פרשת ויקרא • דף טו עמוד ב
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וּכְשֶׁחֲטָאֵי הָעוֹלָם מִתְרַבִּים, נִסְתָּר הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִים פָּנִים בְּפָנִים, וְאָז מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים בָּעוֹלָם, וְהַכִּסְאוֹת עוֹלִים, וְעַתִּיק הַיָּמִים סָתוּם וְלֹא מִתְגַּלֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל ז) הָיִיתִי רוֹאֶה עַד שֶׁהַכִּסְאוֹת הוּרְמוּ וְעַתִּיק הַיָּמִים יוֹשֵׁב. עַד שֶׁהַכִּסְאוֹת הוּרְמוּ, שֶׁאוֹתָם הַכְּתָרִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁמַּשְׁקִים אֶת כָּל הָאֲחֵרִים לְהַעֲמִידָם בְּקִיּוּמָם. וּמִי הֵם? הָאָבוֹת. וְעַתִּיק הַיָּמִים יוֹשֵׁב וְלֹא מִתְגַּלֶּה. וְאָז מְהַפְּכִים הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם רַחֲמִים לְדִין. שָׁנִינוּ, מִצַּד הָאֵם יוֹצְאִים שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים, הַקְּלִפּוֹת שֶׁלָּהֶם, וּ וְאוֹחֲזִים בַּמַּקֵּל שֶׁל הַגְּבוּרָה, שׁוֹלְטִים עַל הָרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו) הַנּוֹעָדִים עַל ה', עַל ה' מַמָּשׁ. וְאָז נִמְצָאִים הָעוֹלָמוֹת חֲסֵרִים, (קשורים) שֶׁאֵינָם שְׁלֵמִים, וּמִתְעוֹרֶרֶת בְּכֻלָּם קְטָטָה. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם מַכְשִׁירִים מַעֲשֵׂיהֶם לְמַטָּה, אֲזַי מִתְבַּשְּׂמִים הַדִּינִים וְעוֹבְרִים, וּמִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים וְשׁוֹלְטִים עַל אוֹתוֹ הָרָע שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִן הַדִּין הַקָּשֶׁה. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרְרִים רַחֲמִים, נִמְצָאִים שִׂמְחָה וְנִחוּמִים, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹלְטִים עַל אוֹתוֹ הָרָע. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה. וַיִּנָּחֶם, מִשּׁוּם (ששולט על הרעה) שֶׁנִּכְנָע הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְשׁוֹלְטִים הָרַחֲמִים. שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּינִים מִתְבַּשְּׂמִים וְשׁוֹלְטִים הָרַחֲמִים, כָּל כֶּתֶר וְכֶתֶר שָׁב לְקִיּוּמוֹ, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד. וּכְשֶׁשָּׁבִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְקוֹמוֹ וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד, וְהָאֵם מִתְבַּשֶּׂמֶת בְּמַפְתְּחוֹת הַחֲקוּקִים וְשָׁבִים לְצִדָּהּ, אָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהָעוֹלָם מִתְכַּפֵּר, שֶׁהֲרֵי הָאֵם יוֹשֶׁבֶת בְּשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּתוּב אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, וְאָז נִקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם. וְנִפְתָּחִים חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁל צְדָדִים חֲקוּקִים. שָׁנִינוּ, כָּתוּב וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, מַה זֶּה כִּי יֶחֱטָא, וּלְבַסּוֹף וְאָשֵׁם? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, כִּי יֶחֱטָא מֵאוֹתָם חֲטָאִים שֶׁנִּקְרְאוּ חֵטְא, שֶׁכָּתוּב מִכֹּל חַטֹּאת הָאָדָם. וְאָשֵׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה'. וְאָשֵׁם, וִיתַקֵּן. כְּלוֹמַר, אִם יְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב וְהֵשִׁיב, לֹא כָתוּב וְיָשִׁיב אֶלָּא וְהֵשִׁיב, וְהֵשִׁיב דַּוְקָא. שָׁנִינוּ, בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַקּוֹל נִפְסָק, וּמִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים, וְהַתְּשׁוּבָה תְלוּיָה עַד שֶׁמִּתְתַּקֵּן. וּכְשֶׁהַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים, יוֹצֵא קוֹל, וְאַרְבַּע זָוִיּוֹת (פעמים) הָעוֹלָם עוֹלִים וְיוֹרְדִים. הַכָּרוֹז קוֹרֵא, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ וְיִתְעוֹרֵר. