פרשת יתרו • דף פט עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←
גודל טקסט:

עברית

אָמַר לוֹ רַבִּי יוּדַאי, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן. בָּרוּךְ הָרַחֲמָן, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיךְ. בָּכָה רַבִּי יוּדַאי. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמָּה בָּכִיתָ? אָמַר לוֹ, בָּכִיתִי, שֶׁאָמַרְתִּי אוֹי לְאוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁדַּרְכֵיהֶם כַּבְּהֵמוֹת וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים, שֶׁטּוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ. אוֹי לָעוֹלָם כְּשֶׁיָּצָא מוֹרֵנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּי יָכוֹל לְגַלּוֹת סוֹדוֹת, וּמִי יוֹדֵעַ אוֹתָם, וּמִי יִסְתַּכֵּל בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה? אָמַר לוֹ, חַיֶּיךְ, אֵין עוֹלָם אֶלָּא לְאוֹתָם חֲבֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים נִסְתְּרוֹת הַתּוֹרָה. וַדַּאי בֶּאֱמֶת גָּזְרוּ הַחֲבֵרִים עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת שֶׁמַּשְׁחִיתִים דַּרְכָּם וְלֹא יוֹדְעִים בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, שֶׁהֲרֵי הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁנָּאֶה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל בְּנֵיהֶם כָּתוּב (הושעב) כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה. בְּנֵי זְנוּנִים מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ, רַבִּי, פָּסוּק זֶה צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּדַרְכּוֹ. כָּתוּב וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ. אֶתֶּן לָהֶם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה אֶתֶּן לוֹ? אָמַר לוֹ, בֹּא וּרְאֵה, וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי, מַה זֶּה בְּבֵיתִי? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. (שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא בית) וּבְחוֹמֹתַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁ לם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים. יָד וָשֵׁם, כְּלוֹמַר, שֶׁיֵּצְאוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מִמָּקוֹם זֶה. וְאוֹתָהּ יָד, חֵלֶק הַשְּׁלֵמוּת, טוֹב מָלֵא מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת. שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, לְאוֹתוֹ חֵלֶק שָׁלֵם, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר אֶתֶּן לוֹ - לְאוֹתוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד הַדָּבָר וְיִתְכַּוֵּן בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן.

ארמית

אָמַר לֵיהּ ר' יוּדָאי, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁדַרְנִי הָכָא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּהָא מִלָּה דָּא שְׁמַעְנָא מִפּוּמָךְ. בָּכָה רַבִּי יוּדָאי. אָמַר לֵיהּ ר' שִׁמְעוֹן, אֲמַאי קָא בָּכִית. אָמַר לֵיהּ, בָּכֵינָא, דַּאֲמֵינָא דְּוַוי לְאִינוּן בְּנֵי עָלְמָא, דְּאָרְחֵיהוֹן כִּבְעִירֵי, וְלָא יַדְעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלֵי, דְּטָב לוֹן דְּלָא אִתְבְּרִיאוּ. וַוי לְעָלְמָא כַּד יִפּוּק מֹר מִנֵּיהּ, דְּמַאן יָכִיל לְגַלָּאָה רָזִין, וּמַאן יִנְדַּע לוֹן, וּמַאן יִסְתָּכַּל בְּאָרְחֵי אוֹרַיְיתָא. אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ, לֵית עָלְמָא אֶלָּא לְאִינוּן חַבְרַיָּיא, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְיַדְעִין סְתִימֵי אוֹרַיְיתָא. וַדַּאי בִּקְשׁוֹט גָּזְרוּ חַבְרַיָּיא עַל עַמָּא דְּאַרְעָא, דִּמְחַבְּלִין אָרְחַיְיהוּ, וְלָא יַדְעִין בֵּין יְמִינָא לִשְׂמָאלָא, דְּהָא אִינּוּן כִּבְעִירֵי, דְּיֵאוֹת לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא, אֲפִילּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל בְּנַיְיהוּ כְּתִיב, (הושע ב) כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה, בְנֵי זְנוּנִים מַמָּשׁ. אָמַר לֵיהּ, ר', הַאי קְרָא בָּעֵי לְאִתְיַישְּׁבָא בְּאָרְחוֹי. כְּתִיב (ישעיה נו) וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ. אֶתֶּן לָהֶם מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ אֶתֵּן לוֹ. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי, מַהוּ בֵּיתִי. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (במדבר יב) בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. (שמא דקודשא בריך הוא אקרי בית) וּבְחוֹמוֹתַי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה סב) עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ ם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים יָד וָשֵׁם, כְּלוֹמַר דְּיִשְׁלְפוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מִדּוּכְתָּא דָּא. וְהַהוּא יַד, חוּלָק בְּאַשְׁלָמוּתָא. טַב, מַלְיָא מִבְּנִין וּמִבְּנָתָן. שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ, לְהַהוּא חוּלָק שְׁלִים. אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת לְדָרֵי דָּרִין. דָּבָר אַחֵר אֶתֵּן לוֹ לְהַהוּא דְּיָדַע רָזָא דְּמִלָּה, וְיִתְכְּוַון בְּמָה דְּבָעֵי לְכַוְּונָא.