פרשת יתרו • דף עז עמוד ב • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

"רֵישׁ נִשְׁרָא דָּא, אִתְחָזֵי לְזִמְנִין אוּכָמָא, וּלְזִמְנִין גּוָֹון דְּלָא סוּמָק זְעֵיר, דְּלָא אִצְטְבַּע כָּל כַּךְ. לְזִמְנִין בְּשַׂעֲרִין לְזִמְנִין שְׁעִיעַ, וְכֹלָּא חַד סִימָנָא אִיהוּ, וּבְחַד דִּינָא אִתְדָּן. וְאִי הַהוּא גּוָֹון סוּמָק אִצְטְבַּע יַתִּיר, וְקָאִים בִּגְוָונֵיהּ, זְמַן זְעֵיר הוּא דְּאִצְטְבַע, בְּגִין דְּאִלֵּין גַּוְונִין, לְזִמְנִין קַיְימִין נְהִירִין, וּלְזִמְנִין חֲשׁוּכִין. וְאִי אִצְטְבַּע הַהוּא סוּמָק וְנָהִיר, כְּדֵין אִית בִּידָא שְׂמָאלָא, תְּלַת שִׂרְטוּטִין בְּאַרְכָּא, וּתְלַת בְּפוּתְיָא, וְחַד דָּקִיק עַל אִינּוּן דְּפוּתְיָא, וְחַד דָּקִיק עַל אִינּוּן דְּאָרְכָּא. וּבִידָא יְמִינָא אִתּוֹסָף חַד בְּפוּתְיָא בִּלְחוֹדוֹי. הַאי בַּר נָשׁ שָׁכִיב בְּנִּדָּה, וְלָא תָּב מִינֵּהּ לְמָארֵיהּ. וְכַד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, אִשְׁתָּאָרוּ אִינּוּן שִׂרְטוּטִין בִּידָא שְׂמָאלָא, וְהַהוּא דְּאִתּוֹסָף בִּימִינָא, אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, וְאִתְעָדֵי הַהוּא סוּמָקָא, דְּלָא אִתְחָזֵי נָהִיר כָּל כַּךְ מִנֵּיהּ. וּלְזִמְנִין דְּאַף עַל גַּב דְּתָב, לָא אַעְדִּיוּ מִנִּיהּ הַהוּא סוּמָקָא, עַד זְמַן. הַאי אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה', וְאִתְעָדֵי אָת ס', וְעָאל תְּחוֹתוֹי אָת ץ', וְאִתְחֲבָּר אָת ה' בְּאָת ץ'. הַאי בָּעֵי תִּקּוּנָא לְנַפְשֵׁיהּ בִּבְהִילוּ. חַכִּימָא דְּלִבָּא דְּחָמֵי לֵיהּ, חוֹבָתָא אִית עָלֵיהּ, לוֹמַר לֵיהּ זִיל אַסֵּי לְנַפְשָׁךְ.".