פרשת יתרו • דף פב עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב הָיֹה הָיָה דְבַר ה'. נְבוּאָה לִשְׁעָתָהּ הָיְתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקִיּוּם הוּא בָּא, שֶׁהִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲרֵי לֹא עָזַב אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּזְּרִים בַּגָּלוּת, הוּא שָׁרוּי עִמָּהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָיֹה הָיָה - שֶׁרָאָה וְלֹא רָאָה, שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתָם דְּבָרִים וְלֹא עוֹמֵד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וָאֵרֶא כְּעֵין הַחַשְׁמַל, וְלֹא חַשְׁמַל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל מַה כָּתוּב בָּהֶם? וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאָה כָּרָאוּי לוֹ. שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, תְּחוּמִים תְּחוּמִים, וּכְמוֹ שֶׁרָאוּי לָהֶם רָאוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד. (שמות כ) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֵת הַלַּפִּידִם. וְכִי רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת? אֶלָּא וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, אוֹתָם קוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים כט) קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. וְאומֵר (ישעיה י) בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי. וְאומֵר (שם מח) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ. (תהליםכט) קול ה' בֶּהָדָר. וְאומֵר (שם קיא) הוד והדר פעלו וצדקתו. (שם כט) קול יי שבר ארזים, זה קשת שמשברת עצי ארזים ועצי בְרוֹשִׁים. (שם) קול יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, זֶה שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הָאֵשׁ וּבֵין הַמַּיִם, שֶׁחוֹצֵב כֹּחַ הָאֵשׁ וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִלִּלְחֹךְ הַמַּיִם גַּם מוֹנֵעַ מִלְּכַבּוֹתוֹ. (שם) קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. יוֹתֵר מִן הַמִּדְבָּר. (שם כט) קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשּׁף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד, שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ב) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלם בִּצְבָאוֹת או בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּשֶׁבַע קוֹלוֹת נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וּבְכֻלָּם נִגְלָה עֲלֵיהֶם אֲדוֹן הָעוֹלָם וְרָאוּם, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (שמותב) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, (תהלים יח) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, (שמות כ) כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִי עִמָּכֶם. הָא כֵיצַד? אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה הָיְתָה בָאָרֶץ שֶׁהוּא קול אֶחָד, וּשְׁאָר קוֹלוֹת הָיוּ בַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב (דברים ד) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךְ אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךְ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךָּ הָאֵשׁ. וּמַהִי גְּדוֹלָה? וּמֵאֵלּוּ הָיָה יוֹצֵא דִבּוּר מִתּוֹךָּ הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךָּ הָאֵשׁ. וּמָה (שם) וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קול? כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (שם) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה. תְּמוּנָה, וְלֹא כָל תְּמוּנָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל עֲבָדָיו מְעֻטָּף בִּכְסוּת לְבָנָה, לֹא דַי לְאֵימַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בִלְבוּשָׁיו, וְעוֹד רָחוֹק הָיָה הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוּ קוֹלוֹ, יְכוֹלִין לִרְאוֹת גְרוֹנוֹ? אָמַרְתָּ לֹא. הֲרֵי לָמַדְתָּ שֶׁרָאוּ תְמוּנָה וְלֹא כָל תְמוּנָה, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רוֹאִים זוּלָתִי קול. וְכָתוּב (שם) קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שּמְעִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים. הָא