פרשת יתרו • דף ע עמוד רזא דרזין • פסקה 4
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

ארמית

"כְּמָה דְּמִתְחַלְּפֵי בְּמַשְׁכָא חֵיזוּ דִּרְקִיעָא, דְּכֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי, לְפוּם עוֹבָדִין דְּעָלְמָא, הָכִי מִתְחַלְּפִין חֵיזוּ דִּרְשִׁימִין וּקְמִיטִין בְּמַשְׁכָא דְּבַּר נָשׁ, לְפוּם עוֹבָדוֹי מִזְּמַן לִזְמַן. וּמִלִּין אִלֵּין לָא אִתְמְסָרוּ אֶלָּא לְזָכָּאֵי קְשׁוֹט, לְמִנְדַּע וּלְאַלְפָא חָכְמְתָא סַגְיָא. זֶה סֵפֶר תוֹלְדוֹת אָדָם, מִזְּמַן לִזְמַן, לְפוּם עוֹבָדוֹי דְּאָדָם, הָכִי אִתְיְלִידוּ, וְאִתְרְשִׁימוּ ואִתְחַלְּפוּ בֵּיהּ רְשִׁימִין מִזְּמַן לִזְמַן. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּרוּחָא קֻדְשָׁא שַׁרְיָא בְּגַוִּיהּ, הָכִי עָבִיד תוֹלְדוֹת, וְאַחְזֵי רְשִׁימִין הַהוּא רוּחַ לְבַר. וּבְזִמְנָא דְּמִתְעַבְּרָא וְזָז מִנֵּיהּ רוּחַ קֻדְשָׁא, וְאַתְיָא רוּחַ מִסְאֲבָא, וְהַהוּא רוּחַ מִסְאֲבָא הוּא מְכַשְׁכְּשָׁא בְּגַוִּיהּ, ואַחְזֵי לְבַר חֵיזוּ יְדִיעָאן, וּרְשִׁימִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּיהּ בִּקְמִיטִין בְּמַשְׁכָא לְבַר. וְאַף עַל גַּב (דשערא ומצחא וחוטמא ועיינין, וכל אינון סימנין, קיימין על קיומייהו.) זר''ה פס''ץ, אָת דָּא דְּמִתְחַלְּפָא תָּדִיר בְּהָא חָכְמְתָא. בְּאָת זַיִ''ן, מִלָּה דְּקַיְּימָא בְּשַׂעְרָא הֲוָה וְסִימָנִיךְ זַיִ''ן, וּמָאנֵי קְרָבָא דְּשִׁמְשׁוֹן, בְּשַׂעְרָא. וְדָא הוּא נִזְרָא דֶּאֱלהִים עָלֵיהּ. דְּקַיְּימָא שַׂעֲרָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא, וְתַלְיָא. דָּא קַיְּימָא בְּאָת ז', ואִתְחֲבָּר בֵּיהּ אָת צּ'. דָּא עָאל וְאַפִּיק ס'."