פרשת ויקרא • דף כא עמוד א
→ שיעור קודםשיעור הבא ←
גודל טקסט:

עברית

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (שופטים ד) וַיּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְגוֹ', מַה זֶּה אוֹמֵר? אֶלָּא אָמַר בָּרָק, הוֹאִיל וְרוּחַ הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרָה עָלֶיהָ, בִּזְכוּתָהּ אֶנָּצֵל וְלֹא יִשְׁרֶה עָלַי נֶזֶק. וּמַה בָּרָק סָמוּךְ עַל אִשָּׁה לְהִנָּצֵל בִּגְלָלָהּ - אָנוּ, שֶׁהַתּוֹרָה עִמָּנוּ, שֶׁהִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. יָשְׁבוּ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַמְּעָרָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה, הֵאִירָה הַלְּבָנָה בַּמְּעָרָה. עָבְרוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים וַחֲמוֹרֵיהֶם טְעוּנִים מִיַּיִן וּמִמַּאֲכָל לְעַצְמָם, נָחוּ עַל מִטְעָנָם, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: נָלוּן כָּאן, נִתֵּן אֹכֶל וּמִשְׁתֶּה לַחֲמוֹרִים, וְאָנוּ נִכָּנֵס לַמְּעָרָה הַזּוֹ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: טֶרֶם שֶׁנִּכָּנֵס, תֹּאמַר לִי הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מְיֻשָּׁב. אָמַר לוֹ: מַה הוּא? אָמַר לוֹ: דָּבָר אֶחָד, שֶׁכָּתוּב (תהלים נב) אוֹדְךְ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וְגוֹ'. מַהוּ כִּי עָשִׂיתָ וְלֹא כָתוּב מָה? וְכָתוּב כִּי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךְ, וְכִי לְאַחֵר אֵינוֹ טוֹב? לֹא הָיָה בְיָדוֹ? אָמַר: אוֹי לִסְחוֹרָתֵנוּ שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּגְלָלָהּ. רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּמְּעָרָה שָׂמְחוּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יוֹסֵי, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךְ שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס, בַּכֹּל הוּא עוֹשֶׂה? יָצְאוּ. כְּשֶׁיָּצְאוּ, הִקְדִּים רַבִּי חִיָּיא וּפָתַח, (ישעיה נז) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק. שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת כָּאן, אֶחָד לָרָחוֹק וְאֶחָד לַקָּרוֹב, וְהַכֹּל אֶחָד. לָרָחוֹק - שֶׁנַּעֲשֶׂה קָרוֹב. (ועוד לרחוק) זֶהוּ בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁקֹּדֶם הָיָה רָחוֹק, וְעַכְשָׁו הוּא קָרוֹב. וְעוֹד רָחוֹק - כְּשֶׁאָדָם מִתְרַחֵק מֵהַתּוֹרָה, רָחוֹק הוּא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִי שֶׁקָּרוֹב לַתּוֹרָה, מְקָרֵב אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ, וְעַכְשָׁו הִתְחַבְּרוּ עִמָּנוּ וְתִכָּנְסוּ לַמְּעָרָה. בָּאוּ אוֹתָם סוֹחֲרִים וְהִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּם. שִׁחְרְרוּ אֶת הַמַּשָּׂא מֵחֲמוֹרֵיהֶם וְתִקְּנוּ לָהֶם אֹכֶל, וְיָצְאוּ כֻלָּם לְפִי הַמְּעָרָה. אָמַר אֶחָד מֵהַסּוֹחֲרִים: יֹאמְרוּ לָנוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, אוֹדְךְ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה וְגוֹ'. כִּי עָשִׂיתָ, מַה זֶּה כִּי עָשִׂיתָ, וְלֹא כָתוּב מָה? וְכָתוּב כִּי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךְ, וְכִי לְגַבֵּי אַחֵר אֵינוֹ כִּי טוֹב? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כִּי עָשִׂיתָ וַדַּאי. וּמָה עָשִׂיתָ? לְעוֹלָם. שֶׁבִּגְלַל זֶה הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתְקִין אוֹתוֹ, מוֹדֶה אָדָם לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל יוֹם. וַאֲקַוֶּה שִׁמְךְ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךְ, כָּךְ זֶה וַדַּאי, כְּנֶגֶד אוֹתָם צַדִּיקִים, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טוֹב, וְלֹא כְנֶגֶד הָרְשָׁעִים שֶׁמְּבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם וְאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ, זֶה יָפֶה, אֲבָל שָׁמַעְתִּי דָבָר מֵאֲחוֹרֵי הַכֹּתֶל, וַאֲנִי פוֹחֵד לְגַלּוֹת. אָמְרוּ לוֹ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי, אֱמֹר דְּבָרְךְ, שֶׁתּוֹרָה אֵינָהּ יְרֻשָּׁה לְמָקוֹם אֶחָד. אָמַר