וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאוֹתָם אֲנָשִׁים נִמְשָׁכִים בְּאוֹתוֹ מַרְאֶה שֶׁנִּקְרָא מַרְאָה, אָז כֻּלָּם בְּגַסּוּת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת עַסִירְטָ''א, הִיא מְעוֹרֶרֶת לְרוּחַ אַחַת הַמְמֻנָּה שֶׁהִיא תַּחַת יָדֶיהָ, וְנִכְנֶסֶת לַנֶּקֶב שֶׁלְּמַטָּה שֶׁל כָּל הַנְּקָבִים, וּמַעֲלָה מִשָּׁם רוּחַ אַחַת אַחֶרֶת שֶׁמְּמֻנָּה עִם אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁנִּקְרֵאת אַסְכָּרָ''ה, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. וְזוֹהִי לִילִי''ת, אֵם הַשֵּׁדִים. וּכְשֶׁאוֹתוֹ אָדָם מְעוֹרֵר אֶת הָרוּחַ הָאַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת עַסִירְטָ''א, אֲזַי מִתְחַבֶּרֶת עִם אוֹתוֹ אָדָם, וְנִקְשָׁר עִמָּהּ תָּמִיד. וְאָז בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ מִתְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁל מַרְאֶה רַע עִם לִילִי''ת, וְלִפְעָמִים נִזּוֹק מֵהֶם אוֹתוֹ אָדָם וְיִפֹּל לָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לָקוּם, אוֹ שֶׁיָּמוּת. וְכָל זֶה גּוֹרֵם אוֹתוֹ מַרְאֵה הַמַּרְאָה שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בָּהּ. שֶׁכְּמוֹ שֶׁמַּרְאֶה גַּסּוּת שֶׁל רוּחַ בְּלִבּוֹ, כָּךְ גַּם מַרְבֶּה רוּחַ רָעָה אֵלָיו. וְלָכֵן הַכֹּל עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה. זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי (משלי ז). בֹּא וּרְאֵה, שְׁלָמִים לֹא בָאִים עַל חוֹב, וְלֹא עַל חַטָּאת, אֶלָּא עַל שָׁלוֹם. מַה זֶּה שְׁלָמִים? אֶלָּא שְׁלָמִים מִשְּׁנֵי צְדָדִים, שֶׁלֹּא נִמְצָא מְקַטְרֵג עָלָיו. לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. מִי הוּא הַמְקַטְרֵג? אֶלָּא אוֹתוֹ צַד הַשְּׂמֹאל שֶׁל יֵצֶר הָרָע, שֶׁיִּמָּצֵא בְשָׁלוֹם שֶׁל הַיָּמִין. וְעַל כֵּן, זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. (עלידוקא, אותםזבחישלמים עלי הם, כדי שלא ימצא מקטרג על העולם). דָּבָר אַחֵר זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי - הֲרֵי אֲנִי בְּשַׁלְוָה לְגַבֶּיךְ, לְהַרְאוֹת לְךְ שָׁלוֹם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי, לְפַתּוֹת אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם תָּמִיד. עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךְ וְגוֹ' שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאַתָּה חֲסַר לֵב, חֲסַר טוֹבָה. לְשַׁחֵר פָּנֶיךְ, לְהִתְחַבֵּר עִמְּךְ בְּכָל הָרָעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. וְנָאֶה לְךְ לֵהָנוֹת וְלִטְעוֹת אַחַת הַתְּשׁוּקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וּמְדַרְדֶּרֶת אוֹתוֹ מִדָּבָר לְדָבָר, וּמֵרָעָה לְרָעָה. וְחִזַּרְתִּי בֵּין הַטִּפְּשִׁים וְשִׁחַרְתִּי פָנֶיךְ, וָאֶמְצָאֶךָּ, וּכְבָר מָצָאתִי אוֹתְךְ כְּדֵי לְהִדָּבֵק בְּךְ. לְכָה נִרְוֶה דדִים עַד הַבּקֶר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב כד) וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶּשֶׁף. שֶׁהֲרֵי אָז הוּא הַזְּמַן לִשְׁלֹט. לְכָה נִרְוֶה דדִים, נֵלֵךְ כְּאֶחָד, הֲרֵינִי עִמְּךְ. שֶׁהֲרֵי