פרשת יתרו • דף פו עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

לֹא יִהְיֶה לְךְ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֱלֹהִים אֲחֵרִים - לְהוֹצִיא שְׁכִינָה. עַל פָּנָי - לְהוֹצִיא פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּהֶם נִרְאֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵם שְׁמוֹ, וְהוּא הֵם. הוּא שְׁמוֹ, שֶׁכָּתוּב (ישעיה מב) אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי. הוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד הוּא. בָּרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. שָׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לָהֶם אָדָם, שֶׁכָּתוּב (יחזקאללד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. מָה הַטַּעַם קָרָא לָהֶם אָדָם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם. אַתֶּם וְלֹא לִשְׁאָר עַמִּים. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֵין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִים אָדָם. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן שֶׁאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל נִמּוֹל, נִכְנָס לַבְּרִית שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (בראשיתכד) וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְכָתוּב (מיכה ז) חֶסֶד לְאַבְרָהָם. וְהִתְחִיל לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם הַזֶּה. (אדם) כֵּיוָן שֶׁזָּכָה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, נִכְנָס לָאָדָם (למקום) וְנִדְבָּק בְּגוּף הַמֶּלֶךְ, וְאָז נִקְרָא אָדָם. וְזֶרַע יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אָדָם

ארמית

שמות כ) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֱלהִים אֲחֵרִים, לְאַפָּקָא שְׁכִינְתָּא. עַל פָּנָי, לְאַפָּקָא אַפֵּי מַלְכָּא. דִּבְהוּ אִתְחָזֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן שְׁמֵיהּ. וְהוּא אִינּוּן. הוּא שְׁמֵיהּ, דִּכְתִּיב, (ישעיה מב) אֲנִי יְיָ' הוּא שְׁמִי. הוּא וּשְׁמֵיהּ חַד הוּא בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. תָּאנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לוֹן אָדָם, דִּכְתִּיב, (יחזקאל לה) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. מַאי טַעֲמָא קָרָא לוֹן אָדָם. מִשּׁוּם דִּכְתִּיב, (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלהֵיכֶם. אַתֶּם וְלֹא שְׁאַר עַמִּין. וּבְּגִין כָּךְ אָדָם אַתֶּם, אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִין אָדָם. דְּתַנְיָא, אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן דְּבַר נָשׁ יִשְׂרָאֵל אִתְגְּזַר, עָאל בִּבְרִית דְּגָזַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב (בראשית כד) וַיְיָ' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וּכְתִיב (מיכה ז) חֶסֶד לְאַבְרָהָם. וְשָׁארֵי לְמֵיעָאל בְּהַאי אֲתָר. (נ''א אדם) כֵּיוָן דְּזָכָה לְקַיְּימָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, עָאל בֵּיהּ בְּהַאי אָדָם, (נ''א אתר) וְאִתְדַּבַּק (ויחי רי''ו ע''א) בְּגוּפָא דְּמַלְכָּא, וּכְדֵין אִקְרֵי אָדָם. וְזַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל אִקְרוּן אָדָם.