פרשת תרומה • דף קמז עמוד א
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וְאִם בּוֹ תְּלוּיִים, מָה רוֹצֶה יַעֲקֹב כָּאן, שֶׁהֲרֵי בּוֹ תְּלוּיוֹת הַנְּשִׁיקוֹת? אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא. יִשָּׁקֵנִי, אוֹתוֹ הַנִּסְתָּר לְמַעְלָה. וּבַמֶּה? בְּאוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה (מנורה) הָעֶלְיוֹנָה שֶׁכָּל הַגְּוָנִים תְּלוּיִים וּמִתְחַבְּרִים בָּהּ. וְזֶהוּ יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, דְּבֵקוּת לְהִדָּבֵק בַּמֶּלֶךְ בַּבֵּן שֶׁלּוֹ הוּא. וְעַל זֶה כָּתוּב מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךְ, חָזַר לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר לַלְּבָנָה מִתּוֹךְ הָאוֹר שֶׁל אוֹתָן מְנוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהוּא נוֹטֵל אֶת הָאוֹר שֶׁל כֻּלָּם וּמֵאִיר לַלְּבָנָה. וְאוֹתָם נֵרוֹת (נשיקות) עֶלְיוֹנִים, וְהוּא נוֹטֵל הָאוֹר שֶׁל כֻּלָּם וּמֵאִיר לַלְּבָנָה. וְאוֹתָם הַנֵּרוֹת שֶׁמִּזְדַּוְּגִים בּוֹ, מֵאֵיזֶה מָקוֹם מְאִירִים? חָזַר וְאָמַר מִיָּיִן, מֵאוֹתוֹ יַיִן הַמְשֻׁמָּר, מֵאוֹתוֹ יַיִן שֶׁהוּא שִׂמְחַת כָּל הַשְּׂמָחוֹת. וּמִיהוּ אוֹתוֹ הַיִּין שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים וְשִׂמְחָה לַכֹּל? זֶה אֱלֹהִים חַיִּים, יַיִן שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים וְחֶדְוָה לַכֹּל. עוֹד מִיָּיִן - מֵאוֹתוֹ שֵׁם שֶׁנִּקְרָא יהו''ה. זֶהוּ יַיִן שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁל אַהֲבָה, שֶׁל רַחֲמִים, וּמִזֶּה כֻלָּם מְאִירִים וּשְׂמֵחִים. בָּאוּ הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ בְרֹאשׁוֹ. (כשהגיעו אל רבי שמעון, סדרו הדברים לפניו). בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, יָדַעְתִּי וַדַּאי שֶׁרוּחַ קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה מְכַשְׁכֶּשֶׁת (מנצנצת) בָּכֶם. אַשְׁרֵי הַדּוֹר הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא יִהְיֶה כַּדּוֹר הַזֶּה עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת לְיָשְׁנָהּ. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, וְסוֹדוֹת שֶׁלּוֹ הֲרֵי נֶאֶמְרוּ. אֲבָל (פשט) סוֹד הַכָּתוּב כָּךְ לָמַדְנוּ, וְהַפְּסוּקִים קָשִׁים, שֶׁאִם הֵם בַּסּוֹד שֶׁלְּמַטָּה - קָשִׁים זֶה עַל זֶה, וְאִם הֵם בַּסּוֹד שֶׁלְּמַעְלָה - אֵינָם בָּאוֹר. (אלא כך הוא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה - יָפֶה. תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי - קָשֶׁה. וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם - קָשֶׁה, וְזֶה (ודאי) הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה כְּאֶחָד. וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה - מִי? בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת כָּל אִישׁ - אֵלֶּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁעֲלֵיהֶם הִיא תְּרוּמָה, הֲרָמָה שֶׁהֵם מְרִימִים אוֹתָהּ תָּמִיד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי הֵם מַעֲלִים אוֹתָהּ תָּמִיד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, הֵם לוֹקְחִים אוֹתָהּ מֵהֶם וּמוֹרִידִים אוֹתָהּ לְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וּמִי