עַד עַכְשָׁו אַתָּה עֶלֶם אַתָּה בְּכֹחֲךְ, אִם לֹא תְּעַנֵּג אֶת עַצְמְךְ עַכְשָׁו, אָז מָתַי? כְּשֶׁתִּהְיֶה זָקֵן?! עַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן! מָה הַטַּעַם? כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ. זֶה יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁלֹּא שׁוֹרֶה כָּאן בְּתוֹכֲךְ, וְאֵינוֹ הַזְּמַן. הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק - שֶׁלֹּא שָׁרוּי בָּאָדָם אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק, כְּשֶׁהוּא מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, וְלֹא בְּכָל אָדָם, וַאֲנִי עוֹמֵד עִמְּךְ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתָּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד) לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. וְעַכְשָׁו שֶׁאַתָּה רַוָּק, עַכְשָׁו הַזְּמַן לְעַנֵּג אֶת עַצְמְךְ. צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ (משלי ז), לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּלְהִתְעַכֵּב שָׁם (ולהתעגג). לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבוֹא בֵיתוֹ. מָתַי יָבֹא כְּנֶגְדּוֹ? לְיוֹם הַכֶּסֶא, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין לְהַשְׁגִּיחַ בַּדִּין, שֶׁכָּתוּב (תהלים פא) בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם וְלֵהָנוֹת בּוֹ - מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וּבִזְמַן שֶׁשּׁוֹרֶה הַדִּין בָּעוֹלָם, אֲזַי בָּא אֵלָיו לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ דִּין. וְעַל כָּךְ, הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ וְגוֹ'. עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דְּרָכִים קְדוֹשִׁים לָלֶכֶת בָּהֶם, וְלֹא יִסְטוּ יָמִין וּשְׂמֹאל. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי. זֶהוּ הֵיכָל שֶׁל שִׁמְרֵי הַיַּיִן לִרְווֹת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל. סְחִיטַת כָּל אוֹתָם הָעֲנָבִים, כֻּלָּם עֲנָבִים רָעִים. כָּאן הִיא הַסְּחִיטָה שֶׁלָּהֶם, וְזֶהוּ (תהלים עה) יַיִן חָמַר. שְׁמָרִים שֶׁל יַיִן שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא גוֹרֵם מָוֶת לְעַצְמוֹ. מִן הַיַּיִן הַזֶּה הִטְעִימָה חַוָּה אֶת בַּעְלָהּ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַהֵיכָל הַזֶּה. שֶׁשָּׁנִינוּ, סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ, וְגָרְמָה מָוֶת לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם אַחֲרָיו. בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדוֹת כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת הַטְּמֵאוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לְכָל אוֹתָם שֶׁנִּדְבָּקִים בַּצַּד הַזֶּה, וְאוֹתָהּ רוּחַ שֶׁיּוֹרֶדֶת לְכָל אוֹתָם שֶׁמִּצִּדָּהּ, מִכָּאן יוֹצְאִים. כְּמוֹ שֶׁהֵם סָטוּ דַרְכָּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהִשְׁתַּדְּלוּ בִזְנוּת בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְאָז, כְּמוֹ שֶׁהוּא נִדְבַּק בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁל יֵצֶר הָרָע בִּזְנוּת
