פרשת יתרו • דף ע עמוד רזא דרזין • פסקה 17
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

זַרְעָא דְּדָוִד בְּהִפּוּכָא. דָּוִד מַלְכָּא יָרִית דָּא סוּמָקָא שַׁפִּירָא, לְמֶעְבַּד דִּינָא, וּלְמֶעְבַּד שַׁפִּירוּ דְּעוֹבָדוֹי. עֵינוֹי עַיְנִין דְּרַחֲמֵי, יַתְבִין עַל שְׁלִימוּ, סַלְּקִין חִנָּא וְחִסְדָּא. חַד חוּטָא יְרוֹקָא אָזִיל בְּגַוַּויְיהוּ. בְּשַׁעֲתָא דְּאַגָּח קְרָבָא, הַהוּא חוּטָא אִתְהַפַּךְ ואִתְהָוִי סוּמָקָא כְּוורְדָא. נָח רוּגְזֵיהּ בִּקְרָבָא, תָּב הַהוּא חוּטָא כְּמִלְקַדְּמִין. נִסִּין (כסין) רַבְרְבִין הֲווֹ בְּעֵינוֹי. הֲווֹ חַדָּאן. תְּאִיבִין לְמֵחֱמֵי. נְקוּדִין בִּתְלַת גַּוונִין, חִדוּ דְּלִבָּא הֲווֹ בְּלֵב כֹּלָּא, חַיָּיבַיָּא דְּמִסְתַּכְּלִין בְּהוּ, הֲווֹ זָעִין וְדָחֲלִין, סַלְּקִין בְּלִבַּיְיהוּ אֵימָתָא וּדְחִילוּ.