הֵם? אוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁהֵרִימוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה, שֶׁאוֹתוֹ לֵב הִתְרַצָּה בָהֶם. וְאוֹתָהּ תִּרוּמָה הִיא זְקוּפָה עֲלֵיהֶם. וְאַףֹ עַל גַּב שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם וּמֻנַּחַת עַל גַּבֵּיהֶם - תִּקְחוּ, תִּקְחוּ אוֹתָהּ מֵהֶם לְהוֹרִידָהּ לְמַטָּה. וּבַמֶּה? בַּזְּמַן הַזֶּה - בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים, בִּתְפִלּוֹת וּבְבַקָּשׁוֹת, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן - בְּאוֹתָם גְּוָנִים הַנִּרְאִים לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, בְּאוֹתָן עֲבוֹדוֹת (אחרות). וְאוֹתָם גְּוָנִים מוֹשְׁכִים לְמַטָּה אוֹתָהּ הַתְּרוּמָה, וּמְנַצְּחִים הַגְּוָנִים שֶׁלְּמַטָּה אֶת אוֹתָם הַגְּוָנִים שֶׁלְּמַעְלָה, וּמוֹשְׁכִים אוֹתָם הַגְּוָנִים הַלָּלוּ לִגְוָנִים עֶלְיוֹנִים, וְנִכְנָסִים אֵלּוּ בְאֵלּוּ, וְנַעֲשִׂים אֵלּוּ גּוּף לְאֵלּוּ, וְעַל זֶה כָּתוּב תִּקְחוּ מֵאִתָּם. זָהָב שֶׁנִּכְלָל בְּגַבְרִיאֵל, זָהָב לְמַעְלָה, גַּבְרִיאֵל נוֹטֵל אוֹתוֹ לְמַטָּה. וְשִׁבְעָה מִינֵי זָהָב נִפְרָדִים לְמַטָּה מִזֶּה. וְכֶסֶף לְמַעְלָה, וְנִכְלָל בְּמִיכָאֵל לְמַטָּה, וְשׁוֹרֶה זֶה עַל זֶה. וּנְחֹשֶׁת לְמַעְלָה, וְיוֹצְאָה מִזָּהָב, מִשּׁוּם שֶׁזָּהָב וְאֵשׁ עוֹמְדִים בְּסוֹד אֶחָד וְהוֹלְכִים, אֵשׁ מוֹצִיאָה נְחֹשֶׁת. וּמִכֹּחַ וְהַתֹּקֶף הַזֶּה מִתְפַּזְּרִים נְחָשִׁים שְׂרָפִים שֶׁיּוֹצְאִים מֵאֵשׁ, וְלָכֵן נְחֹשֶׁת אֲדֻמָּה כָּאֵשׁ וְנִכְלֶלֶת בְּאוּרִיאֵ''ל, וְנַעֲשֶׂה זֶה גּוּף לָזֶה.

ארמית

וְאִי בֵּיהּ תַּלְיָין מַה בָּעֵי יַעֲקֹב הָכָא, דְּהָא בֵּיהּ תַּלְיָין נְשִׁיקִין. אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא. יִשָּׁקֵנִי, הַהוּא דְּסָתִים לְעֵילָּא. וּבְמָּה. (דף קמ''ז ע''א) בְּהַהוּא רְתִיכָא (נ''א בוצינא) עִלָּאָה, דְּכָל גַּוְונִין תַּלְיָין וּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ. וְהַאי אִיהוּ יַעֲקֹב. כְּמָה דְּאַמְרִינָן, דְּבֵיקוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַלְכָּא בִּבְרָא דִּילֵיהּ הוּא. וְעַל דָּא כְּתִיב (שיר השירים א) מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ, אַהְדָּר לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא, דְּאַנְהִיר לָהּ לְסִיהֲרָא, מִגּוֹ נְהִירוּ דְּאִינּוּן בּוּצִינִין עִלָּאִין, וְאִיהוּ נָטִיל נְהוֹרָא דְּכֻלְּהוּ, וְאַנְהִיר לְסִיהֲרָא. וְאִינּוּן בּוּצִינִין (נ''א נשיקין) עִלָּאִין, וְאִיהוּ נָטִיל נְהוֹרָא דְּכֻלְּהוּ, וְאַנְהִיר לְסִיהֲרָא וְאִינּוּן בּוּצִינִין דְּמִזְדַּוְּוגִין בֵּיהּ, מֵאָן אֲתָר נַהֲרִין. הָדָר וְאָמַר מִיָּיִן, מֵהַהוּא יַיִן דְּמִנְטְרָא, מֵהַהוּא יַיִן דְּאִיהוּ חֶדְוָה דְּכָל חֶדְוָון. וּמַאן אִיהוּ הַהוּא יַיִן, דְּיָהִיב חַיִּין וְחֶדְוָה לְכֹלָּא. דָּא אֱלהִים חַיִּים, יַיִן, דְּיָהִיב חַיִּין וְחֶדְוָה לְכֹלָּא. תּוּ מִיָּיִן, מֵהַהוּא שְׁמָא דְּאִקְרֵי ידִוִֹ''ד, דָּא אִיהוּ יַיִן דְּחֶדְוָה דִּרְחִימוּ דְּרַחֲמֵי, וּמִן דָּא, כֻּלְּהוּ נְהִירִין וְחַדָּאן. אָתוּ חַבְרַיָּיא וְנָשִׁיקוּ לֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. (כד מטו לגבי דרבי שמעון סדרו מילין קמיה) בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר, יָדַעְנָא וַדַּאי דְּרוּחָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה