פרשת יתרו • דף פז עמוד ב • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁיּוֹרֵשׁ נַחֲלָה זוֹ וְשׁוֹמֵר אוֹתָהּ, שֶׁבְּאוֹתָהּ יְרֻשָּׁה קְדוֹשָׁה נִדְבָּק הָאָדָם בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל שֶׁכֵּן אִם זוֹכֶה לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי פּוֹשֵׁט הַמֶּלֶךְ יְמִינוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְנִדְבָּק בַּגּוּף הַקָּדוֹשׁ. וְעַל זֶה כָּתוּב בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, וְכָתוּב (שם יד) בָּנִים אַתֶּם לַה'. בָּנִים אַתֶּם מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (שמות ד) בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְכָתוּב (ישעיה מט) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (מלכים ב ד) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת. אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ עַל מַה שֶּׁתִּשְׁרֶה בִּרְכַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שֶׁשָּׁנִינוּ, אָסוּר לְאָדָם לְבָרֵךְ עַל שֻׁלְחָן רֵיק, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה לֹא שׁוֹרָה בְּמָקוֹם רֵיק. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר עַל שֻׁלְחָנוֹ לֶחֶם אֶחָד אוֹ יוֹתֵר לְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם לֹא יָכוֹל, צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר מֵאוֹתוֹ מָזוֹן שֶׁאָכַל עַל מַה שֶּׁיְּבָרֵךְ, וְלֹא יִמָּצֵא שֶׁמְּבָרֵךְ בְּרֵיקָנוּת. כֵּיוָן שֶׁאָמְרָה אֵין לְשִׁפְחָתְךְ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן - אָמַר, וַדַּאי הֲרֵי בְּרָכָה שְׁלֵמָה בָּזֶה, שֶׁכָּתוּב (קהלת ז) טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. שֶׁשֵּׁם קָדוֹשׁ יוֹצֵא מִשֶּׁמֶן לְהִתְבָּרֵךְ וּלְהַדְלִיק מְנוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת. מַהוּ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה? (כמו שגאמר (בראשית ב) ונהר יצא מעדן להשקות את הגן) רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֵלּוּ הָרֵי אֲפַרְסְמוֹן זַךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, טוֹב שֵׁם - כַּמָּה טוֹב שֵׁם עֶלְיוֹן שֶׁל מְנוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת כְּשֶׁכֻּלָּן מְאִירוֹת מִשֶּׁמֶן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָסוּר לְאָדָם לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֵיקָנוּת. שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּזְכִּיר אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֵיקָנוּת, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אֶלָּא אַחַר דָּבָר. שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה אֶלָּא אַחַר שְׁנֵי דִבּוּרִים (כלומר על דבר), שֶׁכָּתוּב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ אֶלָּא עַל עוֹלָם שָׁלֵם, שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. מִכָּאן שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּרֵיקָנוּת. וְכָתוּב לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךְ לַשָּׁוְא. (כתוב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, שלא להזכיר שם הקדוש בריקנות, אלא בברכה או בתפלה. ומי שמזכיר השם הקדוש בריקנות, שלא בברכה או בתפלה, כאשר נשמתו תצא ממגו עתידים להפרע ממגו ולנקם ממגו נקמות, שכתוב כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא).

ארמית

לא תִשָּׂא אֶת שֵׁם וְגוֹ'. ר' שִׁמְעוֹן פָּתַח, (מלכים ב ד) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ הַגִּידִי לִי מַה יֵשׁ לָךְ בַּבָּיִת. אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע, כְּלוּם אִית לָךְ עַל מַה דְּתִשְׁרֵי בִּרְכָתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּתָנֵינָן אָסוּר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְבָרְכָא עַל פָּתוֹרָא רֵיקָנַיָּא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּבִרְכָּתָא דִּלְעֵילָּא, לָא שַׁרְיָא בַּאֲתָר רֵיקָנַיָּא. וּבְגִינֵי כַּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְסַדְּרָא עַל פָּתוֹרֵיהּ, חַד נַהֲמָא, אוֹ יַתִּיר, לְבָרְכָא עֲלוֹי. וְאִי לָא יָכִיל, בָּעֵי לְשַׁיְּירָא מֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּאָכַל, עַל מַה דִּיבָרֵךְ. וְלָא יִשְׁתְּכַּח דִּיבָרֵךְ בְּרֵיקַנְיָּא. כֵּיוָן דְּאָמְרָה, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן. אָמַר וַדַּאי הָא בִּרְכָתָא שְׁלֵימָתָא בְּהַאי, דִּכְתִּיב, (קהלת ז) טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא מִשֶּׁמֶן נָפְקָא, לְאִתְבָּרְכָא, לְאַדְלְקָא בּוּצִינִין קַדִּישִׁין. מַאי (ט' ע''א) שֶׁמֶן דָּא. (כמה דאת אמר בראשית ב' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן) ר' יִצְחָק אָמַר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (תהלים קלג) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וְגוֹ'. ר' אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִלֵּין טוּרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, טוֹב שֵׁם, כַּמָּה טָבָא שְׁמָא עִלָּאָה, דְּבוּצִינִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, כַּד כֻּלְּהוּ נַהֲרִין מִשֶּׁמֶן טוֹב, כְּמָה דַּאֲמֵינָא. וְאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאַדְכְּרָא שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרֵיקַנְיָּא. דְּכָל מַאן דְּאִדְכַּר שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרֵיקַנְיָּא, טָב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי. דף פ''ח ע''א ר' אֶלְעָזָר אָמַר, לָא אִצְטְרִיךְ לְמִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא אֶלָּא בָּתַר מִלָּה. (דף פ''ח ע''א) (כלומר עלמלה) דְּהָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, לָא אִדְכַּר בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא בָּתַר תְּרֵין מִלִּין, דִּכְתִּיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לָא אִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא, אֶלָּא עַל עוֹלָם שָׁלֵם. דִּכְתִּיב, (בראשיתב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. מִכָּאן, דְּלָא לְאַדְכְּרָא שְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא בְּרֵיקַנְיָּא. וּכְתִיב לא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ' אֱלהֶיךָ לַשָּׁוְא. (ס''א כתיב לא תשא את שם יי אלהיך לשוא דלא לאדכרא שמא קדישא בריקנייא אלא בברכתא או בצלותא ומאן דאדכר שמא קדישא בריקנייא דלא בברכתא או בצלותא כה נשמתיה נפקא מיניה זמינין לאתפרעא מיניה ולנקמא מיניה נוקמין דכתיב כי לא ינקה יי את אשר ישא את שמו לשוא) וְתָנֵינָן, אָמַר רַבִּי יוֹסִי, מַהוּ בְּרָכָה. שְׁמָא קַדִּישָׁא. בְּגִין דְּמִינֵיהּ מִשְׁתְּכַח בִּרְכְתָא, לְכָל עָלְמָא. וּבִרְכְתָא לָא אִשְׁתְּכַח עַל אֲתָר רֵיקָנַיָּא, וְלָא שַׁרְיָיא עֲלוֹי, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב לא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ' אֱלהֶיךָ לַשָּׁוְא.