פרשת יתרו • דף עט עמוד א • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

אבל) וְכֹלָּא שַׁפִּיר. אֲבָל סוֹפָא דִּקְרָא מַאי קָא מַיְירֵי דִּכְתִּיב, (משלי ל) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵּדַע. מַה שְׁמוֹ תִּינַח, מַה שֶּׁם בְּנוֹ מַהוּ. אָמַר לֵיהּ, רָזָא דְּמִלָּה הָא אוֹלִיפְנָא לְרַ' אֶלְעָזָר בְּרִי. אָמַר לֵיהּ, לֵימָא לִי מֹר, דְּהָא בְּחֶלְמִי שָׁאִילְנָא קָמֵיהּ דְּמֹר הַאי מִלָּה, וְאָמַר לִי, וַאֲנְשִׁינָא לָהּ. אָמַר לֵיהּ, אִי אֵימָא תִּדְכַּר. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי. דְּהָא מַה דְּאוֹלִיפְנָא קָמֵי דְּמֹר יוֹמָא דָּא אַדְכַּרְנָא.אֲמַר לֵיהּ רָזָא דְּמִלָּה, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (שמות ד) בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל וּכְתִיב (ישעיה מט) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וּבְרָזָא עִלָּאָה, וְהַאי אִקְרֵי בְּנוֹ. אָמַר יָנוּח דַּעְתֵּיהּ דְּמֹר, דְּהָא רָזָא דָּא יְדַעְנָא. אַדְהָכִי, לָא אִדְכַּר ר' יֵיסָא, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, אָזַל לְבֵיתֵיהּ, אַדְמוּךְ, אַחְזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶלְמָא, חַד סִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, דְּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ. דף ע''ט ע''ב אִתְּעַר, אָזִל לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, נָשַׁק יְדוֹי, אָמַר, הָכִי חֲמֵינָא בְּחֶלְמָא. זִמְנָא אַחֲרָא חֲמֵינָא בְּחֶלְמָא, חַד (דף ע''ט ע''ב) סִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא דְּאַחְזִיוּ קַמָאי, וַהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ, חָכְמָה לְעֵילָּא, תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא. בְּמִקְדָּשׁוֹ לְגַבַּיְיהוּ. וְהָכִי חֲמֵינָא בְּחֶלְמָא זִמְנָא חֲדָא. וְהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְּפוּמַאי. אֲמַר לֵיהּ ר' שִׁמְעוֹן, עַד כְּעַן רַבְיָא אַנְתְּ, לְמֵיעַל בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא, וְהָא כֹּלָּא אַחְזִיאוּ לָךְ. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵּדַע. חָכְמָה שְׁמוֹ, תִּפְאֶרֶת בְּנוֹ.