שֶׁזָּכָה לִשְׁנֵיהֶם, לִנְבוּאָה וּמַלְכוּת - לֹא כָּךְ! לִנְבוּאָה זָכָה, שֶׁכָּתוּב (שם ג) וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא. לְנָבִיא וְלֹא לְמֶלֶךְ. נָבִיא וְדַיָּן הָיָה. שֶׁאִם מֶלֶךְ הָיָה, לֹא שָׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. אֲבָל הוּא לֹא הָיָה אֶלָּא נָבִיא נֶאֱמָן, וְהָיָה דָּן אֶת דִּינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב (שם ז) וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כְּשֶׁהָיָה שָׁאוּל בִּנְבוּאָה, תָּמְהוּ עָלָיו. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה שָׁרְתָה עָלָיו נְבוּאָה, הוֹאִיל וְזָכָה לְמַלְכוּת? - אֶלָּא שְׁנֵיהֶם לֹא זָכָה בָהֶם כְּאֶחָד, (ומשום (שהנבוּאָה) שהמלכות נתן לו הקדוש ברוך הוא והודה לו עליו בטרם היה מלך) וּמִשּׁוּם שֶׁמַּלְכוּת הִתְיַשְּׁבָה עַל הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הָיָה בְּהִתְעוֹרְרוּת הַנְּבוּאָה קֹדֶם לָכֵן. אֲבָל כְּשֶׁעָלָה לַמַּלְכוּת, לֹא הָיְתָה בּוֹ נְבוּאָה, אֶלָּא הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רוּחַ הַשֵּׂכֶל לָדוּן אֱמֶת הִתְעוֹרְרָה עָלָיו, שֶׁכָּךְ רָאוּי לְמֶלֶךְ. וּבְעוֹד שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָם נְבִיאִים שָׁרְתָה עָלָיו נְבוּאָה, וּלְאַחַר שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם לֹא הָיְתָה בּוֹ נְבוּאָה. וַאֲנִי, מִי נָתַן לִי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִהְיוֹת בְּתוֹךְ נְבִיאִים נֶאֱמָנִים, תַּלְמִידֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים חֲרֵדִים מִפָּנָיו, כָּל שֶׁכֵּן אֲנִי לִהְיוֹת בֵּינֵיכֶם.

ארמית

מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִית שֻׁלְחָן, וְאִית שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן אִיהוּ דְּקָא מְסַדְּרָא קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וְאִיהוּ קַיְּימָא תָּדִיר לְסַדְּרָא בֵּיהּ פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וּלְאַכְלְלָא בֵּיהּ אַתְוָון דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (בס''א אינו, דא הוא ברכתא דמזונא, דאית פסוקי ומלי דאוריתא ואינון אתוון דמלי אורייתא אתכלילן ביה בההוא שלחן) וְאִיהוּ לָקִיט לוֹן לְגַבֵּיהּ, וְכָלִיל כֻּלְּהוּ בְּגַוֵּיהּ, וּבְהוּ אִשְׁתְּלִים, וְחַדֵּי, וְאִית לֵיהּ חֶדְוָה. וְעַל שֻׁלְחָן דָּא כְּתִיב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ', לִפְנֵי יְיָ', וְלָא (ק''ב ע''ב) מִלִפְנֵי יְיָ'. שֻׁלְחָן אָחֲרָא אִית, דְּלָא אִית בֵּיהּ חוּלָקָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בִּקְדוּשָׁה דְּאוֹרַיְיתָא, וְהַהוּא שֻׁלְחָן אִקְרֵי קִיא צוֹאָה, וְדָא אִיהוּ בְּלִי (דף קנ''ד ע''א) מָקוֹם, דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָׁה כְּלוּם. בְּגִין כַּךְ, שֻׁלְחָן דְּלָא אִתְּמַר עָלֵיהּ מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּקִיא צוֹאָה. אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּטַעֲוָא אָחֲרָא. לֵית בְּהַהוּא שֻׁלְחָן חוּלָקָא בְּרָזָא דֶּאֱלָהָא עִלָּאָה. שֻׁלְחָן דְּמִלֵּי אוֹרַיְיתָא אִתְּמָרוּ עָלֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל הַהוּא שֻׁלְחָן, וְשַׁוִּי לֵיהּ לְחוּלְקֵיהּ. וְלָא עוֹד, (ר''ג ע''ד, רכ''ג ע''א) אֶלָּא סוּרְיָ''א רַב מְמָנָא, נָטִיל כָּל אִינּוּן מִלִּין, וְשַׁוֵּי דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא שֻׁלְחָן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָל אִינּוּן מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְמָרוּ עָלֵיהּ, סַלְּקִין עַל הַהוּא פָּתוֹרָא, וְאִתְעַטָּר (ס''א ואתעתד) קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב זֶה הַשֻׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ' דְּאִתְעַטָּר (ס''א דאתעתד) קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שֻׁלְחָן דְּבַר נָשׁ, קַיְּימָא לְדַכְּאָה לֵיהּ לְבַר נָשׁ, מִכָּל חוֹבוֹי. זַכָּאָה אִיהוּ, מַאן דְּאִלֵּין תְּרֵין קַיְימִין עַל פָּתוֹרֵיהּ. מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. וְחוּלָקָא