כֵיצַד? בַּתְּחִלָּה רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. וּמָה רָאוּ? שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד, וְלַסּוֹף שָׁמְעוּ הַדָּבָר יוֹצֵא מִבֵּין כֻּלָּם. וַהֲרֵי הֵם עֲשָׂרָה. שֶׁחֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁכָּל הָאֲמִירוֹת כְּמִלָּה אַחַת, כֵּן כֻּלָּן כְּמִלָּה אַחַת נֶאֶמְרוּ. וְהָיוּ שִׁבְעָה מַאֲמָרוֹת בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שּמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קול. הֲרֵי לָמַדְתָּ שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד מִדִּבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא יִטְעוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר, אֲחֵרִים יַעְזְרוּהוּ מִן הַמַּלְאָכִים, אַף קוֹלוֹ לְבַדּוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת חָזָק כָּל כָּךְ, בַּעֲבוּר כָּךְ חָזַר וּכְלָלָם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָעוֹלָם, הוֹאִיל וְהֵם עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לַעֲשָׂרָה מַלְאָכִים, שֶׁמָּא לֹא יוּכְלוּ לְדַבֵּר עַל פֶּה אֶחָד, כָּתוּב בּוֹ ''אָנֹכִי'', וְכָלַל כָּל הָעֲשָׂרָה. וּמָה הָעֲשָׂרָה מְלָכִים? שִׁבְעָה קוֹלוֹת וּשְׁלֹשָׁה מַאֲמָרִים. וּמָה אוֹמְרִים? שֶׁכָּתוּב (דבריםכו) וַייָ הֶאֱמִירְךְ הַיּוֹם. וּמָהֵם הַשְּׁלֹשָׁה? שֶׁכָּתוּב (משלי ד) רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךְ קְנֵה בִינָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לב) וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל שַׁדַּי, הִיא תְבִינֵם. שְׁלִישִׁית מֶה הָיְתָה? כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אוֹתוֹ גֶּבֶר זָקֵן לְאוֹתוֹ תִינוֹק, בַּמֻּפְלָא מִמְּךְ אַל תִּדְר!שׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךְ אַל תַּחְקֹר. בְּמַה שֶּׁהִרְשִׁיתִיךְ הִתְבּוֹנֵן, אֵין לְךְ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. שָׁנִינוּ, (משליכה) כְּבֹד אֱלהִים הַסְתֵּר דָּבָר. מָה הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) רֹאשׁ דְּבָרְךְ אֱמֶת. (משלי כה) וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. מָה הַדָּבָר? שֶׁכָּתוּב (שם) דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו. אַל תִּקְרֵי אָפְנָיו, אֶלָּא אוֹפַנָּיו: (עד כאן מההשמטות) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רָאשֵׁי הָעָם לְבַדָּם, רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים לְבַדָּם. הַנְּקֵבוֹת לְבַדָּן. חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לְיָמִין, וְחָמֵשׁ דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דבריםכט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ וְגוֹ'. הֲרֵי חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לְיָמִין. וְחָמֵשׁ דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאל מַה הֵן? הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךְ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךְ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךְ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךְ. הֲרֵי חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאל. כָּל הַדְּרָגוֹת הִתְתַּקְּנוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. כְּנֶגְדָּם יָרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים, עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, שֶׁבָּהֶן תְּלוּיוֹת כָּל הַמִּצְווֹת וְכָל הַזְּכֻיּוֹת וְכָל יְרֻשַּׁת נַחֲלָה, שֶׁהֵם הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁהִתְגַּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי, הָיוּ רוֹאִים כָּל יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אוֹר בַּעֲשָׁשִׁית, וּמֵאוֹתוֹ אוֹר הָיָה רוֹאֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם קוֹלוֹת עֶלְיוֹנִים הִתְגַּלּוּ (נחקקו) בְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. אֲבָל בִּיחֶזְקֵאל, הַשְּׁכִינָה נִגְלְתָה בְּמַרְכְּבוֹתֶיהָ וְלֹא יוֹתֵר, וְהָיָה רוֹאֶה כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אַחַר כְּתָלִים רַבִּים.