וּלְבָתַר, כַּד אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא אִתְמַשְּׁכָאן בְּהַהוּא חֵיזוּ, דְּאִקְרֵי מַרְאָה. כְּדֵין כֻּלְּהוּ בְּגָסוּתָא דְּרוּחָא דִּילְהוֹן, וְהַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי עַסִירְטָ''א, אִיהוּ אַתְעַר לְחַד רוּחָא מְמָנָא דְּאִיהוּ תְּחוֹת יְדֵיהּ, וְעָאל בְּנוּקְבָּא דִּלְתַתָּא דְּכָל נוּקְבִין, וְסָלִיק מִתַּמָּן חַד רוּחָא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ מְמָנָא עִם הַהוּא רוּחָא דְּאִקְרֵי אַסְכָּרָא כִּדְקַאמְרָן. וְדָא אִיהוּ לִילִית אִימָּא דְּשֵׁדִין. וְכַד הַהוּא בַּר נָשׁ אַתְעַר לְהַאי רוּחָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי עַסִירְטָ''א, כְּדֵין אִתְחֲבָּר עִמֵּיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְאִתְקְשַׁר עִמֵּיהּ תָּדִיר. וּכְדֵין בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא, אִתְעַר הַהוּא רוּחָא, דְּחֵיזוּ בִּישָׁא בַּהֲדָהּ דְּלִילִית, וּלְזִמְנִין דְּאִתְזַק מִנַּיְיהוּ הַהוּא בַּר נָשׁ, וַיִּפּוֹל לְאַרְעָא, וְלָא יָכִיל לְמֵיקָם, אוֹ יָמוּת. וְכָל דָּא גָּרִים, הַהוּא חֵיזוּ דְּמַרְאָה, דְּאִיהוּ מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. דְּהָא כְּמָה דְּאַחְזֵי גַּסוּתָא דְּרוּחָא בְּלִבֵּיהּ, הָכִי נָמֵי אַסְגֵי רוּחָא בִּישָׁא לְגַבֵּיהּ. וְעַל דָּא כֹּלָּא קַיְּימָא בְּהַהוּא אִתְעֲרוּ דִּלְתַתָּא. (משלי ז) זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. תָּא חֲזֵי, שְׁלָמִים לָא אַתְיָין עַל חוֹבָה, וְלָא עַל חַטָּאת, אֶלָּא עַל שָׁלוֹם. מַאי שְׁלָמִים. אֶלָּא שְׁלָמִים מִתְּרֵין סִטְרִין, דְּלָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עָלֵיהּ, לָא לְעֵילָּא, וְלָא לְתַתָּא. מַאן אִיהוּ מְקַטְרְגָא. אֶלָּא הַהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא דְּיֵצֶר הָרָע, דְּיִשְׁתְּכַח בִּשְׁלָמָא דִּימִינָא. וְעַל דָּא, זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. (ד''א עלי דייקא, ההוא זבחי שלמים עלי איהו בגין דלא אשתכח מקטרגא על עלמא) דָּבָר אַחֵר זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. הָא אֲנָא בְּשַׁלְוָה לְגַבָּךְ, לְאַחֲזָאָה לָךְ שָׁלם. וּבְגִין כָּךְ, הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי, לְאַפְתְּאָה בְּנֵי עָלְמָא תָּדִיר. עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ וְגוֹ', דְּיָדַעְנָא דְּאַנְתְ חָסֵר לִבָּא, חָסֵר טוֹבָה. לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָךְ בְּכָל בִּישִׁין דְּעָלְמָא. וְיֵאוֹת לָךְ לְאַהֲנָאָה, וּלְמִטְעֵי בָּתַר תִּיאוּבְתִין דְּהַאי עָלְמָא. וְדָחֵי לֵיהּ מִמִּלָּה לְמִלָּה, וּמִבִּישׁ לְבִישׁ. אַהֲדַרְנָא בְּאִינּוּן טִפְּשָׁאִין, וְשָׁחִירְנָא פָּנְיךָ, וָאֶמְצָאֶךָּ, כְּבַר אַשְׁכַּחְנָא לָךְ לְאִתְדַּבְּקָא בָךְ. לְכָה נִרְוֶה דוֹדִים עַד הַבֹּקֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כד) וְעֵין נוֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף. דְּהָא כְּדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְשַׁלְּטָאָה. לְכָה נִרְוֶה דוֹדִים, נְהַךְ כַּחֲדָא, הָא אֲנָא