בִּדְרוֹעָא יְמִינָא, הֲוָה חָקִיק וְרָשִׁים רְשׁוּמָא חֲדָא סָתִים מִבְּנֵי נָשָא, מִגְדָּל חָקִיק בְּאַרְיִה. וְאָלֶף זְעֵירָא רָשִׁים בְּגַוִּיהּ, וְסִימָנָא דָּא (שיר השירים ד) אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו. כָּל זִמְנָא דְּאַגָּח קְרָבָא, הַהוּא רְשִׁימָא סַלְּקָא וּבַלְטָא, וְעַל מִגְדָּל מְכַשְׁכְּשָׁא הַאי אָלֶף, וּכְדֵין אִתְתָּקַּף לְאַגָּחָא קְרָבָא. כַּד עָאל בִּקְרָבָא מְכַשְׁכְּשָׁא הַהוּא אַרְיֵה, וּכְדֵין אִתְגַּבָּר כְּאַרְיִה, וְנֶצַּח קְרָבִין. והַהוּא מִגְדָּל אִתְרְהִיט, וסִימָנֵיהּ (משלי יח) בּוֹ יָרוּץ צַּדִּיק וְנִשְׂגַּב. וְנִשְׂגַּב דָּוד מִשַּׂנְאוֹי דְּלָא יַכְלִין לְגַבֵּיהּ. וּמִן סִמָנִין אִלֵּין וּרְשִׁימִין אִלֵּין, הֲווֹ רְשִׁימִין בְּדַרְעֵיהּ שְׂמָאלָא. רְשׁוּמָא דְּבַר נָשׁ אַחֲרָא לָאו כְּהַאי.