ארמית

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (יחזקאל א) (ב' א') הָיֹה הָיָה דְּבַר יְיָ', נְבוּאָה לְשַׁעֲתָא הָיְתָה. ר' יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקִיּוּמָא הוּא דְּאָתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּהָא לָא שָׁבִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְכָל אֲתָר דְּמִתְפָּזְרִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, עִמְהוֹן הוּא שַׁרְיָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָיֹה הָיָה: דְּחָמָא וְלָא חָמָא, דְּקָאִים בְּאִינּוּן מִלִּין, וְלָא קָאִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, וְלָא חַשְׁמַל אֲבָל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב בְּהוּ, וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, כָּל חַד וְחַד חָמָא, כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ. דְּתַנְיָא, כָּל חַד וְחַד הֲווֹ קַיְימִין שׁוּרִין שׁוּרִין, תְּחוּמִין תְּחוּמִין, וְכַדְקָא אִתְחָזֵי לְהוּ, חָמוּ כָּל חַד וְחַד. השלמה מההשמטות (סימן א) (שמות כ) וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֵת הַלַּפִּידִים. וְכִי רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת אֶלָּא וְכָל הָעָם רוֹאִים אֵת הַקּוֹלוֹת, אוֹתָן קוֹלוֹת שֶׁנֶּאָמַר (תהילים כ''ט) קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. וְאוֹמֵר (ישעיה י) בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי. וְאוֹמֵר (ישעיה מח) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ. (תהלים כ''ט) קוֹל ה' בֶּהָדָר. וְאוֹמֵר (תהלים קי''א) הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ. (תהלים כ''ט) קוֹל יְיָ שׁוֹבֵר אֲרָזִים, זֶה קֶשֶׁת שֶׁמְשַּׁבֶּרֶת עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְּרוֹשִׁים. (תהלים כ''ט) קוֹל יְיָ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, זֶה שֶּׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הָאֵשׁ וּבֵין הַמַּיִם שֶׁחוֹצֵב כֹּחַ הָאֵשׁ וּמוֹנִעַ אוֹתוֹ מִלִלְחוֹךְ הַמַּיִם גַּם מוֹנִעַ מִלְכָבּוֹתוֹ. (תהלים כ''ט) קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, שֶׁנְּאמַר (תהלים י''ח) וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזָרְעוֹ עַד עוֹלָם. יוֹתֵר מִן הַמִּדְבָּר. (תהלים כ''ט) קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶחֱשׂוֹף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. דִּכְתִיב (שיר השירים ב') הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה. הָא לַמָדְתָּ שֶׁבְּשֶׁבַע קוֹלוֹת נִיתָּנָה הַתּוֹרָה וּבְכוּלָּם נִגְלָה עֲלֵיהֶם אֲדוֹן הַעוֹלָם, וְרָאוּם. וְהַיְינוּ, דִּכְתִיב (שמות ב') וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים י''ח) וַיֵּט שָּׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות כ) כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִי עִמָּכֶם. הַא כֵּיצָד אִשׁוֹ הַגְּדוֹלָה הָיְתָה בָּאָרֶץ שֶׁהוּא קוֹל אֶחָד, וּשְׁאָר קוֹלוֹת הָיוּ בַּשָׁמַיִם דִּכְתִיב (דברים ד) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֵת קוֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֵת אִשׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹך הָאֵשׁ. וּמַאי הִיא גְּדוֹלָה, (שמאלו) וּמֵאֵלוּ הָיָה יוֹצֵא דִבּוּר מִתּוֹך הָאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹך הָאֵשׁ. וּמַאי (דברים ד) וּתְּמוּנָה אֵינְכֶם רוֹאִים זוּלָתִי קוֹל, הַהוּא כִּדְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (דברים ד) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה. תְּמוּנָה וְלא כָּל תְּמוּנָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל עֲבָדָיו מְעוּטָף בִּכְסוּת לְבָנָה לֹא דָּי לְאֵימַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִסְתָּכְּלוּ בִּלְבוּשָׁיו וְעוֹד רָחוֹק הָיָה הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוּ קוֹלוֹ, יְכוֹלִין לִרְאוֹת גְרוֹנוֹ אֲמַרְתָּ לֹא, הַא לָמַדְּתָ שֶׁרָאוּ תְמוּנָה וְלא כָּל תְמוּנָה. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רוֹאִים זוּלָתִי קוֹל. וּכְתִיב (דברים ד) קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֶר וְכָל הַעֲם רוֹאִים אֵת הַקּוֹלוֹת וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֶר קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים. הָא כֵּיצָד, בַּתְחִילָה רוֹאִים אֵת הַקּוֹלוֹת. וּמָה רָאוּ שֶׁבַע קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד וְלָסוֹף שָׁמְעוּ הַדָּבָר יוֹצֵא מִבֵּין כֻּלָּם. וְהָא אִינוּן עֶשֶׂר. דְּרַבָּנָן אַמְרֵי דְּכֻלְּהוּ אֲמְרִינָן (אמרן) כַּחֲדָא מִלְּתָא, כֵּן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא מִלְּתָא אֲמְרִינָן (אמרן). וַהֲווּ שִׁבְעָה מַאֲמָרוֹת בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת. וְעַל דָּא נֶאֱמַר קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים וּתְּמוּנָה אֵינְכֶם רוֹאִים זוּלָתִי קוֹל. הָא לָמַדְתָּ דְּכֻלְּהוּ כַּחֲדָא, מֵחֲדָא מִלְּתָא אֲמְרִינָן (אמרן). וּבַעֲבוּר שֶׁלּא יִטְעוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר אֲחֵרִים יַעֲזְרוּהוּ מִן הַמַּלְאָכִים, אַף קוֹלוֹ לְבַדּוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת חָזָק כָּל כָּךְ, בַּעֲבוּר כָּךְ חָזַר וּכְלַלָם. דָּבָר אַחֵר שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַעוֹלָם הוֹאִיל וְהֵם עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְעֶשֶׂר מַלְאָכִים שֶׁמָּא לא יוּכְלוּ לְדַבֵּר עַל פֶּה אֶחָד, כְּתִיב בֵּיהּ אָנֹכִי וְכָּלַל כָּל הַעֲשָׂרָה. וּמַאי עֲשָׂרָה מְלָכִים, שֶׁבַע קוֹלוֹת וּשְׁלשָׁה מָאֲמָרִים. וּמַאי אוֹמְרִים דִּכְתִיב (דברים כ''ו) וַיְיָ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם. וּמַאי נִינְהוּ שְׁלשָׁה, דִּכְתִיב (משלי ד') רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִּינָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב ל''ב) וְנִשְׁמַת שַׁדָּי תְבִינֵם. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל שַׁדָּי, הִיא תְבִינֵם, שְׁלִישִׁית מַאי הֲוֵי כְּדְאָמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא סָבָא לְהַהוּא יְנוּקָא. בַּמּוּפְלֶא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ וּבַמְּכוּסֶה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר בְּמָּה שֶׁהִרְשְׁיתִּיךָ הִתְבּוֹנֵן אֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. תָּנָא (משלי כ''ה) כְּבוֹד אֱלהִים הַסְתֶר דָבָר. מַאי דָבָר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קי''ט) רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. (משלי כ''ה) וּכְבוֹד מְלָכִים חַקוֹר דָבָר. מַאי דָבָר, דִּכְתִיב (משלי כ''ה) דָבָר דָּבוּר עַל אֹפָנָיו. אַל תִּקְרֵי אָפְנָיו, אֶלָּא אוֹפָנָיו: (עד כאן מההשמטות) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רֵישֵׁי דְּעַמָּא בִּלְחוֹדַיְיהוּ, רֵישֵׁי דִּשְׁבָטִין בִּלְחוֹדַיְיהוּ. נוּקְבֵי בִּלְחוֹדַיְיהוּ. ה' דַּרְגִּין לִימִינָא, וְה' דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם לִפְנֵי יְיָ' אֱלהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשׁוֹטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ וְגוֹ', הָא ה' דַּרְגִּין לִימִינָא. וְה' דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא מַאן אִינּוּן. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (דבהם כט) טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנְיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. הָא ה' דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא. כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין אִתְתָּקָנוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. לָקֳבְלֵיהוֹן יַרְתּוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲסָנַת עָלְמִין, עֶשֶׂר אֲמִירָן, דִּבְהוּ תַּלְיָין כָּל פִּקּוּדִין, וְכָל זַכְוָון, וְכָל יְרוּתַת אַחֲסָנָא, דְּאִינּוּן חוּלָקָא טָבָא דְּיִשְׂרָאֵל. תָּאנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי בְּטוּרָא דְּסִינַי, הֲווֹ חָמָאן כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמַאן דְּחָמֵי נְהוֹרָא בַּעֲשִׁישָׁתָא, וּמֵהַהוּא נְהוֹרָא הֲוָה חָמֵי כָּל חַד וְחַד, מַה דְּלָא חָמָא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּאִינּוּן קַלִין עִלָּאִין, אִתְגְּלִיאוּ (נ''א אתגליפו) בְּחַד, כְּמָה דַּאֲמֵינָא, דִּכְתִּיב, וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. אֲבָל בִּיחֶזְקֵאל, שְׁכִינְתָּא אִתְגְּלֵי בִּרְתִּיכוֹי, וְלָא יַתִּיר, וַהֲוָה חָמֵי, כְּמַאן דְּחָמֵי בָּתַר כּוֹתָלִין סַגִּיאִין.