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזֻמָּן, אִם יָשׁוּבוּ - יָשׁוּב, וְאִם לֹא - (הכל ס''א הקול) נִפְסָק, וְהַדִּינִים נַעֲשִׂים, וְאָז נִקְרָא וַיִּתְעַצֵּב, וַיִּתְעַצֵּב בַּבָּתִּים הַחִיצוֹנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁנִינוּ, מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ כַּעַס רַע, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוּדָאִי אָמַר רַבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְצֵאת רִתְחָה בָּעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה. וְכָתוּב אִמְּךְ הִיא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. וְשָׁנִינוּ, אִמְּךְ הִיא וַדַּאי. הֲרֵי אִם גִּלָּה עֶרְוָתָהּ, לָמָּה צָרִיךְ לְהָשִׁיב אוֹתָהּ? וַדַּאי לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁגִּלָּה. שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר יֵצֶר הָרָע בָּאָדָם, אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר אֶלָּא בְּאוֹתָן עֲרָיוֹת, וְכָל הַחֲטָאִים אֲחוּזִים בְּאוֹתָהּ עֶרְוָה. וְכָתוּב לֹא תְגַלֵּה. כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן, מְתַקֵּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ שֶׁגִּלָּה, וְזוֹ נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם אֲחוּזִים (זה) בָּזֶה, עַד שֶׁהָאֵם מִתְגַּלָּה בִגְלָלָם. וּכְשֶׁהִיא מִתְגַּלָּה, כָּל אוֹתָם הַבָּנִים מִתְגַּלִּים (בשבילה). וְכָתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וּכְשֶׁמִּתְתַּקֵּן הָעוֹלָם לְמַטָּה, הַכֹּל מִתְתַּקֵּן, עַד שֶׁעוֹלֶה הַתִּקּוּן לָאֵם הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְתַּקֶּנֶת, וּמִתְכַסֵּית מִמַּה שֶּׁהִתְגַּלְּתָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וְאָז נִקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִכֹּל חַטאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.

ארמית

וכַד חוֹבֵי עָלְמָא סְגִיאוּ, אַסְתִּים עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְלָא מַשְׁגִּחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וּכְדֵין דִּינִין מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, וְכוֹרְסָוָון רְמִיוּ, וְעַתִּיק יוֹמִין אַסְתִּים, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (דניאל ז) חָזֵה הֲוִית עַד דִּי כוֹרְסָוָון רְמִיוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב. עַד דִּי כוֹרְסָוָון רְמִיוּ, דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּמְשַׁקְיָין לְכֻלְּהוּ אָחֳרָנִין, לְאוּקוּמֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ. וּמַאן אִינּוּן. אֲבָהָן. וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא. וּכְדֵין מְהַפְּכִין חַיָּיבֵי עָלְמָא רַחֲמֵי לְדִינָא. תָּאנָא. מִסִּטְרָא דְּאִימָּא, נָפְקִין גַּרְדִּינִין נִימוּסִין קְלִיפִין, וְאַחֲדִין בְּקוּלְפוֹי דִּגְבוּרָה, שַׁלְטִין עַל רַחֲמֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר טז) הַנּוֹעָדִים עַל יְיָ', עַל יְיָ' מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִשְׁתְּכָחוּ עָלְמִין חֲסֵרִין, (ס''א קטירין) דְּלָא שְׁלֵמִין, וּקְטָטוּתָא אִתְעָר בְּכֻלְּהוּ. וכַד בְּנִי עָלְמָא מַכְשְׁרִין עוֹבָדֵיהוֹן לְתַתָּא, מִתְבַּסְּמָן דִּינִין, וּמִתְעַבְרָן, וּמִתְעָרֵי רַחֲמֵי וְשַׁלְטָן עַל הַהוּא בִּישָׁא דְּאִתְּעַר מִן דִּינָא קַשְׁיָא. וְכַד מִתְעֲרָן רַחֲמֵי, חֶדְוָה וְנִיחוּמִין מִשְׁתַּכְּחִין, מִשּׁוּם דְּשָׁלִיטִין עַל הַהוּא בִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות לב) ויִּנָּחֶם יְיָ' עַל הָרָעָה. וַיִּנָּחֶם מִשּׁוּם (דשלטא על הרעה) דְּאִתְכַּפְיָא דִּינָא קַשְׁיָא, וְשַׁלְטִין רַחֲמֵי. תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמִתְבַּסְּמָן דִּינִין, וְשַׁלְטִין רַחֲמֵי, כָּל כִּתְרָא וְכִתְרָא תָּב בְּקִיּוּמֵיהּ, וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. וְכַד תַּיְיבִין כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ, וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וּמִתְבַּסְּמָא אִימָּא בְּקַלְדִיטֵי גְּלִיפִין וְתַיְיבִין לְסִטְרָהָא, כְּדֵין אִקְרֵי תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה, וְאִתְכַּפָּר עָלְמָא, דְּהָא אִימָּא בְּחֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא יָתְבָא, דִּכְתִּיב, (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, וּכְדֵין אִתְקְרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (ויקרא טז) לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם. וּמִתְפַּתְחִין נ' תַּרְעִין דְּסִטְרִין גְּלִיפִין. תָּאנָא, כְּתִיב וְהָיָה כִּי יֶחטָא וְאָשֵׁם, מַהוּ כִּי יֶחטָא, וּלְבַסּוֹף וְאָשֵׁם. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כִּי יֶחטָא מֵאִינּוּן חוֹבִין דְּאִקְרוּן חֵטְא, דִּכְתִּיב מִכָּל חֲטָאוֹת הָאָדָם. וְאָשֵׁם: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר ה) הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיְיָ'. וְאָשֵׁם: וִיתַקֵּן, כְּלוֹמַר אִם יְתַקֵּן עוֹבָדוֹי, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִמַּשְׁמַע דִּכְתִּיב וְהֵשִׁיב, ויָשִׁיב לָא כְּתִיב אֶלָּא וְהֵשִׁיב, וְהֵשִׁיב דַּיְיקָא. תַּנְיָא, בְּאַרְבַּע תְּקוּפִין דְּשַׁתָּא, קָלָא אִתְפְּסָק, וְדִינִין מִתְעָרִין, וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּאִתְתְּקַן. וְכַד דִּינִין מִתְעָרִין, קָלָא נָפִיק, וְד' זַוויָין (ס''א זימנין) דְּעָלְמָא, סַלְּקִין וְנַחְתִּין. כָּרוֹזָא קָרֵי, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח וְיִתְּעַר. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין, אִם יְתוּבוּן יְתוּב, וְאִי לָאו, (כלא ס''א קלא) אִתְפְּסָק, וְדִינַיָא אִתְעָבִידוּ וּכְדֵין אִתְקְרֵי וַיִּתְעַצֵּב, ויִּתְעַצֵּב בְּבָתֵּי בָּרָאי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּנֵינָן, מִן יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בִּי מַקְדְּשָׁא, לֵית יוֹמָא דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִתְחָא בִּישָׁא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יוּדָאִי אָמַר רִבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלא יִכָּנֵס בִּיְרוּשָׁלַם דִּלְעֵילָּא, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל בִּיְרוּשָׁלַ ם דִּלְתַתָּא. וּבְגִין כַּךְ, רִתְחָא אִשְׁתְּכַחַת בְּעָלְמָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, (ויקרא יח) כְּתִיב עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְּגַלֵּה. וּכְתִיב, אִמְּךָ הִיא לא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. וְתָנֵינָן אִמְּךָ הִיא וַדַּאי. הָא אִם גִּלָּה עֶרְיָיתָהּ, לְמַאן בָּעֵי לְאָתָבָא לָהּ, ודַּאי לְתַקְּנָא. מַאי דְּגַלֵּי. דְּתַנְיָא כַּד סַגְיָא יִצְרָא בִּישָׁא בְּבַּר נָשׁ, לָא סַגִּי אֶלָּא בְּאִינּוּן עֶרְיָין, וְכֻלְּהוּ חוֹבֵי אֲחִידָן בְּהַהוּא עֶרְיָא. וּכְתִיב לֹא תְגַלֶּה. כַּד אִתְתָּקַּן, אִתְתָּקַּן לָקֳבֵל הַהוּא דְּגַלֵּי, ודָא אִקְרֵי תְּשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כָּל חוֹבֵי עָלְמָא אֲחִידָן (ס''א דא) בְּדָא, עַד דְּאִימָּא אִתְגַּלְיָא בְּגִינֵיהוֹן. וְכַד אִיהִי אִתְגַּלְיָא, כָּל אִינּוּן בְּנִין אִתְגַּלְּיָין (בגינה). וּכְתִיב (דברים כב) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וְכַד אִתְתָּקַּן עָלְמָא לְתַתָּא, אִתְתָּקַּן כֹּלָּא, עַד דְּסַלְּקָא תִּקּוּנָא לְאִימָּא קַדִּישָׁא, וּמִתְתַּקְנָא, וְאִתְכַּסְּיָא מִמָּה דְּאִתְגַּלְיָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, (תהלים לב) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה, וּכְדֵין אִקְרֵי תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וּכְדֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים אִתְקְרֵי, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא טז) מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ' תִּטְהָרוּ.