לָהֶם, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ לְלוֹד וְנִכְנַסְתִּי לְעִיר, וְסָמַכְתִּי אֶת עַצְמִי אַחַר כֹּתֶל אֶחָד, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָיָה בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת, וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, אוֹדְךְ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ. אוֹדְךְ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (לקדוש ברוך הוא) אֲמָרוֹ עַל אוֹתוֹ עוֹלָם אַחֲרוֹן, שֶׁהוּא עָשָׂה שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אָחוּז בּוֹ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וּבוֹ יָרַשׁ אֶת הַמַּלְכוּת. וַאֲקַוֶּה שִׁמְךְ כִי טוֹב - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיִּחוּד שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא טוֹב. מָתַי נִקְרָא טוֹב? נֶגֶד חֲסִידֶיךְ. מִי הֵם חֲסִידֶיךְ? אֶלָּא יֵשׁ חֶסֶד וְיֵשׁ חֶסֶד, וְאֵלּוּ נִקְרְאוּ חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. וּכְשֶׁחַסְדֵי דָוִד הַלָּלוּ מִתְמַלְּאִים מֵאוֹתוֹ טוֹב שֶׁשּׁוֹפֵעַ שֶׁל הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי נִקְרָא הַיְסוֹד טוֹב, אֲזַי נִמְצָא לָהֶם טוֹב. שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא שֶׁהוּא בּוֹ, כָּךְ הוּא מְבַשֵּׂם אֶת הָעוֹלָם הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, וְהַכֹּל נִמְצָא בִּבְרָכָה, וְעַל כֵּן דָּוִד הָיָה מְחַכֶּה לַדַּרְגָּה הַזּוֹ שֶׁמְּאִירָה לָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא אָחוּז בָּהּ. הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי אוֹתָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מַה זֶּה. בָּאוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסִי וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ בְרֹאשׁוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִי מְכַסֶּה עֵינֶיךְ בְּעָפָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁאַתָּה בִּמְקוֹמְךְ וְאַתָּה מַרְעִישׁ הֶהָרִים הָעֶלְיוֹנִים, וַאֲפִלּוּ צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם וְכֻלָּם שְׂמֵחִים בְּדִבּוּרֶיךְ. אוֹי לָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.

ארמית

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (שופטים ד) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְגוֹ', מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא אָמַר בָּרָק הוֹאִיל וְרוּחַ קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלָהּ, בִּזְכוּתָהּ אִשְׁתְּזִיב, וְלָא לִישְׁרֵי עָלַי נִזְקָא. וּמַה בָּרָק סָמִיךְ עַל אִתְּתָא לְאִשְׁתְּזָבָא בְּגִינָהּ. אֲנָן דְּאוֹרַיְיתָא עִמָּנָא דְּהִיא שְׁמֵיהּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. יָתְבוּ גּוֹ הַהוּא מְעַרְתָּא כָּל הַהוּא יוֹמָא, כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא, אִתְנְהִיר סִיהֲרָא בִּמְעַרְתָּא. עָבְרוּ תְּרֵי טַיָּיעֵי, וַחֲמָרֵיהוֹן טְעִינִין מֵחַמְרָא וּמֵיכְלָא לְגַרְמַיְיהוּ שָׁארֵי עַל מָטוּלָא. אָמְרֵי הַאי לְהַאי, נָבִית הָכָא, נִיהַב מֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָיא לַחֲמָרֵי, וַאֲנָן נָעוּל לִמְעַרְתָּא דָּא. אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ עַד לָא נִיעוּל, תֵּימָא הַאי קְרָא דְּלָא מִתְיַישְּׁבָא. אָמַר לֵיהּ מַאי הוּא. אָמַר לֵיהּ מִלָּה חַד, דִּכְתִּיב, (תהלים נב) אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וְגוֹ'. מַהוּ כִּי עָשִׂיתָ, וְלָא כְּתִיב מָה. וּכְתִיב כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ. וְכִי לְגַבֵּי אָחֳרָא לָאו אִיהוּ טוֹב, לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אָמַר וַוי לְטִיוּעָנָא, דְּשָׁבַקְנָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינֵיהּ. רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי דַּהֲווֹ יַתְבֵי בִּמְעַרְתָּא חֲדוּ, אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי יוֹסֵי, וְלָא אֲמָרִית לְךָ דְּכַד עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיסָא, בְּכֹלָּא