קָא מְכַשְׁכְּשָׁא (ד''א מנצצא) בְּכוּ, זַכָּאָה דָּרָא דָּא, דְּהָא לָא יְהֵא כְּדָרָא דָּא, עַד זִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דְּהָא אוֹרַיְיתָא אִתְהַדְּרַת לְעַתִּיקוּתָהָא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (שמות כה) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, וְרָזִין דִּילֵיהּ הָא אִתְּמַר. אֲבָל (פשטא) רָזָא דִּקְרָא הָכִי אוֹלִיפְנָא, וְקַשְׁיָין קְרָאֵי, דְּאִי אִינּוּן בְּרָזָא דִּלְתַתָּא קַשְׁיָין אֲהַדְדֵי. וְאִי בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא לָא אִינּוּן בִּנְהִירוּ. (אלא הכי הוא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה שַׁפִּיר. תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי קַשְׁיָא. וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם קַשְׁיָא וְדָּא (ס''א ודאי) כֹּלָּא, עֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא. אֶלָּא הָכִי אִיהוּ, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מַאן. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת כָּל אִישׁ: אִלֵּין מַלְאָכִין עִלָּאִין לְעֵילָּא, בְּגִין דְּעַלֵיהוֹן אִיהִי תְּרוּמָה, אַרָמוּתָא דְּאִינּוּן אָרִימוּ לָהּ תָּדִיר לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה דְּהָא אִינּוּן סַלְּקִין לָהּ תָּדִיר, לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. וְכַד יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, אִינּוּן נַטְלִין לָהּ מִנַּיְיהוּ, וְנַחְתִּין לָהּ לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וּמַאן אִינּוּן. אִינּוּן אַרְבַּע דְּאָרִימוּ לָהּ לְעֵילָּא. דְּהַהוּא לֵב אִתְרְעֵי בְּהוּ. וְהַהִיא תְּרוּמָה. אִיהִי זַקְפָא עָלַיְיהוּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי קַיָּימָא עָלַיְיהוּ, וּמַנְחָא עַל גַּבַּיְיהוּ. תִּקְחוּ: תִּסְבוּן לָהּ מִנַּיְיהוּ לְנַחְתָּהָא לְתַתָּא. וּבְמַה. בְּזִמְנָא דָּא, בְּאִינּוּן עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָאן, בִּצְלוֹתִין וּבְבָעוּתִין, לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּאִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְחַזְיָין לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בְּאִינּוּן פּוּלְחָנִין (אחרנין.) וְאִינּוּן גַּוְונִין אַמְשְׁכָאן לְתַתָּא הַהוּא אַרָמוּתָא, וְנַצְחָן גַּוְונִין דִּלְתַתָּא, לְאִינוּן גַּוְונִין דִּלְעֵילָּא, וּמַשְׁכִין לוֹן גַּוְונִין אִלֵּין, לִגְוָונִין עִלָּאִין, וְעַיְילִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְאִתְעָבִידוּ אִלֵּין גּוּפָא לְאִלֵּין, וְעַל דָּא תִּקְחוּ מֵאִתָּם כְּתִיב. זָהָב דְּאִתְכְּלִיל בְּגַּבְרִיאֵל, זָהָב לְעֵילָּא, גַּבְרִי''אֵל נָטִיל לֵיהּ לְתַתָּא. וְשִׁבְעָה זִינֵי זָהָב אִתְפָּרְשָׁאן לְתַתָּא מִן דָּא. וָכֶסֶף לְעֵילָּא, וְאִתְכְּלִיל בְּמִיכָאֵל לְתַתָּא, וְשַׁרְיָא דָּא עַל דָּא. וּנְחֹשֶׁת לְעֵילָּא, וְנָפְקָא מִן זָהָב, בְּגִין דְּזָהָב וְאֶשָּׁא בְּרָזָא חֲדָא קַיְימִין וְאַזְלִין, אֶשָּׁא אַפִּיק נְחֹשֶׁת. וּמֵחֵילָא וְתֻּקְפָּא דָּא, אִתְבַּדְרָן (נ''א אתערון) נְחָשִׁים שְׂרָפִים דְּנַפְקֵי מֵאֶשָּׁא. וְעַל דָּא, נְחֹשֶׁת אִיהוּ סוּמָקָא כְּאֶשָּׁא וְאִתְכְּלִיל בְּאוּרִי''אֵל (נ''א נוריא''ל) וְאִתְעָבִיד דָּא גּוּפָא לְגַבֵּי דָּא.