לְמִסְכְּנִין, מֵהַהוּא שֻׁלְחָן. כַּד סַלְּקִין הַהוּא פָּתוֹרָא מִקָּמֵיהּ דְּבַר נָשׁ, תְּרֵין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין אִזְדַּמְּנָן תַּמָּן, חַד מִימִינָא, וְחַד מִשְּׂמָאלָא. חַד אָמַר דָּא אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּפְלַנְיָא קָא מְסַדֵּר קָמֵיהּ, מְסַדָּר יְהֵא תָּדִיר פָּתוֹרָא דָּא, בְּבִרְכָּאן עִלָאִין, וּמִשְׁחָא וּרְבוּ עִלָּאָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִשְׁרֵי עֲלוֹי. וְחַד אָמַר, דָּא אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּפְלַנְיָא קָא מְסַדֵּר קָמֵיהּ, דָּא פָּתוֹרָא דִּי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי יְבָרְכוּן לֵיהּ, מְסַדָּר יְהֵא הַאי פָּתוֹרָא קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. רִבִּי אַבָּא, כַּד הֲוָה סַלְּקִין פָּתוֹרָא מִקָמֵיהּ, הֲוָה חָפֵי לֵיהּ, וַהֲוָה אָמַר סְלִיקוּ הַאי פָּתוֹרָא בִּצְנִיעוּ, דְּלָא יְהֵא בְּכִסּוּפָא קָמֵי שְׁלוּחֵי מַלְכָּא. שֻׁלְחָן דְּבַר נָשׁ זָכֵי לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְזָכֵי לֵיהּ לִמְזוֹנָא דְּהַאי עָלְמָא, וְזָכֵי לֵיהּ לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לְטָב קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, וְזָכֵי לֵיהּ לְאִתּוֹסְפָא חֵילָא וּרְבוּ בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ. זַכָּאָה אִיהוּ חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר, כְּתִיב (שמואל א י) וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְמוֹל שִׁלְשֹׁם וְגוֹ', הֲגַם שָׁאוּל בַּנְבִיאִים. וְכִי שָׁאוּל בְּחִיר יְיָ' מִקַּדְמַת דְּנָא הֲוָה, דִּכְתִּיב, (שמואל א י) הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ', אֲשֶׁר בּוֹחֵר בּוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ מִקַּדְמַת דְּנָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּאָתָא וְעָאל בֵּין נְבִיאֵי וְאִתְנַבֵּי בֵּינַיְיהוּ, אֲמַאי תַּוְוהוּ. אֶלָּא, כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ, לָא אִתְרְעֵי בֵּיהּ אֶלָּא לְמַלְכוּ, אֲבָל לִנְבוּאָה לא. דְּהָא תְּרֵין אִלֵּין, לָא אִתְמְסָרוּ כַּחֲדָא בְּבַר נָשׁ בְּעָלְמָא, בַּר מִמֹּשֶׁה מְהֵימָנָא עִלָּאָה, דְּזָכָה לִנְבוּאָה ומַלְכוּ כַּחֲדָא, וְלָא אִתְיְיהִיב לְבַר נָשׁ אָחֲרָא תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא. וְאִי תֵּימָא, הָא שְׁמוּאֵל דְּזָכָה לְתַרְוַויְּיהוּ, לִנְבוּאָה ומַלְכוּ. לָאו הָכִי. לִנְבוּאָה זָכָה, דִּכְתִּיב, (שמואל א ג) וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נְאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא. לְנָבִיא וְלָא לְמֶלֶךְ. נָבִיא וְדַיָּין הֲוָה, דְּאִי מֶלֶךְ הֲוָה, לָא שָׁאַלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. אֲבָל אִיהוּ לָא הֲוָה אֶלָּא נְבִיאָה מְהֵימָנָא, וַהֲוָה דָּאִין דִּינֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (שמואל א ז) וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא כַּד הֲוָה שָׁאוּל בַּנְּבוּאָה, תַּוְוהוּ עָלֵיהּ. וְאִי תֵּימָא, אֲמַאי שָׁרָא עָלֵיהּ נְבוּאָה, הוֹאִיל וְזָכָה לְמַלְכוּ. אֶלָּא תַּרְוַויְיהוּ לָא זָכָה בְּהוּ כַּחֲדָא. (ובגין (נ''א דנבואה) דמלכו יהיב ליה קודשא בריך הוא ואודי ליה עלה עד לא הוי מלכא) וּבְגִין דְּמַלְכוּ אִתְיָשָׁב עַל אַתְּעָרוּתָא דְּרוּחַ קֻדְשָׁא, הֲוָה בְּאִתְעָרוּ דִּנְבוּאָה קֹדֶם לָכֵן. אֲבָל כַּד סָלִיק לְמַלְכוּ, לָא הֲוָה בֵּיהּ נְבוּאָה, אֶלָּא אִתְּעָרוּ דְּרוּחַ סָכְלְתָנוּ, לְמֵידָן קְשׁוֹט, אִתְּעַר עָלֵיהּ, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לְמַלְכָּא. וּבְעוֹד דְּהֲוָה גּוֹ אִינּוּן נְבִיאֵי, שָׁרָא עָלֵיהּ נְבוּאָה, לְבָתַר דְּאִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיהוּ, לָא הֲוָה בֵּיהּ נְבוּאָה. וַאֲנָא, מַאן יָהִיב לִי אִתְעָרוּתָא דְּרוּחַ קֻדְשָׁא, לְמֶהֱוֵי בְּגוֹ נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, תַּלְמִידֵי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין זָעִין מִנֵּיהּ, כָּל שֶׁכֵּן אֲנָא, לְמֶהוֵי בֵּינַיְיכוּ.