פרשת ויקרא • דף טז עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (משלי טז) אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, מַפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן - מַה זֶּה יְשַׁלַּח? יְשַׁלַּח אֶת אוֹתָן נְטִיעוֹת. מָדוֹן - שֶׁיּוֹנְקִים מִן הַצַּד שֶׁל הַדִּין. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה. מַפְרִיד - שֶׁהַיִּחוּד לֹא נִמְצָא, מַפְרִיד אֶת הַגְּבִירָה מֵהַמֶּלֶךְ, וְאֶת הַמֶּלֶךְ מֵהַגְּבִירָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִקְרָא אֶחָד, שֶׁאֶחָד אֵינוֹ נִקְרָא אֶלָּא כְּשֶׁהֵם בְּזִוּוּג אֶחָד. אוֹי לְאוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוּד לְמַעְלָה. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּעֲמִידִים אֶת הַקִּיּוּם שֶׁלְּמַעְלָה, וְאַשְׁרֵי בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁמְּשִׁיבִים הַכֹּל לִמְקוֹמָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הַמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה יוֹשְׁבִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יוֹשְׁבִים בּוֹ. מָה הַטַּעַם? אֶלָּא הָהֵם הִתְתַּקְּנוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בַּמָּקוֹם שֶׁהַשְׁקָאַת הַגָּן נִמְצֵאת מִשָּׁם. וְזוֹהִי תְשׁוּבָה, וְעַל זֶה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ מִתְתַּקְּנִים בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק. וְעַל זֶה אֵלֶּה יוֹשְׁבִים בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וְאֵלֶּה יוֹשְׁבִים בְּמָקוֹם קָטָן. מָה הַטַּעַם? אֵלּוּ מְשִׁיבִים מַיִם לִמְקוֹמָם מֵהַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַנָּהָר הֶעָמֹק, עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק. וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים מַשְׁפִּיעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים לָעוֹלָם הַזֶּה. וְעַל כֵּן אֵלּוּ עֶלְיוֹנִים וְאֵלּוּ תַחְתּוֹנִים. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּגְלָלָם הָעוֹמֵד עוֹמֵד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְגוֹ'. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְגוֹ', שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל זֶה מִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַכֹּל. כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִמְצָא בִמְקוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִפְרְדָה מִמְּקוֹמָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָבְדָה הָאֱמוּנָה. מַה זּוֹ הָאֱמוּנָה? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וֶאֱמוּנָתְךְ בַּלֵּילוֹת. אָבְדָה הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, וְהַכֹּל אֶחָד. אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מְקוֹמוֹת יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם רְשׁוּמִים לִמְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, וְלֹא חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה מֵאוֹתוֹ חִלּוּל, וּמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם. וְאַף כָּךְ יֵשׁ מְקוֹמוֹת בַּגֵּיהִנֹּם לְאוֹתָם שֶׁמְּגַלִּים עֲרָיוֹת, וּלְאוֹתָם שֶׁמְּגַלִּים פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, וּלְאוֹתָם שֶׁשּׁוֹפְכִים דָּם נָקִי, וּלְאוֹתָם שֶׁנִּשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר, וּלְאוֹתָם שֶׁשּׁוֹכְבִים עִם נִדָּה אוֹ בַּת אֵל נֵכָר אוֹ זוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה. וְאַף כָּךְ לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל שס''ה לֹא תַעֲשֶׂה. לְכָל חֵטְא יֵשׁ מָקוֹם בַּגֵּיהִנֹּם, וּמְמֻנֶּה עָלָיו. וְשָׂטָן יֵצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ מְמֻנֶּה עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהַמְּקוֹמוֹת וְהַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ. וְאִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, מַה כָּתוּב? מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךְ, נִמְחוּ הָרִשּׁוּמִים שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁל הַמָּקוֹם שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם מִכָּל חֵטְא וְחֵטְא. וְיִשִׁ חֲטָאִים רְשׁוּמִים לְמַעְלָה, וְלֹא לְמַטָּה. וְיֵשׁ שֶׁרְשׁוּמִים לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה, וְיֵשׁ שֶׁרְשׁוּמִים לְמַטָּה וּלְמַעְלָה. נִמְחוּ לְמַטָּה - נִמְחוּ לְמַעְלָה, אַחַר שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. וְעוֹד בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, רָשָׁע - עֲווֹנוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו. צַדִּיק - זְכֻיּוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו. לָמָּה? כְּדֵי לִהְיוֹת רְשׁוּמִים בֵּין בַּעֲלֵי הַחֲטָאִים שֶׁלָּהֶם לְהִוָּדַע בָּהֶם, וְקוֹל יוֹצֵא עָלָיו: זֶהוּ רָשָׁע, יִשָּׂרְפוּ עַצְמוֹתָיו בַּגֵּיהִנֹּם. וּבֵאַרְנוּ, נְשָׁמוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵן הֵן הַמַּזִּיקִים בָּעולָם. וְהַדִּין שֶׁלָּהֶם בֵּאֲרוּ עֲלֵיהֶם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁנִּשְׁמָתָם נִשְׂרֶפֶת וְנַעֲשֵׂית אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים. וּבַמֶּה נִשְׂרָפִים? בְּאֵשׁ הַכִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דניאל ז) כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי-נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק. (ונהר דינור שופע ויוצא) מֵאַרְבַּע חַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ שֶׁסּוֹבְבִים אֶת כִּסֵּא הַדִּין, שֶׁהוּא אֲדנָ''י, דִּין שֶׁל הַמַּלְכוּת דִּין. וְאוֹתוֹ נָהָר נֶאֱמַר בּוֹ, (שם) נְהַר דִּינוּר שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מִלְּפָנָיו. נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים טוֹבְלוֹת וְנִטְהָרוֹת בּוֹ, וְנִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בּוֹ, וּבוֹעֲרִים לְפָנָיו כְּמוֹ קַשׁ לִפְנֵי אֵשׁ, וְהַיְנוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. יְהֹוָ''ה הוּא חַמָּה. וְנַרְתִּיקוֹ - אֲדֹנָ''י וְהַיְנוּ הַסּוֹד שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ, לֶעָתִיד לָבֹא מוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ; צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ.

ארמית

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (משלי טז) אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, כְּמָה דְּאַמָרָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדֵי פְּגִימוּ לְעֵילָּא. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, מַפְרִיד אַלוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן. מַהוּ יְשַׁלַּח. יְשַׁלַּח לְאִינּוּן נְטִיעָן. מָדוֹן: דְּיַנְקָן מִסִּטְרָא דְּדִינָא. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, כְּמָה דְּאַמָרָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדִּין פְּגִימוּ לְעֵילָּא. מַפְרִיד: דְּיִחוּדָא לָא אִשְׁתְּכַח, מַפְרִיד, לְמַטְרוֹנִיתָא מִמַּלְכָּא. וּלְמַלְכָּא מִמַּטְרוֹנִיתָא. וּבְגִין כַּךְ לָא אִקְרֵי אֶחָד, דְּאֶחָד לָא אִקְרֵי, אֶלָּא כַּד אִינּוּן בְּזִוּוּגָא חֲדָא. וַוי לְאִינּוּן חַיָּיבַיָּא דְּעַבְדִין פִּרוּדָא לְעֵילָּא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן מְקַיְימָן קִיוּמָא דִּלְעֵילָּא, וְזַכָּאִין אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דְּתַיְיבִין כֹּלָּא לְאַתְרַיְיהוּ. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אֲתַר דְּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה יַתְבֵי, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָא יַתְבֵי בֵּיהּ. מַאי טַעְמָא. אֶלָּא אִינּוּן אִתְתָּקָנוּ בַּאֲתַר עִלָּאָה, בַּאֲתַר דְּשַׁקְיוּ דְּגִּנְתָּא מִשְׁתְּכַח מִתַּמָּן. וְדָא הוּא תְּשׁוּבָה. וְעַל דָּא אִקְרוּן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וְאִלֵּין אִתְתָּקָנוּ בַּאֲתַר אָחֳרָא, דְּאִקְרֵי צַדִּיק. וְעַל דָּא אִלֵּין יַתְבִין בַּאֲתַר עִלָּאָה, וְאִלֵּין יַתְבִין בַּאֲתַר זוּטְרָא. מַאי טַעְמָא. אִלֵּין תַּיְיבִין מַיָּא לְאַתְרַיְיהוּ, מֵאֲתַר עִלָּאָה דְּנַהֲרָא עֲמִיקָא, עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי צַדִּיק. וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים, נַגְדִּין לוֹן מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִינּוּן יַתְבֵי, לְהַאי עָלְמָא. ועַל דָּא אִלֵּין עִלָּאִין ואִלֵּין תַּתָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמָארֵי תְּשׁוּבָה. וזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דִּבְגִינֵיהוֹן עָלְמָא מִתְקַיְּימָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב והָיָה כִּי יֶחטָא ואָשֵׁם וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְגוֹ', דְּהָא בְּגִין דָּא אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכֹּלָּא. כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּקִיּוּמֵיהּ, דְּהָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְפָּרְשָׁא מֵאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה ז) אָבְדָה הָאֱמוּנָה. (ל''ה, קצ''א) מַאי אֱמוּנָה. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים צב) וִאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אָבְדָה הָאֱמוּנָה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיה ט) עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ, וְכֹלָּא חַד. והָא אוֹקִימְנָא אָבְדָה, ולָא נֶאֱבֶדֶת, ולָא אֲבוּדָה. כְּגַוְונָא דָּא, (ישעיה נז) הַצַדִּיק אָבָד, אָבוּד, אוֹ נֶאֱבַד, לָא כְּתִיב, אֶלָּא אָבַד. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב אָבְדָה הָאֱמוּנָה, בְּגִין כַּךְ וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה וְגוֹ'. רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, דּוּכְתִּין אִית בְּגֵיהִנָּם, רְשִׁימִין לִמְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, וְלָא חַזְרִין בְּתִיּוּבְתָּא מֵאוֹתוֹ חִלּוּל. וּמְמָנָן עָלַיְיהוּ. וְאוּף הָכִי דּוּכְתִּין אִית בְּגֵיהִנָּם, לְאִינּוּן דִּמְגַלֵי עֶרְיָין. וּלְאִינּוּן דִּמְגַּלִּין פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלא כַּהֲלָכָה. וּלְאִינּוּן דְּשַׁפְכִין דָּם נָקִי. וּלְאִינּוּן דְּאוּמִין לְשַׁקְרָא. וּלְאִינּוּן דְּשָׁכְבִין עִם נִדָּה. אוֹ בַּת אֵל נֵכָר. אוֹ זוֹנָה. אוֹ שִׁפְחָה. וְאוּף הָכִי, לְעוֹבֵר עַל שס''ה לֹא תַּעֲשֶׂה. לְכָל חוֹבָא, אִית דּוּכְתָּא בְּגֵיהִנָּם, וּמְמָנָא עָלֵיהּ. וְשָׂטָן יֵצֶּר הָרָע דִּילֵיהּ, מְמָנָא עַל כֻּלְּהוּ חוֹבִין, וְדוּכְתִין וּמְמָנָן דִּילֵיהּ. וְאִי הָדָּר בְּתִיּוּבְתָּא, מַה כְּתִיב, (ישעיה מה) מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ, אִתְמָחוּ רְשִׁימִין דְּרַשִׁיעַיָּיא דְּדוּכְתָּא דְּגֵיהִנָּם מִכָּל חוֹבָה וְחוֹבָה. וְאִית חוֹבִין רְשִׁימִין לְעֵילָּא, וְלָא לְתַתָּא. וְאִית דִּרְשִׁימִין לְתַתָּא, וְלָא לְעֵילָּא. ואִית דִּרְשִׁימִין לְתַתָּא וּלְעֵילָּא. אִתְמָחוּן לְתַתָּא אִתְמְחוּן לְעֵילָּא, בָּתַר דְּאָהֲדָר בְּתִיּוּבְתָּא. וְעוֹד אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, רָשָׁע עֲוֹנוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְּמוֹתָיו. צַּדִּיק, זָכִיוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְּמוֹתָיו. אֲמַאי. בְּגִין לְמֶהֱוִי רְשִׁימִין בֵּין בַּעֲלֵי חוֹבֵיהוֹן, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ, וְקָלָא נָפִיק עָלֵיהּ, הַאי רָשָׁע אִיהוּ יִשָׂרְפוּ עַצְּמוֹתָיו בְּגֵיהִנָּם. וְאוֹקִימְנָא, נִשְׁמוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵן הֵן הַמַּזִּיקִים בָּעוֹלָם. וְדִינָא דִּלְהוֹן אוּקְמוּהָ עָלַיְיהוּ מָארֵי דְּנִשְׁמָתְהוֹן מַתְנִיתִין, נִשְׂרֶפֶת וְנַעֲשֵׂית אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים. וּבְמַאי אִתּוֹקְדוּן. בְּאֵשׁ דְּכוּרְסְיָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דניאל ז) כּוֹרְסְיִיהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִיק. (ונהר דינור נגיד ונפיק) מֵד' חֵיוָון דְּאֶשָּׁא, דְּסָחֲרִין לְכוּרְסְיָא דְּדִין, דְּאִיהוּ אֲדֹנָי, דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. והַהוּא נָהָר, אִתְּמַר בֵּיהּ, (דניאל ז) נָהָר דִּי נוּר נָגִיד וְנָפַק מִן קֳדָמוֹהִי. נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּיא, טַבְלִין וּמִתְדְּכִין בֵּיהּ. וְנִשְׁמָתֵהוֹן דִּרְשִׁיעֵי, נִדוֹנִין בֵּיהּ, וְאִתְבְּעִירוּ קַמֵּיהּ, כְּקַּשׁ לְפָנַי אֵשׁ, וְהַיְינוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ.