פרשת בשלח • דף סו עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שֶּׁכָּתוּב (שמות כד) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְכִי מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי כָּתוּב (שם לג) כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְכָאן אָמַר וַיִּרְאוּ? אֶלָּא שֶׁהִתְגַּלְּתָה עֲלֵיהֶם הַקֶּשֶׁת בִּגְוָנִים מְאִירִים. וְכָךְ שָׁנִינוּ, כָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת, כְּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּשְּׁכִינָה, וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּשְּׁכִינָה. וְעַל זֶה אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּאֶצְבְּעוֹת הַכֹּהֲנִים בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרְשִׂים יְדֵיהֶם. אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. אֵיזוֹ קֶשֶׁת? אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּקֶשֶׁת סְתָם. אָמַר לוֹ, מַה זֶּה בְּקֶשֶׁת סְתָם? אָמַר לוֹ, בַּקֶּשֶׁת שֶׁלְּמַעְלָה, וּבַקֶּשֶׁת שֶׁלְּמַטָּה. בַּקֶּשֶׁת שֶׁלְּמַעְלָה, בִּגְוָנֶיהָ. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּגְוָנֶיהָ, כְּאִלּוּ מִסְתַּכֵּל בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה. קֶשֶׁת שֶׁלְּמַטָּה מַהִי? אוֹתוֹ אוֹת הַבְּרִית שֶׁנִּרְשָׁם בָּאָדָם, שֶׁל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ, עוֹשֶׂה קָלוֹן לְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב (בראשית כד) שִׂים נָא יָדְךְ תַּחַת יְרֵכִי, שֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ בָּאוֹת הַזֶּה. אָמַר לוֹ, הָנַח לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָם כִּשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם. וְעוֹד, שִׂים נָא יָדְךְ תַּחַת יְרֵכִי כָּתוּב, וְלֹא כָתוּב רְאֵה תַּחַת יְרֵכִי. לָכֵן אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת סְתָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ.

ארמית

"אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי דִּכְתִּיב, (שמות כד) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְכִי מַאן יָכִיל לְמֵחמֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא כְּתִיב (שמות לג) כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. וְהָכָא אָמַר וַיִּרְאוּ אֶלָּא דְּאִתְגַּלְיָא קֶשֶׁת עָלַיְיהוּ בִּגְוָונִין נְהִירִין, וְהָכִי תָּנֵינָן, כָּל מַאן דְּאִסְתַּכַּל בַּקֶּשֶׁת, כְּמַאן דְּמִסְתַּכַּל בַּשְּׁכִינָה, וּלְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא אָסִיר. וְעַל דָּא, אָסִיר לֵיהּ לְאִינִישׁ, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאֶצְבְּעַיְיהוּ דְּכַהֲנֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּפַרְסֵי יְדַיְיהוּ. אָסוּר לְאִסְתַּכְּלָא בַּקֶּשֶׁת. מַאן קֶשֶׁת. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בַּקֶּשֶׁת סְתָם אָמַר לֵיהּ מַאי בַּקֶּשֶׁת סְתָם אֲמַר לֵיהּ בַּקֶּשֶׁת דִּלְעֵילָּא, וּבַקֶּשֶׁת דִּלְתַתָּא. בַּקֶּשֶׁת דִּלְעֵילָּא, בִּגְוָונוֹי. דְּכָל מַאן דְּיִסְתַּכַּל בִּגְוָונוֹי, כְּאִילּוּ אִסְתַּכַּל בְּאֲתָר דִּלְעֵילָּא, וְאָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּלָא יַעֲבִיד קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא. קֶשֶׁת דִּלְתַתָּא מַאי הִיא. הַהוּא אָת קַיָּימָא, דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ, דְּכָל מַאן דְּיִסְתַּכַּל בֵּיהּ, עָבִיד קְלָנָא לְעֵילָּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי וְהָכְתִיב (בראשית כד) שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, דְּהֲוָה אוֹמֵי לֵיהּ בְּהַאי אָת. אֲמַר לֵיהּ, אֲנַח לְהוּ לַאֲבָהָן דְּעָלְמָא, דְּלֵית אִינּוּן כִּשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא. וְעוֹד, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי כְּתִיב, וְלָא כְּתִיב רְאֵה תַּחַת יְרֵכִי, בְּגִין כָּךְ אָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בַּקֶּשֶׁת סְתָם, כְּמָה דְּתָנֵינָן."