פרשת יתרו • דף ע עמוד רזא דרזין • פסקה 13
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

שַׂעֲרָא קְמִיטָא ותָלֵי תְּחוֹת אוּדְנִין, אִי אִיהוּ רַוָוק, חַד שִׂרְטוּטָא בְּמִצְּחֵיהּ, וּתְלַת קְמִיטִין עַל רֵישָׁא דְּחוֹטְמִין, בֵּין קְרִיצִּין דִּילֵיהּ. מָארֵיהּ דְּחֶדְוָה אִיהוּ. פְּקִיחָא בְכֹלָּא. רַמָּאָה. וותְרָן אִיהוּ, עָבִיד וַותְּרָנוּתָא לְאִינוּן דִּמְקָרְבִין בַּהֲדֵיהּ. דָּא קַיְּימָא בְּאָת ס' וְאָת ז'. וְכַד הֲוִי סִיב, מִתְחַלְּפָן (ס''א ציורא דאתוון) אַתְוון, אָת ז' בְּרֵישָׁא, וְאָת ס' בַּהֲדֵיהּ. לָאו אִיהוּ וותְרָן, אֶלָּא בְּבֵיתֵיהּ. אַצְּלַח בְּמָמוֹנֵיהּ. רַמָּאָה לָא הֲוִי. אַעְדֵּי גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא אָרְחָא.