פרשת יתרו • דף פא עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

(ויהי ביום השלישי). כָּתוּב הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה, וְהַיְנוּ בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִגָּלוֹת בְּהַר סִינַי, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל תִּינוֹקוֹת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַנְהָגוֹתַי, וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת עֲלֵיהֶם. אִם אֶתְגַּלֶּה אֲלֵיהֶם בְּכֹחַ הַגְּבוּרָה - לֹא יוּכְלוּ לִסְבֹּל. אֲבָל אֶתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים וִיקַבְּלוּ אֶת הַנְהָגוֹתַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַדַּאי, שֶׁהוּא רַחֲמִים. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כב) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד. וּבָזְהִ הִתְגַּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. הִקְדִּים לָהֶם רַחֲמִים בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מִצַּד הַגְּבוּרָה. בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁכָּךְ רָאוּי לָהֶם, שֶׁבִּגְלַל כָּךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל.

ארמית

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי, כְּתִיב היוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה וְהַיְינוּ בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי. ר' שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְאִתְגַּלָּאָה (דף פ''א ע''א) בְּטוּרָא דְּסִינַי, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל פָּמַלְיָיא דִּילֵיהּ, אָמַר לוֹן, הַשְׁתָּא יִשְׂרָאֵל רַבְיָין, דְּלָא יַדְעִין נִימוּסַי, וַאֲנָא בָּעֵי לְאִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ, אִי אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ בְּחֵילָא דִּגְבוּרָה, לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל. אֲבָל אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ בְּרַחֲמֵי, וִיקַבְּלוּן נִימוּסַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיְהִי בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי. בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי וַדַּאי דְּאִיהוּ רַחֲמֵי מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (שמואל ב כב) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד. וּבְהַאי אִתְגְּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַקְדִּים לְהוּ רַחֲמֵי בְּקַדְמִיתָא. וּלְבָתַר אִתְיְיהִיב לְהוּ אוֹרַיְיתָא, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לְהוּ, דִּבְגִינֵי כַּךְ יִשְׂרָאֵל אִקְרוּן."