עָבִיד. נַפְקוּ. כַּד נַפְקוּ אַקְדִּים רִבִּי חִיָּיא וּפָתַח, (ישעיה נז) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק. תְּרֵי שְׁלָמָא הָכָא, חַד לָרָחוֹק, וְחַד לַקָּרוֹב, וְכֹלָּא חַד. לָרָחוֹק, דְּאִתְעָבִיד קָרוֹב. (תו לרחוק) דָּא הוּא מָארֵיהּ דִּתְשׁוּבָה, קוֹדֶם הֲוָה רָחוֹק, וְהַשְׁתָּא אִיהוּ קָרוֹב. תּוּ רָחוֹק, כַּד בַּר נָשׁ אִתְרְחִיק מֵאוֹרַיְיתָא. רָחִיק הוּא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאן דְּקָרִיב לְאוֹרַיְיתָא, קָרִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדֵיהּ, וְהַשְׁתָּא אִתְחַבָּרוּ עִמָּנָא וְעוּלוּ לִמְעַרְתָּא אָתוּ אִינּוּן טַיָיעִין וְאִשְׁתָּתָּפוּ עִמְּהוֹן. אִשְׁתֶּנְקָלוּ לַחֲמָרַיְיהוּ, ואַתְקִנוּ לְמֵיכַל, נַפְקוּ כֻּלְּהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא. אָמַר חַד מִן טַיְיעָן נֵימְרוּ לָן מָארֵי דְּאוֹרַיְיתָא, הַאי קְרָא אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲק1ַוְּה וְגוֹ'. כִּי עָשִׂיתָ, מַהוּ כִּי עָשִׂיתָ, וְלָא כְּתִיב מָה. וּכְתִיב כִּי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ, וְכִי לְגַבֵּי אָחֳרָא לָאו הוּא טוֹב. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כִּי עָשִׂיתָ ודַּאי, וּמַה עָשִׂיתָ. לְעוֹלָם. דִּבְגִין הַאי עוֹלָם, דַּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַתְּקַן לֵיהּ, אוֹדֵי בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא. וַאֲק1ַוְּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נְגֶד חֲסִידֶיךָ, הָכִי הוּא ודַּאי, לָקֳבֵל אִינּוּן זַכָּאִין, שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טוֹב. וְלָא לָקֳבְלֵי חַיָּיבַיָּא, דִּמְבַזִּין לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא וְלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לֵיהּ, יֵאוֹת הוּא. אֲבָל מִלָּה שְׁמַעְנָא מִבָּתַר כּוֹתָלָא, וּמִסְתָּפֵינָא לְגַלָּאָה. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, אֵימָא מִילָּךְ, דְּאוֹרַיְיתָא לָאו אִיהוּ יְרוּתָא לַאֲתַר חַד. אָמַר לוֹן, יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל לְלוּד, עָאלָנָא לְמָתָא, וְאִסְמַכְנָא גַּרְמָאי בָּתַר כּוֹתָלָא חַד, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲוָה בְּהַהוּא בֵּיתָא, וְשָׁמַעְנָא מִפּוּמֵיהּ הַאי קְרָא, אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ. אוֹדְךָ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם (לקודשא בריך הוא) אֲמָרוֹ, עַל הַהוּא עוֹלָם בַּתְרָאָה, דְּאִיהוּ עֲבַד דְּדָוִד מַלְכָּא אָחִיד בֵּיהּ בְּהַהוּא עוֹלָם, וּבֵיהּ יָרִית מַלְכוּתָא. וַאֲקַּוֶה שִׁמְךָ כִּי טוֹב, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּיִחוּדָא דְּהַאי עָלְמָא דְּאִקְרֵי טוֹב. אֵימָתַי אִקְרֵי טוֹב. נֶגֶד חֲסִידֶיךָ. מַאן אִינּוּן חֲסִידֶיךָ. אֶלָּא אִית חֶסֶד וְאִית חֶסֶד, ואִלֵּין אִקְרוּן חַסְדֵי דָּוד (ויחי רי''ט, תרומה קס''ט) הַנֶּאֱמָנִים. וְכַד אִלֵּין חַסְדֵּי דָּוִד אִתְמַלְּיָין מֵהַהוּא טִיבוּ דִּנְגִידוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, כְּדֵין אִקְרֵי יְסוֹד טוֹב. כְּדֵין אִשְׁתְּכַח טוֹב לְגַבַּיְיהוּ. דְּהָא (ס''א כד אשתכח כמה דאיהו ביה) כְּמָה דְּאִשְׁתְּכַח דְּאִיהוּ בֵּיהּ, הָכִי אִיהוּ מְבַסָּם לְהַאי עָלְמָא בַּתְרָאָה. וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בִּבְרָכָה, וְעַל דָּא דָּוִד הֲוָה מְחַכֶּה לְהַאי דַּרְגָּא, דְּנָהִיר לְהַאי עוֹלָם דְּאִיהוּ אָחִיד בֵּיהּ. דף כא ע''ב מִלִּין אִלֵּין הָכִי שְׁמַעְנָא לוֹן, אֲבָל לָא יְדַעְנָא מַאי הוּא. אָתוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי וְנַשְּׁקוּ לֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. אָמַר רִבִּי (דף כא ע''ב) חִיָּיא, מַאן חָפֵּי עֵינָיךְ בְּעַפְרָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּאַנְתְּ בְּאַתְרָךְ וְאַנְתְּ מַרְעִישׁ טוּרַיָּא עִלָּאֵי, וַאֲפִילּוּ צִפּוֹרֵי שְׁמַיָא וְכֹלָּא חַדָּאן בְּמִלוּלָךְ וַוי לְעָלְמָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כַּד תִּסְתָּלַּק מִנֵּיהּ.