עִמָּךְ, דְּהָא עַד כְּעַן אַתְּ רַבְיָא אַנְּתְּ בְּחֵילָךְ, אִי הַשְׁתָּא לָא תִּתְעַנָּג גַּרְמָךְ, אֵימָתַי, כַּד תְּהֵא סִיב, הַשְׁתָּא הוּא זִמְנָא. מַאי טַעְמָא. כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, דָּא יֵצֶר טוֹב, דְּלָא שַׁרְיָא הָכָא בְּגַוָּוךְ, וְלָאו אִיהוּ זִמְנָא, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק, דְּלָא שַׁרְיָא בְּבַּר נָשׁ, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק, כַּד אִיהוּ מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְהָלְאָה. וְלָאו בְּכָל בַּר נָשׁ, וַאֲנָא קָאִים עִמָּךְ מִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִידַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ד) לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. וְהַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ רַוָּוק, הַשְׁתָּא זִמְנָא לָךְ לְאִתְעַנְּגָא גַּרְמָךְ. (משלי ז) צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וּלְאִתְעַכְּבָא תַּמָּן (ס''א ולאתענגא). לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבוֹא בֵיתוֹ, אֵימַת יָבֹא לָקֳבְלֵיהּ, לְיוֹם הַכֶּסֶא דְּאִיהוּ יוֹמָא דְּדִינָא, לְאַשְׁגָחָא בְּדִינָא, דִּכְתִיב (תהלים פא) בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בְּזִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתְעַנְּגָא בְּעָלְמָא, וּלְאִתְהֲנִי בֵּיהּ, אִתְרַחֲקָא מִנֵּיהּ. וּבְזִמְנָא דְּשַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין אָתֵי לְגַבֵּיהּ לְמֶעְבַד עַמֵּיהּ דִּינָא, וְעַל דָּא הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ וְגוֹ'. עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִיקַיָּיא, דְּיָדְעִין אָרְחִין קַדִישִׁין, לְמֵהַךְ בְּהוּ, וְלָא יִסְטוּן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. הֲדָא הוּא הֵיכָלָא דִּשְׁמָרֵי דְּחַמְרָא, לְאִתְרַוָּואָה בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָר וַיִּתְגַּל. סְחִיטָא דְּכָל אִינּוּן עֲנָבִין, כֻּלְּהוּ עֲנָבִין בִּישִׁין, הָכָא אִיהוּ סְחִיטָא דִּלְהוֹן. וְדָא אִיהוּ (תהלים עה) יַיִן חָמַר. שְׁמָרִים דְּחָמָר דְּלֵית מַאן דְּשָׁתֵי מִנֵּיהּ, דְּלָא גָּרִים מוֹתָא לְגַרְמֵיהּ. מִיֵינָא דָּא, אַטְעִימַת חַוָּה לְבַעְלָהּ, וְעָאלַת לֵיהּ בְּהֵיכָלָא דָּא, דְּתָנֵינָן, סָחֲטָה עֲנָבִין, וְיָהִיבַת לֵיהּ, וְגָרִימַת מוֹתָא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא אֲבַתְרֵיהּ. דף רס''ח ע''א בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְימִן כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין מִסְאֲבִין, דְּנַחְתֵּי לְכָל אִינּוּן דִּי בְּסִטְרָא דָּא מִתְדַּבְּקֵי, וְהַהוּא רוּחָא דְּנַחְתָּא לְכָל אִינּוּן דִּי מִסִּטְרָהָא, מֵהָכָא נַפְקֵי. כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן סָטוּ אָרְחַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִשְׁתְּדָּלוּ בִּזְנוּתָא, בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, לְאִתְרַחֲקָא מֵאֹרַח קְשׁוֹט. כְּדֵין, כְּמָה דְּאִיהוּ אִתְדְּבָּק (דף רס''ח ע''א) בְּהַהוּא סִטְרָא דְּיֵצֶר הָרָע בִּזְנוּתָא,